בשנה הבאה תלמידי כיתות י' וצוותי ההוראה יהיו החניכים החדשים של הרפורמה בבגרויות שהתווה השנה משרד החינוך. במסגרת הרפורמה, יבוטלו הבגרויות החיצוניות במקצועות החובה ההומניים (תנ"ך, ספרות, אזרחות והיסטוריה) ויומרו בעבודות פנימיות. התוכנית החדשה מלבה ויכוח על מקומם של המקצועות ההומניים בתוך כותלי בית הספר, וביקורת רבה מגיעה בין היתר מצד אנשי אקדמיה שרואים בה פגיעה במדעי הרוח. חלקם הביעו חשש מפגיעה ברמת הלימודים ומאופן יישומה, ואחרים אף תיארו אותה כ"סכנה" ו"אסון".

במסגרת הרפורמה, התלמידים יכתבו עבודה רב-תחומית, שכל פרק יתמקד במקצוע אחר מתוך הארבעה. את ביטול הבגרויות החיצוניות הציגה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון באפריל האחרון.  במסיבת עיתונאים שערכה, היא אמרה כי "שינוי שיטת הבגרות הוא תהליך מהפכני שיקרין בסופו של דבר על כל תהליכי הלמידה בכל מערכת החינוך ובכל גיל". עוד הוסיפה השרה: "אנחנו רוצים העמקה, חדשנות אנחנו רוצים הקנייה של המיומנות של המאה 21 גם בתהליך הבגרות שעוברים הילדים שלנו כדי שנוכל להכין אותם לאקדמיה ולעתיד המקצועי והאישי שלהם". בדבריה היא הדגישה כי אנשי האקדמיה היו שותפים לבניית הרפורמה. אך בשיחות של "הכרמלית" עם אנשי סגל אקדמי באוניברסיטת חיפה נשמעים קולות אחרים – חוששים ומודאגים.  

פרופ' אייל בן אליהו, ראש החוג למקרא ותולדות ישראל, טען כי מדובר בהחלטה מסוכנת וכי הדבר הנכון הוא שילוב של הערכה חילופית ובחינה מסורתית. "אני מודאג מההחלטה הזו", אמר ד"ר ראובן ישורון, ראש החוג לארכיאולוגיה, והבהיר כי נדרשים צעדים אחרים כדי לשפר את המצב במקצועות ההומניים. "אני לא רואה במצב של היום תחליף טוב לבחינות הבגרות בבית הספר, וברור שתחומי דעת שלא ייבחנו בהם, או ייבחנו באופן פנימי, יתדרדרו למעמד שולי יותר. בשביל לתקן את המצב לא מספיק להחליט שמעכשיו כותבים עבודה, צריך לעשות טיפול שורש: לשדרג את מעמד המורים במקצועות האלה ולבחור אותם באופן סלקטיבי יותר, ולשדר מלמעלה את החשיבות שיש לחקור ולהתנסות בתחומים 'לא פרקטיים' – אם לא בתיכון, אז מתי?".

ד"ר צפי זבה-אלרן, מרצה בחוג לספרות, גם מתחה ביקורת על הרפורמה החדשה. "אני חושבת שהחלטה הזו היא אומללה ומסוכנת, ובעיקר, מנותקת מהמציאות בבתי הספר – מהמורים ומהתלמידים. היא דורשת מהמורים למקצועות ההומניסטיים לוותר על הדיסציפלינה שלהם מבלי להציע להם חלופה ברורה וכלים מעשיים ליישומה, וככל הידוע לי בתי ספר רבים כבר ויתרו על כך מראש", היא אומרת. לדבריה, הרפורמה "גם משלימה עם מציאות שבה תלמידים לא קוראים ולא כותבים ועולמם הרוחני והתרבותי מצטמצם לעובי מסך הטלפון שלהם. זה מצער ומתסכל אותי מאוד".

ד"ר משה בלידשטיין מרצה מהחוג להיסטוריה אמר כי הוא מתנגד לרפורמה, אך הבהיר "לא בהכרח בגלל תוכנה. אין לי חיבה למבחנים או לבגרויות אלא בגלל האופן שנעשתה, בלי הכנה של המורים ובתי הספר, בלי פיילוט, ובאופן שלמעשה יעבוד רק במיעוט של בתי ספר חזקים".

אוניברסיטת חיפה. "אני מצפה לנהירה של אנשי הייטק לתחומי דעת", אומר פרופ' בן אליהו צילום: ליז נגוסה

גם ניר רצ'קובסקי, סופר ומתרגם המשמש כעמית הוראה בחוג לספרות, סבור כי המערכת אינה ערוכה לשינוי. "המעבר לבחינות פנימיות ול'עבודות סמינריוניות' פירושו למעשה סוף הלימוד של המקצועות ההומניים", הוא אמר. "רואים את זה כשיורדים לפרטי הרפורמה: אין מספיק מורים לבדוק ולהנחות את העבודות והם לא הוכשרו לזה, יש קיצוץ משמעותי בשעות הלימוד עצמן, ואין שום דרך לוודא שהבחינות הפנימיות יהיו ברמה רצינית. אבל כאמור הרפורמה נראית לי רק סימפטום של האווירה החברתית הכללית".

