אלימות במשפחה לא מתבטאת רק במכות ובהשפלות. לא מעט נשים נופלות קורבן למניפולציות ולסחטנות פסיכולוגית מצד בני הזוג שלהן. כך גם ט', סטודנטית באוניברסיטת חיפה, שלאחרונה נחלצה בעור שיניה מקשר מתעלל.

כרמל אברהם

"הוא התחיל לאיים עליי עם מניפולציות, שגרמו לי לשקר לו כל פעם מהפחד. הגעתי למצב שפחדתי שאם אגיד משהו לא במקום או שיגלה שאני עם חברות או ידידים הוא יפגע בי" מספרת ט', סטודנטית באוניברסיטת חיפה אשר היתה מערכת יחסים אלימה במשך יותר משנה.  

תופעת האלימות במשפחה הינה תופעה חברתית מוכרת ונפוצה בעולם ובחברה הישראלית. בכל שנה נרצחות 20 נשים ישראליות לאחר אלימות מתמשכת. הפרופיל של נשים מוכות חוצה גילאים, רמות השכלה ורקע סוציואקונומי; קורבן של אלימות במשפחה יכולה בקלות להיות עצמאית ומוצלחת בתחומי חיים אחרים.

ישנם מספר סוגי אלימות, ואלימות פסיכולוגית היא אחד מהם: בעקבותיה, נשים מאבדות את עצמאותן ומעל הכל את החופש שלהן. כלפי חוץ היחסים בין בני הזוג נראים רגילים אבל המצב בבית שונה לחלוטין. "בן הזוג לא יכול לראות אותך כאישיות נפרדת. הוא לא רואה את הצרכים והרצונות שלך, וכאשר תפעלי בשונה מציפיותיו הוא יכעס וינסה להתעסק אך ורק בשליטה בך", אומרת ד"ר אפרת הדר, פסיכולוגית ומרצה בחוג ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה.

בדרך כלל, בשלבי ההיכרות והחיזור נדלקות נורות האזהרה שמצביעות על דפוסי ההתנהגות הללו. מחקרים מצאו כי לגברים אלימים תכונות התנהגות אופייניות, כגון אימפולסיביות, קנאה, התקפי זעם, שינויים במצבי רוח, רכושנות ותלות מוגזמת בבת הזוג. "אחת מנורות האזהרה הגדולות היא התחושה שאת הולכת על 'ביצים' כדי לא לפגוע או לעצבן את בן הזוג ומצד שני את הצורך לפייס ולהתנצל", אומרת ד"ר הדר.

בהמשך נוטה האישה להאשים את עצמה יותר בהידרדרות בטיב היחסים והאלימות במקביל רק הולכת ומחריפה, דבר שמגדיל עוד יותר את הפגיעה באישה. ככל שהמצב מידרדר, היא שואפת להאמין שהזוגיות שלה תקינה ושהיא תוכל לשנות את המצב, והמתח הופך בלתי נסבל. "פחדתי מהתגובות שלו, שכל דבר שאני עושה או אומרת יגרור ריב, השפלות וצעקות ואפילו פחדתי כמה פעמים שיפגע בי", מספרת ט'.

מניתוח מקרי רצח עולה שהאלימות מגיעה לשיאה כשעולה אופציה של פרידה. החלטה של האישה לפרק את הקשר נחווית אצל הגבר כפרידה של חלק מעצמו, משום שהצורך הפתולוגי שלו בשליטה לא מאפשר לו לראות בה ישות נפרדת ממנו. "כאשר הוא חש שלא יוכל להחזירה והכאב גדול מדי עבורו, הוא יכול להחליט לרצוח אותה כעונש או מתוך רצון שאם לא תהיה שלו, לא תהיה גם של אף אחד אחר," מסבירה ד"ר הדר. "לעיתים מתוך המצוקה שלו הוא מחליט לפגוע גם בעצמו".

לפיכך, כאשר האישה מחליטה לבסוף להיחלץ מהקשר האלים, זו תחילתה של תקופה מסוכנת במיוחד ויש צורך לוודא שהאישה זוכה לביטחון ולהגנה. "הוא אמר לי שאף אחד לא ירצה אותי חוץ ממנו," משתפת ט'. "האמנתי לו ונשארתי. כל פעם שרציתי להיפרד הוא שיכנע אותי להישאר".

לפי החוק הישראלי חלה חובת הדיווח על מקרי אלימות במשפחה. כלומר, מי שיודע על מקרה של אלימות במשפחה מחויב על פי חוק לדווח על כך למשטרה. "לכל אזרח ואזרחית יש חובת דיווח. אפשר לדווח באופן אנונימי ל[שירותי] הרווחה, לאנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מורים, אחים ואחיות וכו'", מדגישה ד"ר הדר.

בקהילה יש מגוון גורמי טיפול שיכולים לסייע לנפגעות אלימות במשפחה. ישנם קווי חירום הנותנים שירות אנונימי ומפנים לגורמים הרלוונטיים. בכל יום מייעצים במרכזים לטיפול ולמניעת אלימות למאות נשים. לסטודנטיות שביניהן, מספקת אוניברסיטת חיפה סיוע נוסף בדמות טיפול פסיכולוגי חינם. מידע ניתן למצוא באתר דיקנאט הסטודנטים.