מדינת ישראל הצטיידה בשמונה מיליון מנות של החיסון נגד נגיף הקורונה שפיתחה חברת 'פייזר' בזמן שיא ויעילותו הוכחה כגבוהה מאוד. עם זאת, כעת, כשסופה של המגיפה סוף סוף נראה לעין, מועלים ספקות לגבי מידת הבטיחות שלו, גם בקרב הקהילה הרפואית.

מדינת ישראל הצטיידה בשמונה מיליון מנות של החיסון נגד נגיף הקורונה שפיתחה חברת 'פייזר' בזמן שיא ויעילותו הוכחה כגבוהה מאוד. עם זאת, כעת, כשסופה של המגיפה סוף סוף נראה לעין, מועלים ספקות לגבי מידת הבטיחות שלו, גם בקרב הקהילה הרפואית. 

מאת גל רבינוביץ' ותמיר שלומי

כבר שבועות מספר שבישראל מתקיים מבצע חיסונים נגד נגיף הקורונה, לאחר שנחתו בארץ המשלוחים הראשונים של החיסון חברת "פייזר". בזמן שיא הצליחה החברה לפתח חיסון שיעילותו עומדת על כ-95%, הישג מרשים במיוחד לכל הדעות. עם השלמת הפיתוח נחתם הסכם בין "פייזר" לבין מדינת ישראל, שלפיו יסופקו שמונה מיליון מנות, ונכון לסוף השבוע הראשון של ינואר, כבר למעלה ממיליון ישראלים קיבלו את מנת החיסון הראשונה מתוך שתיים. 

"חיסונים זה אחד ההישגים הגדולים של האנושות בכלל, של הרפואה בפרט" אומר ל"כרמלית" ד"ר יובל רבינוביץ', רופא משפחה ומנהל קליני של קופ"ח "לאומית" בערד. "בכל חיסון, המטרה היא להציג לגוף איזשהו מבנה חלבוני ששייך למזהם, כדי שהגוף יזהה אותו ויוכל בעתיד להגיב על ידי יצירת נוגדנים נגד החלבון הזה, למקרה שהמזהם יתקוף שוב".

"החיסון החדש הוא מבוסס מסנג'ר RNA, שיטה חדשה לגמרי", הוא מסביר. בשונה מחיסונים אחרים, במקום להחדיר לגוף חלבון מוחלש או מומת, מחדירים מסנג'ר RNA, שיעתוק של הרצף הגנטי של הווירוס, וממנו הגוף יודע באופן טבעי לייצר את החלבון ובהמשך גם נוגדנים. "זה דבר נהדר, זה דבר מאוד אלגנטי, לא צריך להזריק נגיף, לא צריך להנדס חלבון בעצמנו – הגוף דואג לכל הדברים. ובינתיים הוא עושה את זה מצוין – התוצאות, גם של 'פייזר', גם של 'מודרנה' (חברה אחרת שפיתחה חיסון, ג.ר. ות.ש.), שבשניהם יש שימוש בטכנולוגיה הזאת, מדברים על 95% הצלחה".

"החיסון במידה רבה מהפכני וגם טוב, מאוד יעיל לפי תוצאות ראשונות", מסביר ל"כרמלית" פרופ' מנפרד גרין, רופא ואפידמיולוג מהחוג לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, וחבר הוועדה המייעצת לחיסונים של משרד הבריאות, ואף בצוות המיוחד לקורונה במשרד. "הוא נראה לנו די בטוח, אין לנו חשש למעשה לתופעות לוואי משמעותיות". 

"אם החיסון יהיה נגיש כמובן שאתחסן", אומרת יעל מולכו-פישר, סטודנטית לפסיכולוגיה וספרות באוניברסיטת חיפה, "אני אישית צעירה וזה כנראה לא יפגע בי מי-יודע-כמה, אבל אני נפגשת עם סבא וסבתא ולא הייתי רוצה להדביק אותם. מעבר לזה, אני חושבת שאם יש משהו שיכול להוציא אותנו מהסגרים ולפתור את המצב הכלכלי הזה שנכנסו אליו, צריך לעשות אותו".

