לאחר שמצאתי את עצמי במקרה בקורס חפירה ארכיאולוגית, ללא שום ידע מוקדם בתחום, נשביתי בקסם החפירות. יצאתי לחקור את התגליות המפתיעות של תל-צף

מאת: קרן-אור כהן

צילום: זוצולה (חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa)

את הקורס ששמו "חפירות ארכיאולוגיות בבית שערים" גיליתי ממש במקרה. כדי להשלים את נקודות הזכות לתואר הראשון, חיפשתי אחר קורס בחירה קליל שאוכל להירשם אליו באחד מחודשי הקיץ של שנה שעברה (2019). אין לי שום קשר לארכיאולוגיה ולמען האמת, מעולם גם לא התעניינתי בתחום, אבל משהו בשם של הקורס משך אותי להיכנס ולקרוא עליו. ככל שלמדתי יותר על התחום, התלהבתי ממנו יותר. כשהגיעה העת להתחיל את הקורס, הגעתי מלאת מוטיבציה לחמישה ימים מלאים בלמידה יוצאת דופן וחוויות שאני יכולה לומר בוודאות שלא הייתי משיגה בשום דרך אחרת במסגרת התואר. היציאה מהשגרה גרמה לי להיפתח לתחום חדש שאין שום סיכוי שהייתי מגיעה אליו לולא הקורס, וגרמה לי לרצות לשתף ביופי של הארכיאולוגיה, אבל במילים פשוטות וקלות להבנה, שלא מצריכות ידע או ניסיון קודם. הפעם, בחרתי לשתף את הממצאים המיוחדים מתל-צף.

לצורך המשימה נעזרתי במידע שהעביר לידי פרופ' דני רוזנברג מהמכון ע"ש זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה. פרופ' רוזנברג עומד בראש פרויקט המחקר בתל-צף מ-2013 ומוביל את החפירות, בשיתוף עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הארכיאולוגי בברלין. החפירות הן חלק מפרויקט רב-תחומי הכולל צוות בינלאומי של מומחים שונים ושיטות מדעיות מתקדמות, ומתמקד בשחזור מדוקדק של כלכלת האתר, הארגון החברתי, השיטות החקלאיות והסביבה הקדומה שלו.

חפירות בתל-צף. צילום: זוצולה (חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa)

רגע, אז מה זה בכלל אתר ארכיאולוגי? אתר ארכיאולוגי הוא מקום בו נשמרו שרידים של פעילות אנושית שהתרחשה בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני. סוג הפריטים שניתן לראות באתרים ארכאולוגיים הם חפצי עתיקות וממצאים נוספים כמו שרידי בתים, כלי חרס, קברים, עצמות אדם ובעלי חיים וחומרים טבעיים. החומרים שנמצאים בחפירה ארכיאולוגית באתר מסוים נאספים ביסודיות, נחקרים ועוזרים לבנות תמונה מסוימת על אודות השימושים השונים שנעשו באתר בעבר הלא ידוע.

האתר הארכיאולוגי בתל-צף נמצא בעמק בית שאן, בסמוך לנהר הירדן ולגבול הבינלאומי עם ממלכת ירדן. הוא תועד לראשונה כבר בשנות ה-40 וה-50 ונחפר לסירוגין החל משלהי שנות ה-70. הייחוד של האתר הוא בכך שהוא בין הישובים הבודדים באזורנו שקיים מהתקופה של לפני יותר מ-7000 שנים, תקופת מעבר בין חברות חקלאיות (בהן בני האדם כבר חיו ביישובי קבע בעלי מיליוני אנשים, דישנו וחרשו את האדמה מתוך כוונה להשתקע שם שנים רבות) לבין הופעת הערים שהכילו ארגון חברתי-כלכלי מורכב. תקופה זו מהווה למעשה את הבסיס להקמת הערים והתרבויות הקדומות של המזרח הקדום – תחילת הציוויליזציה. 

