You are currently viewing הרכבלית לטכניון ולאוניברסיטה עדיין תלויה באוויר

הרכבלית לטכניון ולאוניברסיטה עדיין תלויה באוויר

צילום: קשת זמיר

מזה כשנה ניתן לראות את קרוניות הרכבלית נוסעות הלוך-חזור בין מרכזית המפרץ לאוניברסיטת חיפה –  אך הן ריקות מנוסעים. מדובר עדיין רק בנסיעות הרצה, על אף שהרכבלית היתה אמורה להיפתח לציבור הרחב כבר באוקטובר. סכסוכים עם החברה האוסטרית שהקימה אותה דחו את הפתיחה, וזו לא הדחייה הראשונה בפרויקט, שמתגלגל בחיפה כבר יותר מ-20 שנים. לאחרונה דווח בפרסומים שונים על תאריך יעד חדש – כבר החודש, אולם עד כה הרשויות לא התחייבו למועד רשמי.

לגורמים הרלוונטיים באוניברסיטת חיפה אין מידע חד משמעי. "אני יודע מה שאת יודעת, מה שפותחים עיתון ויודעים. אין תאריך לפתיחה", אמר ל"הכרמלית" סגן ראש האגף לפרויקטים מיוחדים באוניברסיטת חיפה, צפריר סוננזון. בדוברות העירייה הפנו למשרד התחבורה, שמסר: "בקרוב נודיע על מועד פתיחת הרכבלית".

בינתיים ישנם סטודנטים, תושבים ועובדים שממתינים בציפייה לפרויקט. עדן לנדר, סטודנטית באוניברסיטה שגרה בנוף הגליל, מספרת על הבלבול והציפייה. "נרשמתי ללימודים באמצע 2020, כשאמרו שהיא תתחיל לעבוד בשנת הלימודים הקרובה. התכנון שלי היה להמשיך לגור בנוף הגליל וללמוד באוניברסיטה, והרכבל היה חלק מהתכנון הזה", היא אומרת.  לין ג'ועיה,  גם היא סטודנטית באוניברסיטה, מחכה בקוצר רוח לפתיחה. "אני מגיעה מהעיר מרר. כיום אני לוקחת אוטובוס ממרר לכרמיאל. מכרמיאל ברכבת לוקח לי במקסימום 41 דקות, והאוטובוס מלב המפרץ לוקח עוד 40 דקות במקרה הכי טוב", היא מתארת. "זה הרבה זמן, ולפי דעתי הרכבלית תעשה ממש סדר בכל העניין של הזמנים".

 r2

תחנת הרכבלית באוניברסיטה סגורה ועדיין מעוטרת בשלטים של אתר הבנייה צילום: קשת זמיר

אך לצד הציפייה של חלק מהציבור, מלווה את הפרויקט, שעלותו 330 מיליון שקלים, השאלה האם בהכרח ישפר את היצע התחבורה הציבורית בעיר – כשגם בעירייה מטילים ספק בתרומתו. לרכבל כבר יותר מ-25 שנות תכנון ושש שנות הקמה בפועל. בסוף שנות ה-90 אושרה התכנית הראשונה בעלות של 180 מיליון שקלים. כמעט עשרים שנים אחר כך, ב-2016, החליט שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ לקדם את הפרויקט. העירייה ומשרד התחבורה הסכימו על מודל מימון של 15% מהעירייה ו85% אחוז מהמדינה, לפרויקט שעלותו נמדדת כיום כמעט בפי שניים. חברת יפה נוף ניהלה את הפרויקט, וחברת דופלמאייר האוסטרית היתה אחראית על ההקמה והרכיבים.  

