גם בעידן הליברלי בו אנו חיים, אנשים מקועקעים סובלים מסטיגמות שליליות, במיוחד במקומות עבודה. אין שום סיבה שעובד יישפט על סמך מראהו החיצוני ולא על פי כישוריו, והמצב חייב להשתנות.

התחלתי להתקעקע לפני שמונה שנים, כשהייתי בת 17, והיום מעטרים את גופי 25 קעקועים (לצד כמה עגילים). אני מרגישה נוח עם המראה הזה, ולא יכולה לדמיין את עצמי אחרת. אחרים, לעומת זאת, לא אחת מרשים לעצמם להעיר: ״אבל את לומדת פוליטיקה ותקשורת, איך תמשיכי ותתקבלי למקומות העבודה בתחום? את חייבת לעצור עם זה״.

יש משהו במראה המקועקע שנתפש כלא מהוגן ושאינו מתאים למקומות מתורבתים. אני מכירה מקועקעים שנאלצים ללבוש חולצות ומכנסיים ארוכים לראיונות עבודה, במיוחד במקומות עבודה רציניים כגון משרדים ממשלתיים, חברות הייטק, משרדי עורכי דין וכו'. מקומות כאלה דורשים ייצוגיות גבוהה ומכבדת, וקעקועים פעמים רבות נתפשים כהפך הגמור. בעיני מעסיקים, הם נראים לא אחת כ״מלוכלכים״ או כ״מרושלים״. מסיבות השמורות עמם, יש מעסיקים שסבורים שמקועקעים אינם יכולים לבצע את עבודתם כהלכה.

חשוב לציין כי בהחלט קיימים מקומות אשר בהם המראה החיצוני של העובד לא משחק תפקיד, שמבחינת המעבידים לא קיימת שום סיבה לא לקבל מישהו עם קעקוע או עגיל, למשל. לצערי, ומניסיוני, רוב המקומות האלה הם בתי קפה, מסעדות, שירות לקוחות טלפוני וכו', שהעבודות בהם פחות נחשבות.

נתקלתי בלא מעט קשיים במקומות עבודה שונים בגלל הקעקועים הרבים שמכסים את גופי. טרם יצא לי לעבוד במקומות רציניים, ולמען האמת עדיין לא ניסיתי. עבדתי בבתי קפה ומסעדות בתור ברמנית ומלצרית, אך גם בתחום המסעדנות ביקשו ממני להגיע לעבודה עם שרוולים ארוכים או להסתיר את העגילים שיש לי בעזרת פלסטר.

היחס העוין המופגן כלפי מקועקעים בשוק העבודה נתמך גם מחקרית. החוקרים האמריקאיים מייקל טיוז וקתרין סטאפורד הראו, באמצעות ניתוח ראיונות עומק, שמקועקעים סובלים מסטיגמה שלילית מצד מגייסים, מעבידים וקולגות כאחד, אם כי ההטיה אינה אחידה.  כמו כן, מחקרים בפסיכולוגיה אירגונית הוכיחו שאנשים עם מראה חיצוני שנתפש כנעים ויפה יותר, נחשבים חברתיים וחכמים יותר, ומשדרים בריאות נפשית ופיסית.

עולה התהייה כיצד בחברה ליברלית במאה ה-21 עדיין נתפשים אנשים על סמך המראה החיצוני שלהם, ולא אישיותם או כישוריהם? הדבר הגיע גם לערכאות משפטיות במדינת ישראל. בשנת 2012 תבע מלצר את המנהל שלו לאחר שפוטר משום שסירב לקבל את דרישתה של הרשת "לפיה עליו לכסות את קעקועיו באמצעות לבישת חולצה בעלת שרוולים ארוכים", כפי שדווח באתר ynet. הדרישה, לטענתו, גרמה לו לחוש "מושפל, חריג, ונשפט על ידי דעות קדומות" וכן פגעה בזהותו, הבאה לידי ביטוי בקעקועיו״. תביעתו של העובד נדחתה והוחלט כי המעסיק רשאי לקבוע מהם נהלי הלבוש.

לדעתי, לא יקרה דבר אם בחור מוכשר עם קעקועים יעבוד במשרד ממשלתי. דווקא הכישרון שלו, ולא החיצוניות, יתרום רבות למקום ויסייע להצלחתו. הקפדנות הזאת, לטעמי, היא מיותרת. אנחנו חיים במאה ה-21. מכוני קעקועים קיימים בהמוניהם, והם תעשייה משגשגת שמשרתת גברים ונשים מכל הגילאים ומכל הרקעים הסוציואקונומיים. כשמגדר, מוצא ונטייה מינית הם פחות ופחות מקור לאפליה, הגיעה העת שכך יהיה גם המראה החיצוני.