היום הפתוח באוניברסיטה היה חגיגי אך צפוף, ורבים מאלה שהגיעו הרגישו שאין להם אפשרות לקבל מענה לשאלות שמעסיקות אותם • "כל הזמן העבירו אותי ממקום למקום ובסוף לא הרגשתי שזה עוזר לי", אומר עז שיח' סלימאן • פרופ' יריב צפתי: "אנחנו שמחים שהמועמדים לוקחים את ההחלטה הזאת ברצינות"

עביר בשתאוי

המועמדים הרבים שהגיעו, ההמולה הגדולה והאווירה החגיגית ביום הפתוח שנערך לפני שבועיים באוניברסיטה לא הצליחו להסתיר את העובדה שחלק גדול מאלה שהגיעו לא ממש הצליחו להבין מה המטרה של היום הפתוח ולא הרגישו שקיבלו מענה לשאלות שלהם. "היה צפוף ולא היה קל להסתובב בין העמדות ולקבל תשובות", אומר ינאל גבארין, בן 18 מאום אל-פחם. "רציתי לשמוע על האווירה של הלימודים, הקושי של המקצועות, ומה אפשר לעשות עם התואר אחרי שאסיים. אבל האנשים שם שאלו שאלות טכניות על תנאי קבלה וחישוב סכם, ולכן לא כל כך הייתה לי הזדמנות לשאול על מה שאני רוצה לדעת. בסופו של דבר היום הפתוח בכלל לא עזר לי לקבל החלטה או לסייע בהתלבטות אם ללמוד מדעי המדינה ותקשורת או כלכלה ומנהל עסקים".

דבריו של גבארין שיקפו את תחושתם של לא מעט מהנוכחים. עז שיח' סלימאן, בן 19 מנצרת, התלונן גם הוא על הצפיפות וציין כי הדבר היווה גורם מרתיע מבחינתו. "באתי כדי לשמוע על המקצועות שאני מתעניין בהם ולהירשם", הוא מספר, "אבל היה מלא אנשים וכל כך עמוס. פגשתי הרבה אנשים ששאלו על החוגים שאני מעוניין ללמוד בהם, וזה הפחיד אותו והתחלתי לחשוב שאולי הם יתקבלו במקומי". סלימאן הדגיש שגם הוא לא הצליח לקבל מענה לדרישותיו: "כשהייתי בעמדות כל הזמן העבירו אותי ממקום למקום כדי לקבל תשובות, ובסוף לא הרגשתי שזה עוזר לי ובמקום להירשם ללימודים הלכתי לראות סרט ביס פלנט".

"השנה נרשמו יותר מבשנה שעברה"

היום הפתוח הפך בשנים האחרונות לסוג של חובה עבור האוניברסיטאות והמכללות, המנסות למשוך סטודנטים פוטנציאליים להגיע, להתרשם וגם להירשם ללימודים. במסגרת האירוע, כל החוגים באוניברסיטה מציגים את עצמם לראווה, כאשר לכל חוג יש עמדה משלו שבה מרצים וסטודנטים מספקים מידע ומשיבים על שאלות המתעניינים. אף שהמידע זמין ברובו גם באמצעים אחרים, ובהם אתרי האינטרנט של החוגים, רבים מעוניינים להתרשם באופן אישי. חלק גדול מהסטודנטים שאיתם שוחחתי ציינו שהם מעוניינים לשמוע ולברר על הדברים יותר לעומק משאפשר דרך האתר, או לברר באופן יותר מסודר מה האופציות הריאליות מבחינתם. מתעניינת אחת בלימודי תואר שני בתקשורת ציינה שהיא באה על מנת לפגוש את המרצים וראש החוג, אם כי לדברי ד"ר אורן מאיירס, ראש לימודי התואר השני בחוג, סטודנטים לתואר שני אינם מרבים להגיע ליום הפתוח. "אלה שמגיעים שואלים בעיקר על שוק העבודה ואיך זה ישתלב עם העבודה הנוכחית שלהם", הוא אומר.

ראש החוג לתקשורת, פרופ' יריב צפתי, סבור שהיום הפתוח חשוב בעיקר בגלל האפשרות לחוות באופן אישי את המקום שבו שוקלים ללמוד, לדבר עם מרצים ולאסוף מידע. "השאלות ששאלו אותי הכי הרבה הן מה לומדים בחוג לתקשורת ואם יש עבודה בתחום", מספר צפתי. "כמובן שבשבילנו זאת הזדמנות להציג את הלימודים ואת המרצים בחוג ולדבר עם המתעניינים. חשוב לנו גם להציג את הסדנאות המוצעות בחוג ולספר מה הבוגרים שלנו עושים".