ראשת העיר עינת קליש-רותם סבורה כי הרכבל לא יקל על התחבורה בחיפה, לא יצמצם את הפקקים ולא יהווה תחליף לשימוש ברכבים פרטיים. עם כניסתה לתפקיד ראשות העיר, בסוף 2018, היא הכריזה כי הרכבלית "זכרונה לברכה" בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלה. הצהרתה גררה תגובות רועמות ממשרד התחבורה, בעיקר כשהשרה מירי רגב הפסיקה לאחר מכן את ההתקשרות עם חברת יפה נוף. מנכ"לית משרד התחבורה אישרה במועצת העיר כי קיים במשרד חשש כי הפרויקטים של יפה נוף והעירייה לא מסונכרנים. היעד המקורי היה תחילת 2020, אך נסיעות ההרצה החלו רק באפריל 2021 ומועד הפתיחה היה אוקטובר. יום לאחר המועד התפרסמה המחלוקת בין דופלמאייר ליתר החברות המעורבות.

r3

לין ג'ועיה, סטודנטית באוניברסיטה: "לפי דעתי הרכבלית תעשה ממש סדר בכל העניין של הזמנים"

הרכבל אמור להיות אמצעי תחבורה יעיל וידידותי לסביבה בהשוואה למכוניות ואוטובוסים. הוא מצויד ב-152 קרוניות, בכל אחת מהן מקום ל-10 אנשים. זמן ההמתנה להן הוא 15 שניות בלבד. לרכבל שלוש תחנות בפועל: מרכזית המפרץ, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ונסיעה של כל המסלול אורכת 19 דקות. סקר פוטנציאל נוסעים שערכה העירייה ב-2017 מצביע כי ישנם כ-11 אלף נוסעים שעשויים להשתמש ברכבל, בהם גם תושבים או תיירים שאינם קשורים למוסדות האקדמיים. אך אלו תחזיות שלא לוקחות בחשבון את מיקום תחנות הרכבל. התחנות נמצאות במעמקי הקמפוסים, ולא נגישות במיוחד אפילו מהשכונות הצמודות אליהן. מרכזית המפרץ מהווה בעיקר נקודת החלפה של תחבורה מאזור העמקים ומהגליל לתוך חיפה.

לפי יונה יהב, ראש העיר חיפה לשעבר שקידם את הרכבלית, זהו פרויקט היסטורי שיעקוף את הפקקים ויוריד מכוניות מהכביש. גם שרת התחבורה מיכאלי דגלה בסיסמה זו בראיון ל-ynet באוגוסט. אך הנסיעה שבין מרכזית המפרץ למוסדות אינה בהכרח עמוסה בפקקים. תום שלו מקיבוץ הזורע, סטודנטית לשעבר בטכניון וכיום באוניברסיטת, חיפה מספרת: "זה יוצא לי ממש מהר בלי פקקים דרך נשר, ויש לי חניה תמיד בצדי הכביש או בחניות של השמורה (ליד האוניברסיטה, ק"ז) וזה עדיף לי". זאת, לדבריה בניגוד לחניה בתחנות רכבל. "יש כל כך מעט חניה, והבלאגן של התחנה המרכזית והאוטובוסים. פשוט לא כדאי למי שמגיע לשם עם רכב להחנות שם את הרכב".

r4

בכניסתה לתפקיד, הכריזה קליש-רותם על הרכבלית "זכרונה לברכה"

לפי דו"חות של העירייה, לרכבל נעשתה בדיקת היתכנות כלכלית בדצמבר 2007. בשורה התחתונה, התועלת התחבורתית של הפרויקט הוגדרה כ"גבולית". בבדיקה שפורסמה ב- TheMarker  ב-2018, תועלת כלכלית של הרכבל למדינה תישען על צמצום שירות האוטובוסים החופף לתוואי הרכבל. ואכן, בעדכון על הפרויקטים התחבורתיים בחיפה, פרסם משרד התחבורה כי לאחר הפעלת הרכבלית יחול "ייעול רשת הקווים", כלומר "יישור קווים עורקיים, ביטול קווים כפולים והתאמת הרשת לפתיחת הרכבלית". כתוצאה מכך, המרוויחים מהרכבל צפויים להיות בעיקר תושבי ערים אחרות, בעוד תושבים בחיפה ייפגעו. 

מהעירייה נמסר בתגובה כי "הפרויקט היה יעיל יותר אם היו תחנות עצירה נוספות בתוואי הנסיעה, למשל בשכונת נווה שאנן".