בצל השיח הגובר על קיימות ומשבר האקלים, גם באוניברסיטאות ברחבי הארץ החלו לשים דגש על הנושא. המגמה לא פסחה גם על אוניברסיטת חיפה, שאף אימצה השנה את תוכנית היעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (ה- SDG). לצד הקמת מיזם בינלאומי שיעסוק בחקר שינויי אקלים, עליו הודיעו במוסד השנה, ראש המרכז לחדשנות ולייזמות באוניברסיטה, עופר ארזי, אומר כי בזמן הקרוב מתכוונים במוסד להעלות הילוך בנושא. לדבריו, יינקטו שורת צעדים על מנת ליישם את החזון – בין היתר, באמצעות קליניקות ופרויקטים של מעורבות חברתית.
במוסדות להשכלה גבוהה החלו לפני כמה שנים לקחת יוזמה בסוגיות הנוגעות לקיימות. זאת, באמצעות "קמפוס ירוק" – מושג בינלאומי המראה את מחויבותם של המוסדות האקדמיים ברחבי העולם לשימור סביבה וקיימות. בארץ המיזם הוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה על מנת להטמיע את נושא איכות הסביבה גם במוסדות הישראליים. התנאים לקבלת התואר "קמפוס ירוק" כוללים, בין היתר, הוספת קורסים בנושאי איכות הסביבה לחוגי לימוד שונים, קידום פרויקטים קהילתיים סביבתיים בהשתתפות הסטודנטים וחברי הסגל, שימוש מושכל במשאבים כמו חשמל, מים ונייר וכן צמצום נסיעות ברכב פרטי.
כיום, ישנם בישראל 31 מוסדות להשכלה גבוהה הנחשבים קמפוסים ירוקים. אוניברסיטת תל-אביב קיבלה בשנת 2011 את ההסמכה ל"קמפוס ירוק" מהמשרד להגנת הסביבה. ועדת ההסמכה הסבירה כי התרשמה "מהמאמצים שנוקטת האוניברסיטה בתחום חיסכון ושימור משאבים כגון: בנייה ירוקה, טיפול בפסולת, חיסכון במים ובחשמל". שנה קודם לכן, קיבלה אוניברסיטת בן גוריון את ההסמכה, ובאוניברסיטת בר אילן ניתן כיום למצוא את התוכנית היחידה לרגולציה ולמדיניות סביבתית, המקנה לסטודנטים כלים משפטיים להתמודדות עם אתגרים סביבתיים.
"אי אפשר לדבר על סביבה ולהשתמש בחד-פעמי באוניברסיטה", אומר ארזי
אוניברסיטת חיפה הוסמכה כבר ב-2008 כ"קמפוס ירוק", והשנה כאמור גם היא אימצה את החזון לקיימות של האו"ם, הכולל 17 יעדים – ובהם פעולה בנושא האקלים, צמצום אי-השוויון, אפס רעב, חינוך איכותי, אנרגיה נקייה זולה ועוד. "האוניברסיטה ניסתה להגדיר חזון והיא הלכה לחזון ערכי, לכן אימצה השנה את חזון ה"SDG-, אומר פרופ' ארזי, המקדם את נושא הקמפוס הירוק באוניברסיטה. "בתחילת סמסטר ב', הולכים להיות אירועי השקה בנושא, פוסטרים בכל האוניברסיטה, בכל כיתת לימוד יהיו דברים", הוא אומר, ומוסיף כי "זה הולך להיות משהו די משמעותי". צעד מרכזי שמתכוונת האוניברסיטה לנקוט הוא הקמת מיזם בינלאומי שיעסוק בחקר שינויי אקלים גלובליים, בדגש על מחקר אקולוגי וימי. זאת, באמצעות תרומה שקיבלה השנה האוניברסיטה בסך 50 מיליון שקלים מקרן "משפחת קדס".
