משבר הקורונה פגע פגיעה אנושה בקשישים, אוכלוסיה רגישה במיוחד לתחלואה הנגרמת מהנגיף. בחיפה לבדה חיים 80 אלף אזרחים ותיקים, ומערך שלם של עמותות וגופים ממשלתיים התגייס לסייע להם לשמור על שגרת חיים תקינה ככל הניתן..

מאת: דניאל אטליס

נגיף הקורונה מהווה סכנה בריאותית כמעט חסרת תקדים. הקבוצה החשופה ביותר לנגיף, שנמצאת בסיכון גבוה במיוחד, היא אוכלוסיית הקשישים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם מהווים עשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה (913,804 במספר).

ביומיום זוכה אוכלוסיית הקשישים לסיוע בתחומים רבים מעמותות, ממתנדבים, מהממשלה ומהרשויות המקומיות. בשל הירידה בתפקוד הפיזי שהם חווים, הם זקוקים לעזרה בהכנת אוכל, במילוי מטלות היומיום – מורכבות כפשוטות – ולפעמים גם בתמיכה נפשית. בזמן שגרה פועלים מרכזי יום המיועדים לרווחתם של הקשישים, שבהם הם יכולים לפגוש קשישים אחרים, לדבר, ולעסוק במגוון פעילויות פנאי במטרה להפיג מעט את בדידותם.

החל מחודש מרס, שיבש נגיף הקורונה את חיינו של כולנו ובמיוחד את חייהם של הקשישים. הסיבה היא שעם הגיל נחלשת המערכת החיסונית והם סובלים ממחלות רקע שונות, וכך גדלים סיכוייהם לחלות בקורונה באופן קשה יותר. בשל החשש שידבקו, נאסר על הקשישים לצאת מבתיהם ומרכזי היום סגרו את שעריהם. כך מצאו את עצמם הקשישים בודדים ומבודדים. לא מעט מהם זקוקים לאספקה שוטפת של תרופות ומזון, אך בזמן ההסגר מנועה מהם האפשרות לצאת מהבית, ולחלקם אין מחשב או ידע טכנולוגי טוב מספיק כדי להזמין מזון או תרופות דרך האינטרנט.

בעקבות זאת נכנסו לפעולה מספר עמותות ומערכי סיוע שעוזרים לקשישים באמצעות חלוקת מזון ותרופות. אחד הארגונים הללו הוא מערך המתנדבים במחלק לשירותים חברתיים וקהילה בעיריית חיפה. אלה פתחו קבוצות ווטסאפ המחולקות לפי אזורים בחיפה – "חלוקת מזון נווה שאנן", וכן "חלוקת מזון בהדר", שבה 250 חברים, ועוד. לדברי ברק סלע, מנהל קבוצת המתנדבים בהדר, ושלי גולן, רכזת בנווה שאנן, מטרתן היא זהה: פעם בשבוע מנהלי הקבוצה שולחים פרטים אודות קשישים שפנו אליהם ומבקשים עזרה בקניית מזון או תרופות. ובתורם, כל אחד מחברי הקבוצה המתנדבים כותב האם מתאפשר לו באותו היום להגיע ולעזור, ובמידה ולא, על המתנדבים לחכות לפרסום של השבוע העוקב.

"אנחנו בעיקר מסייעים לזקנים בקניית תרופות, אבל גם בכלל לאזרחים במצוקה," אומר סלע.

יארה חאג' יחיא, סטודנטית לתקשורת ויעוץ והתפתחות האדם, מתנדבת בפרויקט הזה בשכונת הדר. "בתקופה הקשה הזו שיתפתי חבר בתחושת חוסר האונים שלי מלשבת בבית ולא לעשות כלום והוא סיפר לי על פרויקט מטעם עיריית חיפה". מכיוון שהיוזמה היא מקומית, ויארה גרה בשכנות לשכונת הדר שבה מתגוררים לא מעט קשישים, היא החליטה להתנדב דווקא בקבוצה זו. היא מוסיפה: "החלטתי להתנדב כי הרגשתי שאני אסירת תודה על היכולת שלי לחיות תחת קורת גג, לבשל ולהתקיים בחברת משפחתי, בעוד שאחרים לא יכולים אפילו להגיע למכולת ועוברים את הבידוד הזה לבד. ההתנדבות בתקופה זו היא חיונית ואף מצילת חיים. היא לא דורשת מאיתנו יותר מדי, היא יכולה להועיל גם לנו המתנדבים ביציאה מהבית, בעזרה לזולת בהרגשה טובה שעשית משהו טוב בשביל מישהו."
מחבר מועצת העיר חיפה ומחזיק תיק הרווחה והבריאות צביקה ברבי נמסר כי "בחיפה יש מעל ל-80 אלף [אזרחים] ותיקים שחיים מהבטחת הכנסה ורובם מוכרים [לשירותי] הרווחה." כדי לרכוש מזון, הוא אומר, מעביר מחלק הוותיקים בעירייה פניות לממשלה, ובהינתן אישור מוזרם כסף שבאמצעותו נרכש לוותיקים המזון. לרשות העירייה עומדים כיום כ-2,000 מתנדבים, בסיוע של עובדים סוציאליים ופיקוד העורף. עוד הוסיף ברבי כי לטובת תושבים שלא קיבלו אישור למענקים כספיים, או שסובלים מבעיות רפואיות, ונזקקים לטיפולים חודרניים כגון טיפולי סרטן, העירייה עוזרת מכספה. "אנחנו נערכים ליום שאחרי המשבר על מנת לעזור לאזרחים, כפי שהיה בעבר".