בלב שכונת מגורים בנהריה נפתח לאחרונה מחדש לציבור אתר ארכיאולוגי שהיה סגור במשך כ-30 שנה – ומעטים ידעו על קיומו. מדובר בכנסיה ביזנטית, ששרידיה אותרו לפני עשרות שנים בעת עבודות לבניית מועדון נוער בשכונת כצנלסון. האתר שהיה נטוש לאורך שנים התעורר לחיים בזכות העירייה ומתנדבים מקומיים שהגיעו בשנה האחרונה ועמלו לסדר את המקום המוזנח. כיום נערכים בו סיורים למבקרים שיכולים ליהנות מהפסיפסים ומשרידי כלים שונים שהשתמרו.

הכנסייה המרשימה נבנתה במאה השישית. על פי המתואר באתר העירייה, שני טורי עמודי שיש עם כותרות מעוטרות תבליטים מעולם הצומח חילקו את אולם הכנסייה. העמודים תמכו בקורות עץ שעליהן ניצבו גלריות, ובחזית הכנסייה ניצבה בימה בגובה שתיים-שלוש מדרגות. רצפת המבנה היתה מפסיפס ועליה היתה מחיצה שהורכבה מ-12 לוחות שיש עם תבליטים שונים, בהם איילים הפונים זה מול זה כשביניהם צלב. קירות הכנסייה נבנו מאבנים מקומיות מסותתות שטויחו, וניצבו במקום גם שני שולחנות שיש. על חלק מרגלי השולחנות נחקקו שלוש האותיות IAP, וחוקרים משערים כי מדובר כנראה בשמו של יואן ארכיאפיסקופוס שהיה הארכיבישוף של צור בשנת 555 לספירה.

 
מתחם הכנסייה הביזנטית. "השריפה העצומה הותירה אחריה סימנים" צילום: ליז נגוסה

"יש כאן שלושה סיפורים על הכנסייה – הראשון בעל אופי היסטורי, השני עוסק במשמעות התיאולוגית והשלישי עוסק בשימור", הסביר ל"הכרמלית" רוני פלד, מורה דרך מקומי העורך סיורים באתר וסיפר על השריפה שהרסה את המבנה הייחודי. "מה שרואים כאן בלבד זה רק כחצי דונם. בשנת 614 הגיעו לפה הפרסים הסאסנים, הם זרקו לפידים ושרפו את הכנסייה, הכול כאן היה עשוי מעץ. השריפה העצומה הותירה אחריה סימנים", הוא תיאר והצביע על הכתמים השחורים על רצפת הפסיפס ששרדה. בנוסף לפסיפס, נותרו עד היום גם שרידי עמודים שעוטרו בתבליטים, צלחות חרס וקנקני אגירה גדולים. לדבר פלד, "משנת 614 האתר היה שומם", עד אשר נפתח בשנות ה-80. 

המקום התגלה בשנת 1964 כשאותרו במקום פסיפסים בעת עבודות להקמת מתנ"ס, ולכן הקמתו נעצרה באופן מיידי. "עשר שנים חיכו ובין השנים 1974-1972 עבדו וחפרו. במהלך החפירות הם מצאו אבני פסיפס אבן זכוכית כחולות וירוקות", סיפר פלד. את שימור האתר מימנה העיר בילפלד בגרמניה, העיר התאומה של נהריה, ובשנת 1988 הגיעה מגרמניה משלחת מומחים שעזרה לשחזר חלקים מרצפת הפסיפס, והאתר נפתח לציבור באותה שנה למשך כארבע שנים. אך לאחר מכן נסגר שוב בשל עלות התפעול של המקום.

       
ציורי פסיפס באתר. המקום נפתח לארבע שנים ואז נסגר צילום: ליז נגוסה

בתקופה בה שערי האתר נותרו סגורים למבקרים, שיחים וצמחי פרא השתלטו על המבנה הנטוש. "עבדנו כאן קשה מאוד בחודשים האחרונים, מצב הכנסייה לפני כן היה נורא, נכנסו הנה ציפורים ושיחים כיסו את המקום", סיפר פלד. השינוי הניכר שעברה הכנסייה תוך כמה חודשים ספורים בלבד מעורר התפלאות, ומאות אנשים כבר ביקרו במקום. עם זאת, יש הרואים את פתיחת הכנסייה בעין פחות חיובית. אחד מהם הוא אריק אבוטבול, מאבטח בית ספר כצנלסון הסמוך. לדבריו הוא מעדיף בתי כנסת, ומסתייג משליחת ילדי בית ספר למקומות מסוג אלה מכיוון שהם עלולים להשפיע עליהם מבחינה דתית.

הכנסייה הביזנטית אינה האתר הארכיאולוגי היחיד השוכן בעיר. כך למשל, ישנו גם המקדש הכנעני הסמוך לחוף הים. השילוב של שכונות עירוניות ואתרי עתיקות מגשר בין עבר לעתיד ומעניק לתושבי המקום הזדמנות ללמוד על ההיסטוריה לצד הכנסה כספית מתיירות מקומית.