ליקויי למידה

אוכלוסיות רבות שנפגעו ממשבר הקורונה זוכות להתייחסות ואף למענה מהממשלה. הסטודנטים, אוכלוסייה פגיעה במיוחד, מושפעים בדרכים שונות אבל נראה שזה לא מספיק משנה לקובעי המדיניות. 

מאת: עלי רידא

מסדרונות שוממים, כיתות ריקות ואוניברסיטה שפועלת במתכונת חירום. הניתוק הפתאומי של הסטודנטים מהקמפוס הביא את אגודת הסטודנטים של אונברסיטת חיפה, בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית, להשיק ערב חג הפסח את דף הפייסבוק "רצינו להיות". בדברי ההסבר נכתב כי משבר הקורונה פוגע במצב התעסוקתי הלא יציב ממילא של הסטודנטים, שרבים מהם מועסקים בענפי הפנאי והמסעדנות, והם דורשים מהמדינה להכיר בהם כנפגעים ובהתאם לתת סיוע כספי ומנהלי ולהציע פתרונות

גלעד ג'מאל, יו"ר אגודה הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, כתב על הסטודנטים: "לא ייתכן כי דור העתיד של המשק הישראלי ומנוע הצמיחה יישאר חסר כל התייחסות ולא יקבל כל הטבה. רוב ציבור הסטודנטים משלם שכר דירה, לימודים ועובד כדי לממן גם את שאר ההוצאות השוטפות של החודש".

לא רק קשיים כספיים זוכים להתייחסות בעמוד. מוחמד, סטודנט שנה ב' למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס, בחר לספר על קשיי הלימוד מרחוק: "לא נוח לסטודנט במצב הזה מבחינת ריכוז וקשב כי התרגלנו להיות בספריות וכיתות שקטות ואווירה של קבוצה". לאחר מכן כתב: "אני מבין שמצב זה בכל העולם אבל קשה לנו בתור סטודנטים להתמודד עם חומרי למידה של הקורסים".

עבור הסטודנט האקדמאי מדובר בטלטלה קשה במיוחד, אומר הפסיכולוג סמיר מריח. להסגר יהיו השלכות כבדות מאד הן בפן הנפשי והן הכלכלי, כי אנשים פשוט ייפגעו משהיה כפויה וממושכת בביתם ומשיתוק כלכלי. אולם גורלם של הסטודנטים מר במיוחד: "בנוסף לכאב הנפשי נוכח המציאות הזרה, הרבה סטודנטים עשויים לפתח חרדות בשל אי הוודאות סביב עתידם האקדמי והמקצועי. ובכלל, משבר הקורונה גרם לשינוי מהותי באופן הלמידה שהפכה לחוויה וירטואלית ומרוחקת מהמוסד האקדמי ומן האווירה האוניברסיטאית המוכרת להם".  

לדבריו של מריח, שינוי זה מהותי ביותר ועלול לפגום בחוויית הלמידה, משום שברגיל היא נוצרת על ידי העברת מידע חדש באמצעות קשר בין-אישי. בנוסף לחומר הנלמד, הוא מוסיף, "מאפשר המפגש הבינאישי העברת מסרים לא מילוליים, כמו קשר עין ושפת גוף, החיוניים להבנה ולהטמעה".

מריח מדגיש כי השגרה החדשה שנוצרה עקב משבר הקורונה עשויה לפגוע ביכולות קוגניטיביות גבוהות, הנחשבות חיוניות לתהליך הלמידה, כמו, תהליכי זיכרון, קשב וריכוז. "סטודנטים עלולים להיתקל בקושי לעקוב אחרי החומר הנלמד, ייקח להם יותר זמן לשלוף מידע מהזיכרון, הם יתקשו להפיק תובנות ומשמעויות חדשות. קשיים אלה עלולים להביא לירידה במוטיבציה, לתסכול, ולתחושות אשמה ואובדן". עוד הוא מציין כי ישנן קבוצות של סטודנטים בסיכון יותר גבוה, כמו סטודנטים שנה א', בני מיעוטים שאינם לומדים בשפת האם, סטודנטים לקויי למידה וכאלה הסובלים מבעיות קשב וריכוז, וכן סטודנטים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות. 

כלכלית, הסטודנטים, ובמיוחד אלה מהם המפרנסים משפחות, נפגעים אנושות, משום שהם נמנים עם העובדים החשופים ביותר במשק הישראלי. המתח עלול להתבטא ביחסים בתוך המשפחה, אומר ד"ר עאמר גראיסי, פסיכותראפיסט ומדריך הורים: "ישנו איום בסיסי וקיומי לאור כל גל הפיטורים במשק ואי הוודאות בקטע הזה עלולה להטריף הורים לרבות לקראת חגים וזה עשוי להכניס את הפרט והזוגיות למתחים שיש לגלות זהירות לבל יתפתחו לאלימות פיזית או נפשית".

"משבר הקורונה יצר מציאות שונה ולא מוכרת לנו," הוא מוסיף. "גם מלחמות עבר לא דמו לתקופה זו. האויב כאן לא נראה ומקלטים לא מגנים עלינו. גם התקופה של הסגר הינה ארוכה ולא ברור באמת מתי יבוא הסוף. מציאות חדשה זו שברה בעיקר את השיגרה אשר התרגלנו אליה ואנו נדרשים היום להסתגל למציאות שנכפתה עלינו. הקושי טמון ביכולת לגלות גמישות ולהתארגן מחדש בצל הסגר בבית כאשר 'עיקרון הרציפות' נקטע ויש צורך לחברו מחדש".

המציאות החדשה, לדבריו, "דורשת חוסן נפשי שיש לשמרו ולטפחו כל הזמן." לשם כך, יש צורך לחזק את הגוף ע"י פעילות גופנית, אכילה מאוזנת ושעות שינה מספיקות. בנוסף, "יש לבטא רגשות כמו לחץ, עייפות, תסכול, שעמום וכולי עם אנשים שיודעים להקשיב ולגלות אמפטיה, וגם לדבוק בסט של אמונות, במיוחד אופטימיות וחשיבה חיובית.יש להיעזר בדמיון כדי לחשוב על יום אחרי המשבר או על תקופות טובות לפניו, כולל הפעילויות שכאשר עושים אותן אנחנו שוכחים את עצמנו, כמו מוזיקה, צפייה בסרטים, קריאה, ציור ועוד. חשוב מכל לשמור על קשר, גם בזמנים של ריחוק חברתי כפוי, עם אנשים שקירבתם עושה לנו טוב".

"זה עשוי לחזק את החוסן הנפשי ובהתאם להביא לשיפור התפקוד הכללי ואת יכולת הלמידה", הוא מוסיף. "חשוב להנמיך ציפיות ולזכור שאנו מתמודדים עם מציאות לא נורמלית ועל כן נורמלי לא להיות ביכולת מיטבית. לזכור, שניתן לפנות לשירות הייעוץ הפסיכולוגי של האוניברסיטה כדי לבקש עזרה ותמיכה נפשית".