האתר הארכיאולוגי בתל-צף. צילום: אוניברסיטת חיפה 

המחקר העלה כי תל-צף היה יישוב משגשג במשך מאות שנים. החוקרים תהו מדוע יישוב שהתאפיין בשגשוג, במערכת חברתית מורכבת ובארגון כלכלי מוצלח (שכלל גם קשרי סחר ארוכי טווח), הפסיק להתקיים פתאום, לאחר מאות שנים של פריחה כלכלית וחברתית? על סמך הידע הקיים והממצאים שאותרו במקום, לא נמצאו עדויות למצוקה כלכלית, הרעה בתנאים הסביבתיים או אסון העשויות להסביר את נטישת הישוב. 

דרך ממצאי המחקר הארכיאולוגי, ניתן לבנות תמונה של חיי היישוב והסביבה שלו ולנסות לענות על השאלות הללו. אחד המחקרים הראשונים שנערכו באזור הראה כי פריט המתכת הקדום ביותר שנמצא עד כה במזרח התיכון, מרצע מנחושת, נמצא בחפירות בתל-צף. מרצע הוא מכשיר ניקוב לעשיית חורים והוא מתוארך משלהי האלף השישית או ראשית האלף החמישית לפני הספירה. כך, המרצע מתל-צף מקדים במאות שנים את התאריך המשוער שבו חשבו החוקרים כי יושבי האזור החלו להשתמש במתכות. המרצע נמצא בתוך קבר סגור של אישה, דבר שמעיד על כך שהוא נקבר יחד עם האישה כמתנת קבורה, או שאולי היה פריט אישי שלה. ממצא זה בעל השלכות משמעותיות להבנתנו את התפתחות השימוש בטכנולוגיות מורכבות והנסיבות החברתיות שהובילו אליה.

מבדיקת המתכת נמצא כי סביר להניח שמקורה היה בהרי הקווקז, המרוחקים למעלה מ-1000 ק"מ מתל-צף. על אף שקשרי מסחר ארוכים של ישובים באזורנו ידועים אף מתקופות קדומות יותר, השילוב של יבוא של טכנולוגיה חדשה הקשורה בעיבוד חומר גלם חדש (מתכת), ממקורות רחוקים כל כך ייחודי לתל-צף, ומצטרף לעדויות רבות נוספות על חשיבותו של האתר.

גילוי משמעותי נוסף מהחפירות שנערכו היה מאות גלעיני זיתים. בדומה לטענות לגבי שימוש במתכת, שימוש רב בזיתים בתקופה הזו כבר היה ידוע, אך הכמות הגדולה שנמצאה בתל-צף, בנוסף לעובדה שרוב הגלעינים אותרו במקומות ספציפיים בלבד בתוך האתר, מעלה מספר שאלות ומחייבת חשיבה מחודשת על שיטות ההשקיה הקדומות או לחלופין, על קשרי המסחר העתיקים בזיתים ואולי אף בשמן הזית. עמק הירדן אינו סביבה טבעית לעצי הזית מאז ומעולם, לכן גם בימינו גידול זיתים באזור נעשה בעיקר באמצעות השקיה מלאכותית. קיום מערכת חקלאית קדומה כל כך של השקיה מלאכותית מחייבת שינוי דומיננטי בדרך המחשבה המחקרית על הטכנולוגיות החקלאיות של התקופות הקדומות. 

גלעיני זיתים בני 7,000 שנה. צילום: אוניברסיטת חיפה

אלפי עצמות בעלי חיים נמצאו באתר ומעידות על טיפוח של עדרי עיזים, כבשים, חזירים ומיני בקר שונים. השערה שעולה לגבי הממצאים האלו היא שהשימוש בחזירים מבויתים בתל-צף מלמד על צריכת מזון מוגברת באזור, או שזו עדות לאירועים טקסיים מיוחדים. 

