הסמסטר שזה עתה הסתיים היה הראשון שבו ההוראה באוניברסיטאות הפכה כולה מקוונת. היו שברכו על השינוי הפתאומי, בעוד שאחרים טענו שחוויית הלמידה השתנתה לבלי הכר

סיון אידלמן

צילום: שרון רינגל

סמסטר האביב, שכבר בא אל קיצו במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, התקיים השנה במתכונת חסרת תקדים. סדר היום החדש שיצרה לנו מגפת הקורונה, גרמה לאימוץ הרגלים חדשים ושגרה שונה ואחרת.

עיקר השינוי היה מעבר כמעט מוחלט ללמידה מרחוק. מעט לאחר מכן, בתום תקופת הסתגלות קצרה, ביצעתי סקר קטן המיועד עבור סטודנטים בעמוד האינסטגרם שלי, ונושאו: האם הם בעד או נגד הלימודים המקוונים? מתוך 62 סטודנטים שענו, 36 (כלומר קצת יותר מחצי) אמרו שהם הם בעד לימודים מקוונים ואילו 26 אמרו שהם נגד.

מוריה מזרחי, סטודנטית בת 26 לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית באשקלון ענתה לי כי היא בעד הלימודים המקוונים משום ש"זה נותן לנו להמשיך את הלימודים מבלי לגרור אותם". כמו כן, הוסיפה וצחקה, ש"ככה אפשר להישאר בפיג'מה כל היום".

לעומתה נופר, סטודנטית בת 25 למדעי המחשב במכון הטכנולוגי בחולון, אמרה שהיא נגד, כיוון שהלימודים המקוונים יוצרים המון קשיים ותקלות טכניות. "כל השיעור אנחנו מתעסקים בלשאול אחד את השני: רואים אותי? שומעים אותי? וזה לא רק זה, אני חייבת את האווירה הלימודית, לשבת בכיתה עם עוד סטודנטים במקום לבד בבית עם כל ההסחות דעת שיש לי כאן."

הסטודנטים לא היו היחידים שהצטרכו להתרגל לשגרת הלימודים החדשה. גם המרצים והמתרגלים נאלצו להתרגל לסגנון לימוד שונה. אופיר רייכמן, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, ענה באימייל: "הלמידה והאקדמיה נותנים ערך מוסף, לא רק בשיעור עצמו, אלא גם באינטראקציות בין הסטודנטים לבין המרצים, ובינם לבין עצמם. הלמידה עצמה באקדמיה שונה מהלמידה המקוונת."

רייכמן טען גם שהשיעורים המקוונים, עבורו כמרצה, יותר מעייפים ופחות אנרגטיים. עם זאת, ציין, הלמידה המקוונת טובה כאמצעי למידה משלים ועבור סוגים שונים של פגישות שלא צריך להגיע במיוחד עבורן לקמפוס.

גם פרופ' אלי אברהם, גם הוא מרצה בחוג לתקשורת, מתנגד נחרצות ללימודים המקוונים. "בוודאי שאני נגד," אמר. "חסר לי המפגש עם הסטודנטים, השיתוף בתכנים, הניסיון שהם מביאים וכמובן רגעי ההומור". 

לימודים מקוונים מאפשרים לסטודנטים לשמור על שגרת לימודים מסוימת. מה גם, מכיוון שלא צריך להגיע לקמפוס ולבלות בו ימים שלמים, נותר זמן פנוי רב יותר שאפשר לנתב לקריאת מאמרים וכתיבת מטלות. עם זאת, השהייה בבית יכולה להכניס את מי מהסטודנטים לשאננות בציפיה שהמצב ישתפר, וכך יש שהתייחסו לסמסטר כאל סמסטר "אבוד".

פרוץ מגיפת הקורונה אילץ את האוניברסיטאות בישראל לעבור בפתאומיות למתכונת לימודים מקוונים ולהסתגל לאופן לימוד חדש שאינו פרונטלי. אמנם, למידה מקוונת אינה דבר חדש. יש לא מעט תכניות אקדמיות אשר מבוססות על למידה מסוג זה מלכתחילה, כגון האוניברסיטה הפתוחה.

אוראל חברוני, סטודנט בן 28 לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה, מספר על שיטות הלימוד בשגרה: "יש מקוון ויש פרונטלי. הבחירה בידיים של הסטודנט אם להיות נוכח בשיעור או לראות הקלטה בזמנו הפנוי. בנוסף יש שיעורים מקוונים לייב שהסטודנט יכול להצטרף אליהם." לדבריו, לימודים מהסוג הזה התאימו לו "כי זאת הייתה האפשרות היחידה לשלב עבודה שדורשת המון ולימודים ביחד." לגבי האופן שבו התוכן מועבר הוא סיפר: "השיעורים מועברים באופן מסודר, אך אני הייתי פחות במקוון ויותר בפרונטלי."  

מגיפת הקורונה עדיין איתנו. רק כשתחלוף נדע אם הלמידה המקוונת תחלוף יחד איתה, או שהיא כאן להישאר.