בצל מגיפת הקורונה, נאלצו מוסדות אקדמיים לקיים מבחנים במתכונת שונה מבעבר. כיצד ניתן להקפיד על טוהר הבחינות, ובה בעת לכבד את זכותם של הסטודנטים לפרטיות?

צילום: Nguyen Dang, Unsplash Website

משבר הקורונה הביא עמו אתגרים רבים לאקדמיה, וביניהם השמירה על טוהר הבחינות. לנוכח העובדה שאין אפשרות לכנס סטודנטים בקמפוס בגלל ההגבלות על התקהלות, האוניברסיטאות השתמשו במגוון דרכים על מנת לנסות לשמר את טוהר הבחינות. היו שהורו להשתמש בשתי מצלמות המתעדות את סביבת הנבחן, אחרים המירו את המבחנים לעבודות בית ואף היו שאיפשרו להיבחן עם חומר פתוח.

מספר אוניברסיטאות, ביניהן העברית, בר אילן והאוניברסיטה הפתוחה, פנו לאמצעים אחרים, כמו שימוש בתוכנת תומקס אשר מנטרת את פעילות הסטודנט. התוכנה מסוגלת לזהות אם הנבחן מקיים שיחות עם אדם אחר בחדר או גולש באינטרנט במהלך הבחינה, ומתעדת את ההתנהגות הכללית של הנבחן.

"תוכנת תומקס חודרת לפרטיות ולחיי האישיים", אומרת עומר לוין, סטודנטית לווטרינריה באוניברסיטה העברית. "אני לא יכולה לדעת מה הצד השני עושה עם המחשב שלי, מה הגישה שניתנת לו, האם הוא יכול רק לצפות במחשב או גם לחטט בדברים האישיים שלי. ואיך בכלל אני יכולה לדעת שהוא לא שותל לי פריט במחשב שימשיך לעקוב אחרי?"

לטענת האוניברסיטאות שהורו על התקנת התוכנה, הדבר נעשה בלית ברירה. בינואר, נמסר מהאוניברסיטה הפתוחה לעיתון "הארץ": " משבר נגיף הקורונה הציב בפני המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם אתגרים חדשים. השגחה מקוונת היא הפתרון המקובל במוסדות אקדמיים רבים אחרים בארץ ובעולם והיא תיעשה גם באוניברסיטה הפתוחה. לצערנו אין ביכולתנו לאפשר לסטודנטים להגיע לקמפוסים להיבחן".

אוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב התנגדו להורדת התוכנה. יו"ר אגודת הסטודנטים בחיפה, סיון קורן, אמרה שבאגודה ובהנהלת האוניברסיטה מחו נגד "החלטת המוסדות השונים להורדת תוכנות ריגול. אנו סומכים על הסטודנטים של האוניברסיטה שישמרו על טוהר הבחינות מתוך מקום של אכפתיות כלפי האוניברסיטה ורצון אמיתי לקבל תוצאה אשר תשקף את יכולותיהם".

חברת הכנסת קטי שטרית (הליכוד), ראש השדולה להשכלה גבוהה, פנתה לאחרונה לשר החינוך: "נודע לי באמצעות פניות של סטודנטים רבים כי מוסדות להשכלה גבוהה הורו לנבחנים להתקין תוכנת מחשב ייעודית המפרה באופן בוטה את פרטיותם של הסטודנטים כדי להבחן בבחינות הקרובות. נושא טוהר הבחינות הינו בעל חשיבות עליונה, אך לא חשוב יותר מזכויות אחרות כגון הזכות לפרטיות העומדת לכל אזרח במדינת ישראל. איני יכולה לעמוד מנגד לנוכח חוסר המידתיות שמפגינים מוסדות הלימוד כלפי הסטודנטים".

"לתלמידים יש זכות לפרטיות שמוגנת במשפט הישראלי בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו," אומר ל"כרמלית" פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "בימי הקורונה ישנה בעייתיות אתית עם טוהר הבחינות. מצד אחד יש אינטרס ברור גם של האוניברסיטה וגם של הסטודנטים לכך שהבחינות יעברו בצורה הטובה ביותר ללא רמאויות. לדעתי יש מקום להתייעצות כלפי היכולות, היתרונות והחסרונות של שיטות הבחינה ואפילו התייעצות עם הסטודנטים. באוניברסיטת תל אביב היה תהליך של לימוד הנושא על ידי דיקנית ההוראה והצוות שלה. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות, אין פתרון שהוא טוב מהשני."

"בפקולטה למשפטים אנחנו משתמשים כבר חמש שנים בתוכנת Digi Exam שפותחה במיוחד עבורנו על ידי סטרטאפ שבדי", הוא מוסיף. "תוכנה שסטודנטים מתקינים אצלם במחשב, והיא מנטרלת את האינטרנט ואת התוכנות במחשב, ועושה סייב בצורה אוטומטית כל המבחן כך שאם יש תקלה זה לא פוגע בסטודנט. השימוש בתוכנה יצר אנחת רווחה ענקית. לסטודנטים יותר קל לכתוב, ישנה הגבלת מילים בכתיבה. בדקנו שאין איסוף מידע על הסטודנטים. כל זאת בליווי על ידי וידאו דרך תוכנת הזום".