ממצא נוסף שחוקרי אוניברסיטת חיפה מצאו בחפירות הארכיאולוגיות הוא כלי חרס מיוחד שמתוארך מלפני כ-7200 שנים. הכלי מהווה את העדות הקדומה ביותר מהמזרח הקדום לפולחן סביב אגירת מזון. פולחן הוא הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי. לכן, הממצא חושף לראשונה את הצד הטקסי-דתי ואולי אף הפוליטי של אגירת המזון בחברות האנושיות במזרח הקדום. 

כלי חרס קדום. צילום: אוניברסיטת חיפה

אגירת מזון ידועה לחוקרים עוד מתחילת הופעת יישובי הקבע והחקלאות באזור, והיא אופיינית לחברות בעלות אמצעים לתכנון לטווח הארוך. כלומר, חברות שלא עוסקות רק ב"לשרוד את המחר", זאת משום שצבירת מזון מחייבת מחשבה על העתיד, על חלוקת כוח העבודה ועל השקעה בתשתיות לצורך אגירת המזון. לכן, אגירת המזון בכלל, וכזו הנעשית בסדר גודל עצום בפרט, היא צעד חשוב במעבר של בני האדם לחברות המתאפיינות בארגון חברתי מורכב. מבחינה זו, תל-צף יוצאת דופן לתקופתה, מכיוון שעדויות דומות לאגירת מזון הגיעו מתקופות מאוחרות יותר.

במחקר נוסף התמקדו החוקרים בלבני הבוץ שהרכיבו את המבנים של תל-צף. אלפים מהן נשמרו בקירות של מבנים וחדרים. נמצאו גם חומרים אורגניים שונים בתוך הלבנים, שכללו שרידי עצים, זרעים ופירות. לדברי החוקרים, באתרים אחרים בעולם בהם היישוב התבסס על בנייה בלבני בוץ, היה נפוץ שלכל משפחה היתה דרך מיוחדת לייצר אותן, כך שבכל יישוב ניתן היה לראות מספר סוגים של לבנים.

אך בתל-צף, במשך תקופה ארוכה, התברר כי כל לבני הבוץ יוצרו באותו האופן בדיוק, יובשו בשמש, נבנו בשיטות דומות וכוסו בטיח בהיר. התושבים הקדומים נהגו לחזור ולכסות בטיח את המבנים על מנת לשמור על לבני הבוץ הרגישות לפגעי מזג האוויר ובעלי חיים שונים כמו מכרסמים קטנים, ציפורים וחרקים. הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא שמדובר בעדות נוספת לכך שבתל-צף התקיימה חברה בעלת מורכבות חברתית גבוהה, ייתכן שזו ראשית ההתהוות של שכבה שלטונית מסוימת שהכתיבה את כללי ההתנהגות המקובלים בתחומי חיים שונים באזור.

הממצאים המגוונים בתל-צף מציגים תופעות נפרדות ממה שאנו יודעים ממרבית המחקרים באתרים נוספים. החוקרים בוחנים כעת את כל האפשרויות על מנת לנסות לענות על השאלה האם הממצאים שנמצאו בתל-צף מסמלים את תחילת ההתפתחות של אליטה חברתית שהצליחה לצבור הון כלכלי שתורגם לכוח ולהשפעה. סברה נוספת היא שאולי דווקא מדובר ביישוב שבחר לארגן את צורת החיים ואת הכלכלה שלו באופן שיתופי יותר. 

על סמך הממצאים הללו, ניתן לראות כי החפירות בתל-צף ממשיכות לחשוף את תמונת העבר של היישוב בעזרת עדויות שונות אודות ארגון חברתי וכלכלי מורכב, שמעיד על יחסי סחר עם אזורים רחוקים יותר. החוקרים מאמינים שהממצאים המיוחדים יוכלו להסביר את הופעת היישובים העירוניים באזור עמק בית שאן מאות שנים לאחר מכן.