לדברי צפתי, אי אפשר להתעלם מההיבט הכלכלי בסביבה האקדמית העכשווית. "כל המוסדות מקיימים ימים פתוחים וזה הפך להיות שוק תחרותי", הוא מסביר. "בכל שנה נרשמים כמה אנשים ביום הפתוח, והשנה נרשמו יותר מבשנה שעברה. ההחלטה מה ללמוד מאוד מבלבלת, והרבה אנשים נמשכים להרבה תחומים ולא יודעים מספיק על שוק העבודה או  לא יודעים מספיק במה הם הכי טובים, אז באים, בודקים ומחפשים". צפתי מדגיש כי היום הפתוח הוא רק אחת מפעילויות השיווק של החוג, ולדבריו מועמדים יכולים לבוא להרצאות בחוג גם במועדים אחרים, והחוג מקיים גם סיורים בקמפוס ומפגשים עם תלמידי תיכון.

"לבחור מה ללמוד זו החלטה גדולה בחיים"

על אף התחושה הכללית שהיום הפתוח לא מסייע לרבים, יש בהחלט כאלה שעבורם הייתה בו תועלת כדי להחליט מה ללמוד או לחזק כוונה קיימת. מנאר זחאלקה ואלמוג וינגרטן הם כיום סטודנטים בשנה הראשונה בחוג לתקשורת, ושניהם מספרים שכאשר הגיעו ליום הפתוח הם ידעו מה אחד החוגים שאותו הם רוצים ללמוד, ובעצם באו על מנת למצוא חוג נוסף שאותו יוכלו לשלב עם החוג הראשון. לדבריהם, שניהם הגיעו לעמדה של החוג לתקשורת, שאלו על התחום וההזדמנויות שהוא פותח, ולבסוף בחרו בו.

בחירתם של השניים מדגימה עובדה מעניינית נוספת שקשה היה שלא לשים לב אליה ביום הפתוח: רוב האנשים שהגיעו לעמדה של החוג לתקשורת הגיעו מתחומים שונים לכאורה ובעיקר ממגמות מדעיות כמו פיזיקה, ביולוגיה ואלקטרוניקה. עד כמה הפרופיל של הנוכחים לא נראה תואם לכאורה את זה של החוג לתקשורת אפשר היה להתרשם בתחילת הרצאתו של ד"ר ארן ליביו מטעם החוג, שאותה הוא פתח כששאל את הנוכחים כמה מהם צופים בתוכניות ריאליטי. איש מהנוכחים לא הצביע, ורק אחת ציינה שהיא הייתה צופה בתוכניות כאלה בעבר אך הפסיקה כי היא מרגישה שהז'אנר מיצה את עצמו. כאשר לוקחים בחשבון שבאותו שבוע ממש צפו עלי פי נתוני הרייטינג כמה מאות אלפים בתוכנית "האח הגדול", קל לראות עד כמה דווקא אלה המתעניינים בלימודים בחוג לתקשורת אינם אולי המועמדים ה"טבעיים" לכאורה לחוג.

ייתכן שאם היום הפתוח היה קצת יותר מסודר, הוא יכול היה לעזור יותר לאנשים שלא למדו בעבר באוניברסיטה או לאלה שיחסית בטוחים בתחום הלימוד שמעניין אותם. עבור אלה שמתלבטים ונמשכים לתחומים רבים, קשה להאמין שהיום הפתוח במתכונתו הנוכחית מספק תשובה להתלבטויות, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שכל חוג משווק את עצמו ומעוניין בכמה שיותר נרשמים, ולכן כל האפשרויות נשמעות מעניינות באותה מידה. בסך הכול, גם נתוני ההרשמה ביום הפתוח מעידים על כך שהוא לא מסייע לרבים לקבל החלטה: השנה נרשמו בסך הכול שישה סטודנטים לחוג לתקשורת, ובשנה שעברה נרשמו ארבעה. ועם זאת, ייתכן שגם לעצם ההתלבטות יש חשיבות. "לבחור מה ללמוד זו החלטה גדולה בחיים", מסכם פרופ' צפתי, "אז אנחנו מאוד שמחים שהמועמדים לוקחים את ההחלטה הזאת ברצינות".