בשקט בשקט, גולן ירון מהחוג לעבודה סוציאלית ממשיך להפגין כבר יותר מחודשיים מחוץ לאוניברסיטה לאחר שנתבע לחזור על שנת הלימודים בעקבות מספר רב של חיסורים בגין תאונת דרכים שעבר • "על הצדק החברתי שמלמדים אותי אני אלך עד הסוף", הוא מזהיר • האוניברסיטה: הוא לא עמד בדרישות האקדמיות, הוצעו לו חלופות והוא דחה את כולן

מאת יוה וולינסקי

את המחזה הזה קרוב לוודאי שלא פספסתם: כבר יותר מחודשיים שגולן ירון, סטודנט לשעבר בחוג לעבודה סוציאלית, מפגין עם אוהל בכניסה לאוניברסיטה. למרות שלפעמים זה נראה כך, ירון לא הצטרף באיחור אופנתי למחאת האוהלים; זו בסך הכול דרכו למחות על אי הצדק שהוא סבור שנעשה לו כאשר נמנע ממנו להמשיך בלימודיו בחוג השנה. "אני עושה צדק חברתי, זה מה שמלמדים אותי", הוא מסביר. "הרבה ישנו באוהלים, זה לא הופך אותי למשוגע".

סיפורו של גולן כבר סופר בהרחבה בעיתונות המקומית, אבל למרות פניותיו לתקשורת וההד הציבורי שהתעורר לרגע, נכון לשעת כתיבת שורות אלה אין כל חדש במצבו. תקציר האירועים: בעקבות תאונת דרכים שעבר בסוף השנה שעברה, נאלץ ירון להפסיד מספר שבועות של לימודים. כאשר היה מוכן לחזור ללמוד התבשר לו כי לא יוכל להמשיך את לימודיו השנה וייאלץ לדחות אותם. "בשורה התחתונה בגלל תאונת דרכים משאירים אותי שנה כשיש לי אישורים מבית החולים רוטשילד. אני פשוט רוצה לחזור ללימודים, על זה כל ההפגנה".

בניסיון להיאבק בהחלטת האוניברסיטה פנה ירון למספר גורמים, ביניהם ראש בית הספר לעבודה סוציאלית ודיקן הסטודנטים, אך לדבריו לא קיבל מהם מענה ראוי: "דיברתי עם הדיקן, דיברתי עם נשיא האוניברסיטה, הלכתי למועצה להשכלה גבוהה. אף אחד לא מקשיב לי ואף אחד לא עושה כלום. אגודת הסטודנטים אמרו שהם בודקים אבל עוד לא קם קול זעקה מהם. אז לקחתי אוהל והקמתי אותו בכניסה לאוניברסיטה. יש לי קבוצה בפייסבוק, וסטודנטים חותמים על עצומה שפתחתי. גייסתי קרוב ל-200 חתימות". (על העצומה של ירון ברשת, "החזירו את הצדק לאוניברסיטת חיפה", מתנוססות נכון לרגע זה 72 חתימות מתוך ה-400 שאליהן הוא רוצה להגיע).

בתגובה להקמת האוהל מסרו ראש בית הספר לעבודה סוציאלית ודיקן הסטודנטים, במכתב שנשלח לכלל התלמידים באוניברסיטה, כי ירון לא עמד בדרישות האקדמיות שהוצבו בפניו. "במישור האישי, האוניברסיטה ובית הספר לעבודה סוציאלית עשו מעל ומעבר כדי לתמוך בסטודנט, אך במישור האקדמי אין מקום להתפשר על הדרישות המקובלות בבית הספר לעבודה סוציאלית", נאמר במכתב. לדברי האוניברסיטה, מספר השיעורים וההתמחויות בשטח שהחסיר ירון עלה על מספר החיסורים המותר בקורס לפי התקנון, ובשל כך האפשרות היחידה שנותרה בפניו היא לחזור שנית על הקורס. באוניברסיטה אומרים גם כי לירון הוצעו חלופות שונות על מנת שיוכל לעמוד בדרישות האקדמיות, אך הוא דחה את כולן. גם כשהנושא עבר לטיפולו של נציב קבילות הסטודנטים, בקשתו של ירון נבדקה לעומק ונדחתה מאותן סיבות.

כל זה לא מונע מירון להמשיך את מחאתו, בה הוא מתכוון לדבוק עד שיוחזר ללימודים. "לא באתי להילחם, אני רק רוצה לחזור ללמוד", הוא מבהיר. "על הצדק החברתי שמלמדים אותי אני אלך עד הסוף. אני לא אוהב את זה שפניתי לתקשורת, אבל לא הייתה לי ברירה".

דוברת אגודת הסטודנטים, הדר חזן, מסרה בתגובה לדבריו של ירון כי האגודה נמצאת איתו בקשר רציף, סייעה לו עוד כשנתקל בקשיים בשנה שעברה, ומסייעת לו גם השנה.