נאבקים על חשיבותם ומקומם

הרפורמה נערכת בין היתר על רקע ירידה ממושכת במספר הניגשים לבגרות מורחבת במקצועות ההומניים בעוד רבים מעדיפים לפנות לכיוונים שעשויים לסייע להם בתעשיית ההייטק. לפי נתוני משרד החינוך שפורסמו ב"הארץ", בעשור האחרון חלה ירידה של עשרות אחוזים במספר הניגשים לבגרות מורחבת במקצועות אלה. כך למשל, בהיסטוריה חלה ירידה של 23% ובספרות חלה ירידה של 27%. במקצועות הריאליים התמונה נראית אחרת – בפיזיקה נרשמה עלייה של 72% ובמדעי המחשב העלייה היא של 55%. גם מבחינה מספרית הפערים ניכרים, כך לפי נתונים שהעביר משרד החינוך ל"הכרמלית" על מספר הניגשים לבגרות חמש יחידות בשנת 2020. לבחינת הבגרות בהיסטוריה ניגשו 1,140 תלמידים, בספרות עמד המספר על 1,950, באמנות על 1,175 ובמחשבת ישראל  1,309. בתנ"ך המספרים קצת יותר מעודדים ומצביעים על 11,274. לשם השוואה במקצועות ריאליים, מספר הניגשים גבוה באופן משמעותי. לבגרות מורחבת במדעי המחשב ניגשו 9,471 תלמידים בשנת 2020, בביולוגיה 18,500, בכימיה 10,710 ובפיזיקה 13,209.

באקדמיה מודעים למגמה שנמשכת מזה שנים. "ההתפתחות הטכנולוגית המואצת איתנו כבר עשרות שנים אם לא למעלה מזה למעשה, כמעט תמיד תחומי הלימוד והיצירה ההומניסטיים נאבקו על חשיבותם ומקומם בחברה כנגד שיקולים חומריים ותועלתניים יותר", אומרת ד"ר זבה-אלרן. לדברי פרופ' בן אליהו, העיסוק בתחומים טכנולוגיים, דווקא "אמור לעורר צמא לרוח ודעת. אני מצפה לנהירה של אנשי הייטק לתחומי דעת וביניהם בהחלט מקרא".

"ההייטק כבודו במקומו מונח ואין ספק שהוא חשוב מאוד לכלכלה ולמדינה, אבל אם בסופו של דבר נהיה חברה חסרת ערכים תרבותיים משותפים שמכוונת רק לעשיית רווח, זו נראית לי פשיטת רגל של הציונות ושל החברה הישראלית", אומר רצ'קובסקי, "עולם הרוח נמצא בצניחה חופשית". לדבריו, לאוניברסיטאות ולתוכניות הלימודים במדעי הרוח יש חלק באשמה, אך זה נובע "בעיקר מהאווירה החברתית הכללית, ובמה שמשדרות האליטות הכלכליות והפוליטיות".  

אוניברסיטת חיפה. "אנחנו במדעי הרוח צריכים לבדוק את עצמנו איך להשתפר", אמר ד"ר ישורון. צילום: ליז נגוסה

ד"ר בלידשטיין סבור כי המגמה מתבטאת בעיקר בלימודים, אך לא בהכרח בחברה. "אינני חושב שיש ירידה במדעי הרוח באופן כללי, אלא ירידה במדעי הרוח באקדמיה באופן ספציפי – אנשים עדיין מעוניינים בהיסטוריה, פילוסופיה וכו', לא פחות מבעבר, אלא שרובם לא חושבים שיש לקחת חלק בעולם הזה דווקא דרך האקדמיה באופן מקצועי". ד"ר ישורון מציג את הבעיה מעט אחרת. "אני חושב שזה טוב שרבים הולכים ללמוד את המדעים המדויקים", הוא אומר ומוסיף: "הבעיה היא שרבים עוד יותר, שאינם יכולים או רוצים ללמוד מקצועות ריאליים, נמנעים מללמוד את מדעי הרוח".

כפתרונות לסוגיה, סבור ד"ר בלידשטיין שיש לחזק את הקשר בין מוסדות שונים ולשלב קורסים של מדעי הרוח בכלל החוגים. "אני תומך בהגברת הקשר בין מוסדות אקדמיים לבין מוסדות ומסגרות פחות אקדמיים, חיזוק הקשר עם תיכונים, שילוב של קורסים ממדעי הרוח כבסיס בתוכניות בכל התחומים, כפי שנעשה במערכת האמריקאית, הגברת הלימוד דרך פרויקטים שיש להם תוצר סופי טקסטואלי, אמנותי או אחר, שילוב סטודנטים בעשייה המחקרית מהשלבים המוקדמים ביותר ועוד".

"אני חושב שאנחנו במדעי הרוח צריכים לבדוק את עצמנו איך להשתפר", הסביר ד"ר ישורון, "ולהיות רלוונטיים קצת יותר לשאלות המסקרנות שברומו של עולם. במקביל הייתי משקיע בפעולות העשרה ו-outreach שיפתחו את העולם הזה לצעירים, החל במסגרת בית הספר ועד האקדמיה".

מהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך נמסר בנוגע לרפורמה במקצועות ההומניים כי "המזכירות הפדגוגית היא יחידת המטה המרכזית המובילה את מהלך התחדשות הלמידה במקצועות המח"ר (מורשת, חברה ורוח, ל"נ) – הלא הם מקצועות הזהות והשייכות. אנו בטוחים בחובתנו לעודד את הלמידה במקצועות אלה ולהעמיק אותה, ומשוכנעים שזו הדרך הנכונה לעשות זאת. אנו שמחים שגם יושבי ראש ועדות המקצוע של תחומי הדעת הללו שותפים איתנו למהלך מראשיתו ומצפים לראות את השפעתו. מהלך התחדשות הלמידה שמובילה שרת החינוך זוכה לאהדה רבה בקרב המנהלים והמורים ובאותה נשימה גם לחששות ולשאלות. אנו מאמינים כי כל אלה הם תגובות אמיתיות למהלך פורץ דרך וחשוב במערכת החינוך בישראל, וחשוב כי כל אחד המבקש להכיר את התכנית, על כל פרטיה ודקדוקיה, יוכל לאתר את ההנחיות המדויקות ביותר בצורה מהירה ונגישה".