"הקואליציה להצלת חיים בבטיחות בעבודה", כך כינה ח"כ ישראל אייכלר את ישיבת ועדת העבודה והרווחה שנערכה במרץ האחרון. הוועדה, שעסקה בתאונות עבודה בענף הבניין, כונסה \גם בינואר באותו נושא, אך עלייה נוספת במספר תאונות העבודה בענף הבניין הובילה לדיון חירום נוסף. את הדיון פתח אייכלר באומרו "המציאות היא שחיי אדם ממש הפכו להפקר".

ענף הבנייה הוא הענף המוביל בתאונות העבודה בישראל. לפי נתוני עמותת "קו לעובד", מתוך 419 פצועים בתאונות עבודה שנמנו עד כה השנה, 201 נפצעו בעת שעבדו בבנייה. בנוסף, 21 עובדי בניין נהרגו. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מדובר במגמת עלייה – בשנה שעברה נפצעו 163 פועלי בניין עד לחודש יוני, ו-16 נהרגו.

"המדינה כל הזמן אומרת שהיא עובדת על רגולציה חדשה כדי להגדיל את הבטיחות, אבל זה קצת כוסות רוח למת. אנחנו לא רואים שינוי של ממש ברגולציה", מתארת עו"ד דיאנה בוארון, מנהלת מדיניות ציבורית ומרכזת תחום הבטיחות והבריאות תעסוקתית בעמותת קו לעובד. לעומתה, אומר עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, כי הבעיה היא לא בחקיקה, אלא ביישום שלה. "יש בתחום הבטיחות המון חקיקה, המון תקנות. אין צורך בעוד ועוד תקנות, יש צורך בעוד אכיפה".

לאחרונה פרסם המוסד לבטיחות ולגיהות, תאגיד סטטוטורי שהוקם ב-1954, נתונים מדאיגים בנוגע למתרחש באתרי הבנייה בתחום העבודה בגובה. לפי סקר שפורסם בפברואר ל-39.4% מהעובדים בגובה לא סופק ציוד הגנה מתאים, ושליש מהם אף לא ידעו להתאים את ציוד ההגנה למשימות שהם מבצעים. 70% מהעובדים אף העידו כי הם עבדו באופן לא בטיחותי בחודש בו נערך הסקר. למרות היעדר הקפדה על נהלי הבטיחות, כמעט כל העובדים השיבו כי חשוב להם לשמור על עצמם.

הפציעות בתאונות עבודה בענף הבנייה מותירות לרוב נזק גופני שלא מאפשר לחזור לעבוד בהיעדר שיקום משמעותי. התאונות פוגעות לא רק בעובד, אלא גם בסביבתו הקרובה. "אדם שיקבל נכות מלאה יהיה סמוך לשולחן בני משפחתו ולתמיכת הקהילה בה הוא נמצא", מסבירה בוארון. לצד אובדן התעסוקה, זהו נזק כלכלי למשק. "כספי שיקום, הכספים לטיפולים, הכספים שמשלמת המשפחה למטפלים וגם באמת הכספים המשולמים על ידי הביטוח הלאומי", היא מפרטת, "זה נזקים שנאמדים במיליארדי שקלים בשנה". בוארון מבהירה כי הביטוח הלאומי משלם גם למי שאינו אזרח, בתנאי שעבד עם ההיתרים הרלוונטיים.

לצד העלייה במספר הנפגעים, ישנה ירידה במספר הצווים הניתנים על ידי משרד העבודה על הפרת נהלי בטיחות. כך למשל, בשנת 2020 היה זינוק וניתנו 5,429, אך בשנת 2022 המספר ירד ל-2,514. הירידה הזאת היא אינה מגמה חיובית הנובעת משיפור ההקפדה על הנהלים. לדברי ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, יש קושי משמעותי לגייס מפקחים. "אם אני מהנדס או הנדסאי בנייה, יש לי עכשיו הרבה עבודה בישראל – בתשתיות, בכבישים. לאו דווקא בא לי (להיות, מ"ס) מנהל הבטיחות, שזו עבודה מאוד-מאוד קשה", אמר שוורצמן במהלך הדיון בוועדה בכנסת. עוד הסביר שהצווים נסמכים על הממצאים באתרי הבנייה, ולכן "לא מגלים ממצאים – אז לא רושמים צווים".