עד כאן זה נשמע מושלם, אפילו מושלם מדי. ואכן, לצד השבחים והתקוות נשמעים קולות המביעים ספק בחיסון החדש.  סטודנטית אחרת מאוניברסיטת חיפה, שביקשה להישאר בעילום שם, מציגה תמונה ביקורתית יותר: "אני לא אתחסן בקרוב, מהסיבה שאני חושבת שיש בעייתיות עם חיסונים שעברו אישורים מזורזים. אני בעד חיסונים, אבל כאלו שנבדקו לאורך זמן מסוים, לכן אחכה לראות מספר חודשים ואראה לאן זה מתפתח". 

אותה סטודנטית אינה לבד. למעשה, רבים מסרבים להתחסן משלל סיבות. לא מעט קבוצות של מתנגדי חיסונים מסיבות עקרוניות, ובכללם לחיסון נגד נגיף הקורונה, משמיעות את קולן וזוכות לאהדה ברשתות החברתיות ומחוצה להן. קבוצות פייסבוק כמו "נפגעי חיסונים – גם לנו זה קרה (עדויות מצולמות) – Vaccine Injured" ו-"WeAct" הן שתי דוגמאות מני רבות. 

מדוע, על אף שהמגיפה גרמה לנזק בל ישוער, יש לא מעט אנשים שנמנעים מלעשות כל שנדרש כדי להביא לסופה? פרופ' גרין מספק הסבר אפשרי: "מה שאולי מבלבל, זה שהשם mRNA נשמע גנטי, אז חושבים שזה משפיע על החומר הגנטי, אך זה לא עובד ככה, זה לא קשור לDNA של בני אדם". הסבר זה יכול היה להניח את הדעת אם היה מדובר בציבור הרחב, שידיעותיו בנושאי בריאות ורפואה מוגבלות. אך גם בקרב צוותים רפואיים ההיענות יחסית נמוכה. מסקר שפורסם בתחילת חודש דצמבר בבית החולים שיבא עולה כי רק כ-50% מהצוות הרפואי מתכוונים להתחסן, כ-17% לא מתכוונים להתחסן, וקרוב ל-33% הנותרים עוד מתלבטים. 

הסיבה היא ככל הנראה שאין עדיין יכולת לדעת בוודאות מהן השפעות החיסון לטווח הארוך. "אני בחיסון של פייזר לא הולך להתחסן", אומר ד"ר רבינוביץ' ומדגיש שהוא אינו "מתנגד חיסונים", כלומר שאין לו התנגדות עקרונית לכל חיסון באשר הוא. הוא מוסיף: "זה לא בגלל שהוא חיסון לא טוב, אלא בגלל שהוא חיסון שאין עליו מעקב מספק לאוכלוסיות שהן לא בסיכון". במילים אחרות, הוא טוען כי השפעות אפשריות לטווח הארוך מהוות שיקול משמעותי יותר עבור אנשים בריאים, שאינם בסיכון. "עם חיסון נגד מחלה שהסיכון בה הוא נמוך מאוד והתופעות לטווח ארוך הן לא ידועות – אני חושב שכדאי להיזהר".

פרופ' גרין מסכים שההשפעות לטווח הארוך אינן ידועות, אך סבור כי יש לחסן את כלל האוכלוסייה, ולהתחיל משתי קבוצות עיקריות: עובדי בריאות ובני 60 ומעלה. "עובדי בריאות הם החזית שמטפלת בחולים", הוא אומר, ומסביר כי זהו צעד הכרחי כדי שלא ידביקו מטופלים. "90% מהתמותה הם זקנים מעל גיל 60", הוא מוסיף, ומדגיש אף יותר את החשיבות בחיסון דיירים בבתי אבות  ומטפליהם. 