ארזי מדגיש כי "לא מספיק לחקור את זה וללמד את זה, צריך להתנהג בצורה הזאתי, אי אפשר לדבר על סביבה ושנשתמש בחד-פעמי באוניברסיטה". בהתאם לכך, האוניברסיטה מנסה השנה לצמצם את השימוש בחד-פעמי באמצעות חלוקת כוסות רב-פעמיות והנחות שניתנות על שימוש בהן בבתי העסק בקמפוס. לדברי ארזי, האוניברסיטה פועלת בכמה מישורים בכל הקשור לאיכות הסביבה, ובכלל זה, מחקר, הוראה, פעילות ציבורית וההתנהלות הפנימית של המוסד. "חשוב לדעת שאוניברסיטת חיפה מובילה בתחומים האלו של התנהלות פנימית שמכוונת לסביבה", הוא אומר, ומוסיף כי היא הראשונה שהוסמכה כ"קמפוס ירוק" וכי האוניברסיטה היא היחידה שקיבלה והוסמכה לתקן ISO 14001, תקנים הקשורים לניהול סביבתי שנועדו לעזור לארגונים למזער את האופן שבו פעולותיהם משפיעות לרעה על הסביבה. לדבריו, בשנה הקרובה צפויה האוניברסיטה לפתח את נושא המחקר ותוכניות הלימוד בנושא, לצד פיתוח תוכניות של מעורבות חברתית סביבתית, מלגות וקליניקות בהם סטודנטים יעשו פרקטיקום בנושאי הסביבה.
גם באגודת הסטודנטים מתייחסים לנושא, אך טרם נקטו בצעדים משמעותיים. סיוון קורן, סטודנטית לתואר שני ויו"ר אגודת הסטודנטים, מספרת כי בימים שני ורביעי אגודת הסטודנטים אחראית על הפסקה פעילה לכלל הסטודנטים. השנה, הכוסות המחולקות באירוע הן מתכלות, ולדבריה, הדבר יוצר פחות תרבות של בזבוז. עוד היא מספרת כי בעקבות הגדרת תקציב מיוחד לנושאי קיימות ואקלים ישנם כמה רעיונות השנה וצעדים שעומדים על הפרק. לדבריה, יש רצון להקים עמדות האכלה לחתולים באוניברסיטה, לארגן תרומות של בגדי יד שנייה למשפחות נזקקות, נרקם רעיון למלגה לסטודנט שיפעל בנושאי איכות הסביבה, וכן ישנה "הפתעה המתבשלת לתחילת סמסטר ב'", דבר שהאגודה מקווה כי תהיה יריית הפתיחה ליותר עשייה בנושא.
פחי מיחזור באוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה הוסמכה ב-2008 כ"קמפוס ירוק"
אולם גם קורן מודה כי לא נעשה מספיק. לדבריה, היה צריך להתאחד ברמה ארצית והיה ניתן לנצל את הכוח הזה לפני הבחירות, דבר שלא נעשה. לגבי תקוותיה לרתימת הסטודנטים למטרה היא מוסיפה: "הייתי רוצה לשמוע מהם איך נוכל לעזור להם לקדם את עצמם בכל הקשור לנושא, הדלת שלי פתוחה". בקשר למעורבות האוניברסיטה עצמה, קורן אומרת כי "היא (האוניברסיטה, ג"ג) מדברת מספיק. מבחינת מעשים זה תמיד יותר קשה…יש פוטנציאל יפה, זה כן במודעות, זה כן בשיח".
גם בחלק מתאי הסטודנטים מנסים לפעול, אך לא בהכרח בהצלחה. "תא 'ועד הסטודנטים' חרט על דגלו רלוונטיות, נגישות והקשבה לצרכי הסטודנטים. חלק מכך זה לזהות את השיח הסטודנטיאלי ולפעול בהתאם איתם ולמענם", אומרת שלי גולן, ראש התא. "הצענו לקיים פינה קבועה עם פחים שונים לאיסוף תרומות בקמפוס, זו לא רק התרומה, מדובר בהארכת חיי מדף של מוצרים ומניעת פסולת. העלנו את הרעיון בפני גורמים שונים באוניברסיטה והיתה התלהבות גדולה, אך נאמר לנו שבגלל שאנחנו תא נצטרך לעשות זאת דרך אגודת הסטודנטים", היא מוסיפה.