זירה בה נהרג פועל בבאר שבע לאחר שנפל עליו מנוף, בחודש שעבר צילום: דוברות איחוד הצלה

האינטרס הכלכלי

הבעיה לא מסתכמת בכמות הפקחים או הצווים. דו"ח מבקר המדינה בשנת 2022 חשף כי בין השנים 2020-2018 הוטלו עיצומים בסך 42.7 מיליון ש"ח על מעסיקים בענף בגין הפרת הנחיות בטיחות. בפועל, נגבו רק חמישה אחוזים מתוכם. הסיבה לכך, על פי המבקר, היא שיטת עבודה מיושנת. הפקחים מטילים צווים, ובמידה ואינם משולמים הנתונים עוברים למרכז גבייה באמצעות קובץ אקסל המוזן ידנית. המערכות הקיימות בגופים לא מתממשקות האחת עם השנייה, וכך נוצר מצב בו הסנכרון בין מטילי הקנסות לבין האחראים לגבות אותם כמעט אינו קיים.

הן עו"ד בסל והן עו"ד בוארון מסכימים כי שורש הבעיה הוא כלכלי. עו"ד בסל מסביר שאם למעסיק יש ביטוח לתאונות עבודה, "עניין הביטוח יוצא יותר זול מלהגן על העובד מלכתחילה". לדבריו, מיגון העובדים עולה לקבלן יותר מעלות ההשתתפות העצמית בביטוח במקרה של תאונה. "יש כאן כשל שוק מאוד גדול", מתארת עו"ד בוארון מקו לעובד, "התמריצים שיש בשוק הם תמריצים לעבוד מהר ולא בטיחותי" היא מבהירה. הפתרון לדבריה הוא "להטיל אחריות על הכיס העמוק".

האחריות לדאגה לבטיחות העובדים נמצאת כיום אצל מנהל העבודה, והוא היחיד הנושא אחריות פלילית. עו"ד בוארון מספרת כי בשנים האחרונות יש חשיבה בנוגע להטלת אחריות על "מזמין השירותים", כלומר על היזם של פרויקט הבינוי. "יש שורה של גורמים שיכולים למנוע את הנזקים… היזמים והקבלנים הראשיים", אומרת בוארון. "הם מקבלים את כל הרווחים בפרויקטים, ולא מקבלים שום אחריות לפרויקטים על הפגיעה בעובדים".

"אין הרתעה פלילית"

גם האכיפה הפלילית דלה. המשטרה מעורבת כשיש חשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה חמורה. מדו"ח המבקר עולה כי בשנים 2021-2019 העביר מינהל הבטיחות ליחידת התביעה המשטרתית רק 13 תיקים להגשת כתב אישום. "אין הרתעה פלילית", אמר עו"ד בסל מהפורום למניעת תאונות עבודה, וסיפר על מקרה בו הוגש כתב אישום נגד מנהל עבודה שתחת אחריותו נהרג עובד, אולם לא היו לכך ראיות ולכן כתב האישום היה על חשד לשיבוש לחקירה.

בדיון בוועדה בכנסת, אמרה קצינת מדור תאונות עבודה בחטיבת החקירות, רפ"ק שרון כהן, כי קשה להוכיח את העבירות של רשלנות והפרות. "אלה בהחלט תיקים שלא קלים להוכחה" היא מבהירה. כתוצאה מכך, יש גם מיעוט כתבי אישום במקרים של תאונות בנייה. 

ממינהל הבטיחות נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות, מינהל הבטיחות הגדיל במאות אחוזים במצטבר את היקף פעולות הפיקוח והאכיפה שלו ובכלל זה שילב בהן רגולטורים נוספים, לצד הקמת יחידה משטרתית ייעודית בלהב 433 למאבק בתאונות עבודה. הירידה בצווים משקפת את היקף ההרתעה המושגת בזכות פעילותו של המינהל בשנים האחרונות".

עוד נמסר כי "הקביעה ולפיה ישנה ירידה בצווים בשל מספר המפקחים, אינה נשענת על מסד עובדתי ולראיה היקף העלייה בביקורי הפיקוח שנרשמים מדי שנה .באשר לעיצומים הכספיים, הרי שעל פי חוק, לאחר שמפר מקבל הודעה על עיצום כספי, הוא נדרש לשלם אותו. היה והמפר בחר שלא לשלם, החוב מועבר לטיפול המרכז לגביית קנסות שהינו חלק מרשות הגבייה וההוצאה לפועל. למינהל הבטיחות לא ידוע על פערים טכנולוגיים המקשים על גבייה זו, אולם שאלות בנושא יש להפנות ישירות אל רשות הגבייה".

מהמשטרה נמסר כי "חקירת תאונות עבודה היא חקירה מורכבת ששותפים לה גופים רבים, בהם גם משרד העבודה וברובן נדרשות חוות דעת של מומחי תוכן ומטעמים אלה אורכת זמן. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים על מנת להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם החשודים".