אין דרך יפה לומר את זה: סוכנויות טאלנטים הן רמאות אחת גדולה; לוקחים אנשים צעירים עם חלומות גדולים, מנצלים אותם ולוקחים את כספם. ומה לגבי ההשלכות? / טור דעה
רובא אדגים
עולם הדוגמנות והמשחק קיבל חיזוק משמעותי בעידן הרשתות החברתיות, כשהיכולת להתפרסם הפכה זמינה כל כך. בעיקר בזכות אינסטגרם, בני נוער רבים מושפעים מהעולם הזה ושואפים להיות חלק ממנו, אבל לא מעטים נופלים ברשתם של אנשים נצלנים שמטרתם להרוויח כסף – ולעזאזל ההשלכות.
גם אני הייתי אחת מאלה שנוצלו על ידי "סוכנות טאלנטים". הם טענו שבעזרתם אזכה לחשיפה גדולה וארוויח הרבה כסף, אבל בסוף התגלה שהם היו אלה שהרוויחו על חשבוני. אתם בוודאי שואלים איך הייתי כל כך תמימה ליפול בפח. זו באמת שאלה טובה. הייתי בת 16 וחלמתי להיות דוגמנית מפורסמת, ויום אחד ראיתי בפייסבוק מודעה מטעם סוכנות דוגמנות כלשהי. הייתה שם אפשרות להשאיר פרטים ליצירת קשר למעוניינים, וחשבתי לעצמי שזה הוא הצעד הראשון להגשמת חלום.
לאחר זמן לא רב הוזמנתי לראיון. נסעתי לתל אביב עם אמא שלי. הגענו למשרד מפואר, עם כל מיני תמונות של דוגמניות וזה הלהיב אותי מאוד. ישבתי בציפיה דרוכה עד שקראו בשם שלי, ונכנסתי לחדר. סיפרו לי בקווים כלליים מה צפוי, ואז אמרו: "אנחנו צריכים לעשות לך בוק" מה זה בוק? "אלבום תמונות". הסכמתי. אבל שום דבר לא הכין אותי למשפט שנאמר לאחר מכן:
"זה יעלה לך 5000שקל".
"למה"?
"כי אנחנו צריכים לסדר לך בגדים, סטודיו לצילומים, מאפרת מקצועית ומעצבת שיער".
היה ברור לי שהעלות האמיתית של הדברים הללו היא פחות ממחצית מהסכום שנאמר, ולכן שאלתי: "האם אני חייבת לעשות בוק?"
"בטח, זה בעצם כמו תיק עבודות שלך, שנצטרך להציג לחברות שייתכן ותעבדי איתם".
"אני יכולה להביא תמונות שצולמו על ידי צלם מקצועי אחר?"
"אי אפשר," נעניתי. "אנחנו לא מקבלים בוקים שלא צולמו בסטודיו שלנו. אם קשה לך לשלם את כל הסכום, אנחנו נכסה 50%".
למרות החששות, הלכתי על זה. כמובן שנדרשתי לשלם את כל הסכום מראש, לפני הצילומים. עשיתי בוק, על אף שלא סיפקו לי מעצב שיער, והאיפור היה בסיסי מאוד, ורחוק להיות מקצועי. כשסיימתי עם הצילומים, הצלמת רשמה את כתובת המייל שלי למשלוח התמונות, ונפרדה ממני בברכת הצלחה. ומה קרה אחר כך? אין לי מושג. אני עדיין מחכה לשמוע מהם. כבר שש שנים.
לא רק שזה ניצול והוצאת כספים במרמה, זו גם התעללות בנפשם הרכה של אנשים צעירים עם חלומות גדולים. אין לדעת לאילו מחוזות עלולה להוביל האכזבה הגדולה כשמדובר באנשים צעירים ופגיעים נפשית.
אני מן הסתם לא הנפגעת היחידה – רחוק מכך. יש עד אינסוף עדויות של אנשים שחוו את אותה חוויה: ציפיות גבוהות, מפח נפש וכסף שהולך לפח. בפורום "סטיפס" ענתה גולשת בשם "אמא מאוכזבת" לגולשת אחרת ששאלה אם סוכנות TLV היא סוכנות טובה: "אל תתקרבי! יקחו ממך 5000 שח ויזרקו אותך לפח". גולשת אחרת, "אליצ'קה", עונה: "היא לא, הייתי שם כי זיינו לי תמוח לגבי משחק וזה סתם חרטא, לוקחים כסף ו'הבוס' שם סתם צועק עליך כדי שיראה אמיתי כול העסק הזה".
בשנת 2010 הוגשה תביעה נגד סוכנות פרסום בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. התובעת, רקפת מוזס, "ביקשה כי החברה תשיב לה את כספה ותפצה אותה על נזקיה," דווח ב-ynet. "התביעה הועמדה על 7,352 שקלים, הכוללים החזר תשלום על סך 3,520 שקלים וכן פיצוי על אובדן ימי עבודה, נסיעות ועוגמת נפש". לבסוף, חייב השופט את החברה לשלם לתובעת 1,760 שקל (מחצית הסכום ששילמה) וכן הוצאות משפט על סך 600 שקל.
מצד שני יש שטוענים שהסוכנויות הללו גם מייצגות טאלנטים שאכן מצליחים להתפרנס מדוגמנות וממשחק. העניין הוא שלרוב המיוצגים האלה התפרסמו עוד קודם, בזכות עצמם, לא בעזרת הסוכנות. אחרי שהם מתפרסמים ומגיעים למספר מסוים של עוקבים ברשתות החברתיות הסוכנות היא זו שצריכה אותם ולא להיפך, והיא זו שפונה אליהם. וכך חברות ההפקה שפונות אל הסוכנויות מקבלות את אלה שכבר מפורסמים, כי מין הסתם הם עדיפים בהרבה ממישהו אף אחד לא מכיר.
אז אם מישהו מחפש דרך לזריקת כסף לפח, סוכנות טאלנטים היא המקום הנכון.
