כולנו שמענו את צמד המילים "הריון וקורונה" ומיד אחריו רצף בדיחות מאוסות שהפכו לשגרה: המחשבה על ללדת במסכה, או להזמין לתינוק בגדים ברשת בידיעה שחלקם אולי יגיעו כשכבר תהיה לו זכות בחירה לכנסת. אך לצד הבדיחות המאוסות האלו, נשים הריוניות רבות מצאו  נקודות אור בתקופת המגיפה, בדמות אפשרויות שנפתחו בפניהן

בעולם מקביל בו לא היתה  פורצת מגיפה עולמית, מצופה  מנשים בהריון להמשיך לעבוד עד סמוך לזמן הלידה, דבר שאינו פשוט לאף אישה. השנה האחרונה אפשרה לנשים ההריוניות להישאר לעבוד מהבית, מה שהקל עליהן מאוד מבחינה פיזית.

ההשערה הרווחת היא שתקופת הקורונה ואיתה הסגרים, הביאו למספר רב יותר של הריונות ולידות. אך בפועל לא כך הדבר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שמספר הלידות בחמשת השנים האחרונות נשאר יציב ועומד על כ-180,000 לידות  בשנה.

גפן וביאטריס, נשים שהרו לראשונה  סמוך לפרוץ המגיפה, מספרות על היתרונות שמצאו בתקופת הקורונה. גפן, בת 23 מאילת, עבדה בתחום המלונאות לפני הקורונה. בחודשים האחרונים היא עסוקה בלמידה ובהיכרות עם תחומים חדשים. "שנת 2020 הייתה טובה עבורי, אולי אפילו הכי טובה", היא משתפת. "וגרמה לי להבין שאני לא ארצה לחזור למלונאות כשהכל ייגמר. התחלתי ללמוד לתואר ראשון, שיווק במדיה ועיצוב. אני מקימה עסק עצמאי של הום סטיילינג ונותנת את כל תשומת הלב לשיווק. כל זה קרה בתקופת הקורונה שרק עזרה לי לחדד את ההבנה ומיקדה את הצעדים הבאים שלי".

בעיני ביאטריס, סטודנטית לסיעוד בת 26 מקריית מוצקין, היתרון הבולט של התקופה הוא זמן האיכות שנוצר עם בן זוגה. "שנינו עברנו לעבוד מהבית ומצאנו את עצמנו כל כך נהנים מהביחד שלנו. אם לא הקורונה היינו מבלים ימים שלמים בנפרד, כשהוא במשרד ואני מתזזת בין העבודה ללימודים". ביאטריס מספרת שבמשך כל ההריון לא היתה צריכה להגיע ללימודים באוניברסיטה. "כולם יודעים שהשליש הראשון של ההיריון הוא מורכב ומלווה בקשיים רבים, אם זה בחילות או הקאות. לעבור אותו בבית היה פשוט נס מבחינתי". היא מוסיפה שהיא ובן זוגה לא נפגעו כלכלית מהמשבר – שניהם המשיכו לעבוד ואף הצליחו לחסוך כסף, בהשוואה לשנים קודמות.

ובכל זאת, לא הכל ורוד. נשים רבות התמודדו עם חרדה ממשית עם פרוץ המגיפה, כשהמידע אודותיה  היה מועט והבהלה היתה גדולה. באופן טבעי, נשים הרות מיעטו לצאת מביתן וצמצמו קשרים חברתיים, מהחשש לסכן את העובר. ביאטריס הסתגרה בביתה בתחילת ההריון והתרחקה מהקרובים לה. "בהתחלה היו כל כך הרבה קונספירציות על מה הקורונה יכולה לעשות לעובר. המזל שלי הוא שיש לי משפחה מחבקת ותומכת שגרמה לי להסתכל על התקופה הזו באופטימיות".

גפן מספרת על החששות שהיו לה כשחזרה לעבודה בקיץ: "הייתי בלחץ תמידי, פשוט פקעת עצבים. כל בנאדם שהעז להוריד את המסכה ספג צעקות של אישה הורמונלית ועצבנית. בחודשים הראשונים להיריון חייתי בחשש תמידי. אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאצליח לא להדבק במשך 9 חודשים". מאמצע ההריון, עם הסגר השני, מפלס הלחץ שלה ירד. המשפחה ובן הזוג עטפו אותה ועזרו לה לעבור את חציו השני של ההריון.

"ידוע שיש קשר ישיר בין מצבה הנפשי של האם לחיי התינוק", אומרת עליזה קרבן, פסיכולוגית ויועצת זוגית. "בשנה הראשונה עיקר הדברים הנחוצים לילד הוא קשר בריא עם האם. אם האמא מדוכאת יש לזה השלכות חמורות על חיי התינוק. יש צורך באם יציבה נפשית ופיזית". קרבן מאשרת שמספר הנשים והזוגות שהגיעו לטיפול כתוצאה מהשלכות הסגרים והבידוד החברתי עלה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. "הריחוק החברתי הביא נשים רבות לצורך בייעוץ פסיכולוגי. לא כולן זוכות לחיזוקים חיוביים מצד המשפחה שיכולים להוות תחליף לקשרים חברתיים אחרים שנותקו".