"אלה ]עובדי הבריאות ובני 60 ומעלה] לא האוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר" אומר מנגד ד"ר רבינוביץ' ומוסיף: "בניהול סיכונים סביר אתה בודק מה התועלת ומה הנזק לכל אחד מהמועמדים, ואנחנו לא הולכים לתת תרופה למניעת התקפי לב לבחור בן 20. אתה כן תיתן את זה לגבר בן 70 שכבר יש לו מחלת לב… החיסון הזה של 'פייזר', שהגיע ראשון, הוא בשורה של ממש לאנשים בסיכון גבוה". לדבריו, אנשים בגיל 75 ומעלה ואחרים הסובלים ממחלות שונות הם בסיכון ולכן צריכים להצטייד בחיסון בהקדם האפשרי.

ד"ר רבינוביץ' מתייחס להתלהבות מהחיסון הזמין כחפוזה: "אני מקווה שהיא נכונה ושהכל יהיה בסדר, אבל עוד מוקדם להגיד". פרופ' גרין מרגיע: "אין לנו תוצאות לטווח ארוך אך אין לנו חשש ביולוגי להשפעה שלילית בטווח ארוך", "ה-mRNA מתפרק ולכן אין סיבה שיגרום נזק לטווח הארוך. אין חשש מהחיסון הזה לעומת חשש מחיסונים אחרים או מתרופות אחרות. יש תרופות יותר מסוכנות עם תופעות לוואי". ד"ר רבינוביץ' פחות אופטימי ממנו: "אנחנו אף פעם לא הזרקנו מסנג'ר RNA כטיפול למשהו בבני אדם… אנחנו רק יודעים שחלק מהמחלות האוטואימוניות נגרמות על ידי יצירת נוגדנים כנגד חומצות גרעין".

פרופ' גרין לא מתרגש: "הבעיה של אוטואימוניות בחיסונים נדירה ביותר, זה לא שזה בלתי אפשרי אבל זה נדיר ביותר… אני לא ראיתי עבודות טובות שמצביעות על כך שזו באמת תופעה משמעותית בחיסונים". הוא מסביר שאין סיבה שמחלות אוטואימוניות יתפרצו בתגובה לחיסון יותר ממה שיתפרצו בתגובה לנגיף הקורונה עצמו, ולכן לא חושש מהשלכות כאלה בטווח הארוך. "גם בתרופות אנו עובדים באותה צורה, קודם כל מייצרים תרופה חדשה, עושים ניסויים קליניים ואז יוצאים החוצה. גם עם תרופה אתה לא יודע מה יהיה לטווח הארוך עד שיהיה טווח ארוך".

ד"ר רבינוביץ', לעומתו, מעלה עניין נוסף: "יש הסכם של 'פייזר' למעשה עם כל מדינה שרוצה את החיסון, [שבמסגרתו] חותמים על התחייבות ל'פייזר' שהמדינות יספגו כל תביעה שעניינה יהיה סיבוכים לטווח הארוך". הוא מסביר שאם אדם ירצה בעתיד לתבוע את 'פייזר' בעקבות סיבוכים, האחריות המשפטית תיפול אוטומטית על ישראל או על כל מדינה אחרת שהצטיידה בחיסון. "בכל העולם הממשלות מאוד מאוד לחוצות לסיים כבר עם המגפה, שעושה פגיעה איומה בכלכלה ובחברה, והם מוכנים לקחת את הסיכון. רק שהם לא מדברים על הסיכון הזה", הוא מוסיף.

ד"ר רבינוביץ' מספק גם פתרון. "יש עוד חיסונים בקנה", הוא אומר ומסביר כי החיסונים של חברת אסטרזניקה מאוקספורד ושל המכון הביולוגי עובדים בטכנולוגיה מוכרת שנקראת "וקטור נגיפי", סוג של נגיף מוחלש, כאשר החיסון של אסטרזניקה בשלב 3, ויתכן שבקרוב יעבור את אישור ה-FDA האמריקאי גם הוא. "אם זה יהיה זמין אני אשמח מאוד להתחסן בזה", אומר ד"ר רבינוביץ'.