סטודנטים בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה החלו לעבוד בשבועות האחרונים על הצגה חדשה שעתידה לעלות בתחילת חודש מרץ. מדובר על קומדיית טעויות בריטית בשם "קומדיה שחורה", מאת המחזאי פיטר שאפר. העבודה על מחזה "קלאסי" נעשית לאחר שורה של מופעי תיאטרון פוסט-דרמטי, בהם ההצגות גובשו בתהליך עבודה משותפת של הסטודנטים יחד עם הבמאים. וזאת, מתוך רצון בחוג לרענן ולחדש את הז'אנרים שנלמדים.

את ההצגה מביים אבי ברכר, במקצועו גם רופא ילדים, שלמד בימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה והספיק מאז לביים הצגות רבות, וכן לנהל את הארכיון של תיאטרון חיפה, את ארכיון תיאטרון הקאמרי ועוד. הוא מסביר כי קיים הבדל בין עבודה על מחזה על פי טקסט כתוב לבין מחזה שמבוסס על אלתורים ותיאטרון תנועה. "זה לא 'זה טוב יותר מזה', יש לדעתי מספיק במה ומספיק מקום ליצירה גם מהסוג הזה וגם מהסוג הזה", הוא אומר ומוסיף כי "לכל אחד יש את הקסם שלו, לכל אחד יש את המגבלות שלו, וכל אחד נדרש מיומנויות שונות ויש דברים שהם כמובן משותפים".

ההצגה עוסקת באומן עני בשם ברינדסלי מילר ובת זוגו, קרול מלקט, בתחילתו של ערב אחד גורלי. בני הזוג הזמינו לדירתם את אביה של קרול, קולונל מלקט, איש צבא קפדן, כדי לקבל את ברכתו על האירוסים שלהם. לאותו ערב הוזמנה גם הגברת במברגר, האישה העשירה בלונדון, בה ברינדסלי תולה את כל תקוותיו – הוא מצפה שתקנה ממנו את הפסלים שהוא יוצר ותסדר אותו מבחינה כלכלית. מאחר שמדובר על שני אורחים חשובים, קרול וברינדסלי החליטו "להשאיל" את הרהיטים היפים של אחד השכנים שלהם, הרולד גורינג', שבדיוק יצא מחוץ לעיר לסוף השבוע, ולהחזירם לאחר הביקור.

לרוע מזלם של בני הזוג, מהר מאוד כל התוכניות שלהם משתבשות: הפסקת חשמל פוקדת את בניין המגורים שלהם, השכנה החרדתית והמבוגרת, שבמקרה חברה מאוד קרובה של גורינג', מבקשת להתארח אצל הזוג ולהירגע עד לחזרה של האור. בנוסף, הקולונל מלקט מגיע וברינדסלי לא מוצא חן בעיניו (בלשון המעטה), גורינג' חוזר בהפתעה מוקדם מהצפוי והחברה לשעבר של ברינסדלי מגיעה ומנסה להשיב אותו בחזרה אליה. בתוך כל הבלאגן, בני זוג צריכים להסתיר את הרהיטים שגנבו ולהחזירם לדירה  וכן להתכונן לבואה של המיליונרית, הגברת במברגר.

"לכל סוג של יצירה יש את הקסם שלו, את המגבלות שלו", אומר הבמאי ברכר צילום: רוני עזוז

המשתתפים בהפקה אומרים שמבחינתם מדובר על חוויה חדשה ומעניינת. "זאת חוויה מיוחדת בשבילי ואני מאוד מתרגש", מספר מחמד פראג', שמשחק בהפקה את הקולונל מלקט. "יש פה מחזה שהרבה מאוד אנשים עבדו איתו, וזה דווקא מיוחד שכל אחד יכול לעבוד איתו בצורה אחרת".

נעה אייזנר, שמגלמת את קרול מלקט, מוסיפה: "כרגע אני מרגישה שזאת עבודה מאוד אינטנסיבית, עם כל העניין של שינון הטקסט ולזכור את הפעולות וכשמדובר על מחזה מאוד גדול זה יכול להיות מאתגר". לדברי אייזנר, "זה קצת לחזור ללמוד תיאטרון בצורה הכי קלאסית שיש, שבמידה רבה דבר שגם  היה חסר קצת בלימודים שלי. זאת עוד דרך להיכנס וללמוד סוג תיאטרון שבעיקר משתמשים בו בתעשייה היום, אני מאוד מרוצה מזה ומקווה שהתהליך שלנו ימשיך להיות מהנה".

ברכר סבור כי הסיבה לעבודה עם הצגות מבוססות אימפרוביזציה יכולה להיות טמונה בשיטת הלימוד ובמסלול הלימודים בחוג, שאינו תואם למסלול הלימודים בשאר בתי הספר למשחק בארץ. "זה כבר לא מסלול ממש של משחק", הוא אומר ומתייחס לכך שהסטודנטים משלבים לעתים כמה חוגי לימוד. "זה הפך להיות איזה חוג שנקרא תיאטרון אבל אנשים באים ממקומות שונים ויכולים לעשות גם דו-חוגי, עם שילוב של סטודנטים משנה א' עם שנה ב' וג', אבל לא משנה, בסופו של דבר זה האתגר".

גם בתקופת הקורונה המשיכו הההצגות בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. הסטודנטים נדרשו להגיע לקמפוס בקורסים המעשיים ועשו חזרות. בין ההצגות שעלו בשנה שעברה: "شجرעץ" בבימוי  פדאא זידאן, "ותכניסי את הבטן" – יצירה משותפת של הסטודנטיות קרן טהור, רוני כהן, רונה ליפז-מיכאל ואילת מלמד, "After Party" בבימויו של בשאר מורקוס ו"יציאה מבית בובות" בבימוי ארז מעין שלו ועדילי ליברמן. ההצגות הללו פותחו בעבודה משותפת עם הסטודנטים במהלך שנת הלימודים.

גילוי נאות: הכותבת משתתפת בהצגה