יותר ויותר ישראלים מאמצים כלבים – ביתר שאת בזמן מגיפת הקורונה – אולם מעטים עוצרים לשאול את עצמם: האם הכלבים שבחרו לאמץ מתאימים לסביבה בה הם חיים?

צילום : אילוסטרציה

הבדידות שנכפתה עלינו בעקבות מגיפת הקורונה ודרישות הריחוק החברתי הביאו לכך שישראלים רבים בחרו לאמץ כלבים. עמותת "צער בעלי חיים" ומרכזי האימוץ של "תנו לחיות לחיות" דיווחו על מגמת עלייה מובהקת במספר האימוצים מאז פרוץ המשבר. בתור עובד חיוני, יצא לי להסתובב ברחובות חיפה גם בזמן הסגרים, ומהתרשמותי יש עליה במספר התושבים המטיילים עם כלביהם. הסיבות רבות ומגוונות: הבדידות, השיעמום מהשהיה הממושכת בבתים, עליה בזמן הפנוי בעקבות יציאת רבים לחל"ת, ועוד.

הופתעתי לראות ברחובות העיר גם לא מעט כלבים מגזעים מסוימים – רועה בלגי, רועה גרמני, ושלל סוגי רועים אחרים, שהביאו אותי לתהות: האם הם בכלל מתאימים לחיים העירוניים?

בשירותי הצבאי זכיתי לעבור קורס כלבנות, אשר במסגרתו הוסבר לנו כי ישנם סוגי גזע שונים לכלבים, שלכל אחד מאלה תכונות אופי שונות ומבנה אנטומי שונה האופייניים להם. כמובן שמבחינת אופי יש מידת שונות בין כלב לכלב בהתאם לחוויות חייו המעצבות, אך בה בעת ישנן תכונות בסיס אשר טבועות בכל גזע וגזע באופן גנטי.

כלבי לברדור רטריבר, למשל, ידועים בתור אפאטיים יחסית, רגועים ושקטים מבחינת הטמפרמנט שלהם. מחנכים אותם באמצעות מזון, ולא באמצעות prey (כלומר, לא באמצעות צעצוע או אובייקט כלשהו המדמה טרף). באותה מידה, ניתן להכליל תכונות גורפות גם על כלבי הרועים, ובפרט על הסוגים הבלגיים והגרמניים אשר ידועים בתור "כלבי עבודה" במסגרות שונות בצבא ובמשטרה. הכוונה היא שגזעים אלה מותאמים לתפקידים ספציפיים, כגון שמירה ותקיפה, גישוש, הרחה למטרת איתור חומרים, ועוד. יצא לי לעבוד עם כלבים מאותם סוגים ואף ללמוד באופן מעמיק על תכונותיהם, ועל אופני האילוף המתאימים לאותן תכונות. רק לאחר שנחשפתי באופן מעמיק כל כך לדרך ההתנהלות הראויה איתם, הבנתי עד כמה העניין קריטי.

לרועים הבלגיים והגרמניים, לדוגמה, רמה בלתי נתפסת כמעט של אנרגיה פיזית ומנטאלית, וכן מוטיבציה גבוהה ורמת אינטליגנציה המסוגלת להפתיע גם את המאלפים המנוסים ביותר. משום כך, הם צריכים להוציא את מרצם במשחק, בטיולים, ובכל פעילות שתאפשר להם לרוץ ללא הרף. במילים אחרות, טיול אחד ביום רחוק מלהספיק לרועה הבלגי או הגרמני המצוי, מפני שהם זקוקים לריצה של קילומטרים מדי שבוע כדי לשמור על אורח חיים בריא ומספק. הם זקוקים לסביבה פתוחה, תרתי משמע, עם חצר או מרחב כלשהו שבו יוכלו לרוץ ולשחק, וכך להביע את עצמם; סביבה אותה יוכלו לחקור ולהיחשף לריחות ועולמות חדשים. לצערי, נדירים המקרים בהם החיים בעיר מאפשרים תנאים כאלו.

במגזין האינטרנטי The Smart Canine, פירסם הכלבן ריצ'רד ג'נג, מייסד המגזין, מאמר המסביר כי רועים גרמניים מסוגלים לחיות בדירה עירונית, כל עוד צרכיהם הייחודיים יסופקו על ידי הבעלים. צרכים אלה כוללים המון המון פעילות פיזית, אמצעים לסטימולציה מנטאלית אצל הכלבים (או בעברית, משחקים וצעצועים רבים, וגם ובעיקר השקעת זמן מרובה במשחק איתם), איזור מחייה נפרד בתוך הדירה המיועד לכלב בלבד, וכן, התנאי המכביד ביותר: אימוני משמעת תכופים. הכוונה היא לפעילויות בהם הבעלים מאלף את הכלב לבצע כל מיני פעולות פיזיות הדורשות ממנו חשיבה, וכמובן משמעת. אימונים אלו מגרים את היכולות הקוגניטיביות של הכלב, וכך מספקות פורקן לכמות נכבדת של אנרגיות. הדבר אמנם לא בלתי-אפשרי בסביבה עירונית, אך לרובנו אין הזמן והמשאבים הנפשיים והכלכליים הנדרשים לעבודה אינטנסיבית ועקבית שכזו.

כאשר אני רואה כלבי רועים קשורים לרצועות ומטיילים ברחובות חיפה עם בעליהם, אני מרחם עליהם. חשוב לי לומר שאינני טוען כי בעליהם מתייחסים אליהם באופן רע או לא ראוי. להפך: אני מאמין כי רוב האנשים אשר בחרו לאמץ כלבים עשו זאת ממקום טוב ואכפתי. אך עם זאת, הסביבה העירונית וסגנון החיים אשר נגזר ממנה אינם מתאימים לצרכים של הגזעים הללו. גם במידה והכלבים יוצאים לטייל מספר פעמים ביום ומקבלים יחס חם ואוהב, כל עוד הם לא זוכים לרוץ קילומטרים רבים ולפרוק את כמויות האנרגיה הבלתי נגמרות שלהם, ואינם זוכים לחיות בסביבה עם מרחבים פתוחים, תנאי המחיה שלהם ילקו בחסר.

לצערי הרב, הדירות הקטנות בעיר פשוט אינן מתאימות לכלבים מסוג הרועה הבלגי והגרמני. גזעים רבים אחרים מתאימים הרבה יותר לחיים העירוניים, כגון: סוגי כלבים הידועים בתור קטנים – בינוניים בגודלם (קורגי, בוסטון טרייר, בולדוג, צ'יוואוואה, פאג ועוד) ולכן אני מזמין אתכם להתעניין ולאמץ – אבל לאמץ בחוכמה. למזלנו, ישנו עולם שלם של מידע ברחבי האינטרנט שנמצא במרחק לחיצת כפתור, אשר יספק לכם את כל מה שתצטרכו לדעת לפני אימוץ נכון, מותאם ואחראי. יש הרבה כלבים שם בחוץ אשר ישמחו לבית חם ובעיקר ליחס האוהב שלכם.