אלפים השתתפו במרוץ בעיר התחתית, שנערך בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אחרי שבשנה שעברה בוטל בשל הקורונה. "הדבר היחיד שגורם להתאמן זה המרוצים״, אמר אחד המשתתפים

צילום: פולינה וורונקובה

העיר התחתית לא מפסיקה להפתיע: אחרי הפסקה של שנה, הגיעו אלפי חובבי ריצה מרחבי הארץ בתחילת החודש לנמל חיפה כדי להשתתף במרוץ הלילה שהתקיים בפעם השלישית בעיר. בשל הקורונה, בעיריית חיפה נאלצו לוותר על המרוץ בשנה שעברה, בדומה לאירועי תרבות וספורט אחרים. אך החודש, לאחר הירידה בתחלואה, הוא נערך בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובהשתתפות תושבי חיפה ורצים מערים נוספות כמו אור עקיבא, עכו, נתניה ועוד.

מיקומו של האירוע נבחר באופן שיאפשר למשתתתפים תנאים בטיחותיים ונוחים. המרוץ התמקד בעיר התחתית, שנחשבת למרכז של חיי הלילה – ומלאה בפאבים וברים ונערכות בה מסיבות עד שעות הבוקר. מרט איסקוב, תושב אור עקיבא בן 33, שהגיע בפעם השלישית להשתתף במרוץ הלילה, אמר לפני הריצה: ״אני מאמין שיהיה קצת קשה לאנשים לרוץ בהרים. הנמל זה אחלה מיקום. אם היה במקום אחר מישורי, למה לא? הוייבים פה מטורפים. אנשים רק יורדים מהרכבת והמוזיקה כבר מפציצה אותם מכל צד".

עבור איסקוב ריצה היא לא רק תחביב, אלא אחת הפעולות האהובות עליו ובעלת השפעה משמעותית עבורו. ״זו לא פעם ראשונה שאני משתתף במרוץ הזה, מצאתי שהוא מעניין. הוא נותן לי מוטיבציה לאימונים שלי בהליכה. בגלל זה אני פה", הוא אמר והוסיף: "אם לא היה את המרוצים, אז לא נראה לי שהיה מישהו שמתאמן. הדברים היחידים שגורמים לבני אדם להתאמן בריצה זה רק המרוצים האלה״.  אך על מנת לקחת חלק מהאירוע אין חובה להיות ספורטאי או מתאמן עם ניסיון, אלא מספיקים מוטיבציה וכוח רצון. ״אני ממש אוהב לרוץ. אולי יום אחד ייצא לי להשתתף במרוץ גדול יותר. בינתיים רק התחלתי״, אמר אריק גסמן, תושב חיפה בן 38.

הכניסה למתחם המרוץ. המשתתפים נדרשו להציג תו ירוק (צילום: פולינה וורונקובה)

מארגני המרוץ הציעו לבחירתם של המשתתפים שני מסלולי ריצה: 5 ו-10 קילומטרים בהתאם לכוחם, ליכולתם ולרמת הכושר שלהם. כמו כן, הוגדרו הגבלות גיל מסוימות עבור הרצים: חמישה קילומטרים מגיל 13 מינימום ו- 10 קילומטרים מגיל 14 מינימום. לקראת תחילת המרוץ נחסמו כבישים באזור ושונו מסלולי קווי מטרוניות, כך שבמקום לנסוע במסלול הרגיל החופף עם דרך העצמאות הנהגים פנו לרחובות צמודים על מנת להמשיך בדרכם. ומי שתכננו לעלות על מטרוניות בתחנת מרכז השמונה נאלצו ללכת ברגל עד למושבה הגרמנית.

שערי המתחם נפתחו בשעה 18:00 במטרה להכניס את המשתתפים באופן מסודר ולחלק להם ערכות. ״התהליך הוא כזה: נרשמים למרוץ, מקבלים חולצה ומספר משתתף״ הסביר גסמן, והוסיף כי ״כל אחד בוחר איזה צבע בא לו – דמוקרטיה״. כמו באירועי ספורט ותרבות אחרים שנערכו בחוץ, ההשתתפות במרוץ הלילה והכניסה למתחם הותנו בתחילת החודש בתו ירוק. "אין ברירה. בסופו של דבר כולנו פה. אנחנו רוצים לחשוב לא רק על עצמנו, אלא על כולם. והבריאות של כולם פה חשובה", אומר איסקוב. "אם לא באמת היו עושים את זה, אז המצב שלנו היה עגום. כל זה לא היה עומד ולא היה קורה. טוב שיש את התווים הירוקים״.

בסביבות השעה 20:00 המתחם היה מלא, רצים רבים הגיעו יחד עם משפחותיהם וחבריהם אשר באו לתמוך, והחל חימום למשתתפים. בשעה 20:30 יצאו לדרך הרצים של מסלול ה-10 קילומטרים ובשעה 20:40 זינקו הרצים שהשתתפו במסלול באורך חמישה קילומטרים. דרכם של הרצים המשיכה לכיוון בית חולים רמב״ם. מי שבחר במסלול הארוך יותר עשה סיבוב בדרך העצמאות וחזר למרחבי הנמל. הרצים של המסלול באורך חמישה קילומטרים המשיכו ישר לכיוון חוף שמן. לאחר מכן ערכו מארגני המרוץ טקס סיום ומסיבה בחוף דדו עם מוזיקה ודוכני אוכל ושתייה. מרוץ הלילה הבא אמור להיערך בחודש נובמבר הבא, ככל שלא יהיו משברים נוספים שימנעו את קיומו.