אפשר להבין למה רובנו פוחדים לנסוע, אבל סיני של היום היא גן עדן שליו, זול ובטוח לא פחות מכל מקום אחר • דאעש? בשביל לפגוש אותם תצטרכו לנסוע 350 ק"מ צפונה

טופז ירון

סיני – חצי האי המצרי השוכן רק מספר זעום של קילומטרים מאתנו, 61 אלף קמ"ר שהחזרנו למען השלום. מקום שעד לפני כמה שנים התמלא בחיוכים ישראליים כמעט בכל עונות השנה. אזור בעל רצועת חוף מרשימה ובתולית, שוניות אלמוגים עצומות, נוף הרים מדברי, שקט ושלווה אינסופיים, ודאעש. עבור רובנו, הסעיף האחרון הוא המנצח. מאחר שדאעש חונים ופועלים שם, חופשה בסיני לא באה בחשבון. אבל למרות זאת, יש ישראלים שלא נותנים ל"זאב הגדול" להפחיד אותם וזוכים בסיני ומתאהבים בה. אני אחת מהם.

הכל התחיל בספטמבר 2016. חופשת סמסטר מהאוניברסיטה, קיץ חם ונהדר, ואני זקוקה לחופשה. אחרי שנה ראשונה לא פשוטה, מלאה בלימודים ועבודה, הייתי כמהה לניתוק של שבוע וצבירת כוחות חדשים. חברתי הטובה ואני חיפשנו את היעד המושלם – מקום שבו נוכל לשכב על הגב ולהתהפך על הבטן, אבל בלי יותר מדי ריצות. מקום שבו נוכל להכיר אנשים חדשים, לחוות תרבות חדשה ולראות מקומות חדשים. ים, שמש, שלוות עולמים. אז נכון, יש גם תאילנד, יוון, קריביים, הוואי; אבל בתור סטודנטית ענייה, אני לא יכולה להגיע לשם. ובכל זאת, אני צריכה חופשה.

"מה את חושבת על סיני?" היא אומרת לי. ואני, כמו רבים אחרים, חושבת שמסוכן שם. אז במקום לחשוב, התחלנו לחקור. דיברנו עם קרובים ששהו שם לאחרונה ושמענו מהם רק דברים טובים. גילינו קהילה של 17 אלף איש בפייסבוק שמהללת את חצי האי. קראנו, בדקנו והחלטנו ללכת על זה.

לא אשקר, קצת פחדתי. פחדתי כי למרות שכולם הרגיעו אותי ואמרו שאין ממה לחשוש, יש סיבה לאזהרות המסע. אבל הדברים שאמרתי להורים הדואגים בתשוקה ובביטחון כמה ימים לפני כן הדהדו לי במחשבות והרגיעו. דאעש חונים באל עריש, אשר נמצאת על חוף הים התיכון, צמוד לגבול עזה. הישראלים נחים להם במרחק של לפחות 350 ק"מ וחמש שעות נסיעה משם, על חוף הים האדום. סיני מחולקת לגמרי בין הצפון לדרום: אפילו תעודות הזהות ולוחיות הרכב שונות. הכבישים מלאים במחסומים של הצבא והמשטרה, ובנסיעה קצרה של שעה מהגבול עד לנואיבה עברנו לפחות חמישה מחסומים שבהם אנשי ביטחון חמושים בדקו מי נמצא באוטו ולמה; לפעמים גם ביקשו לראות דרכונים. כך שהסיכוי להגיע אלינו ולעשות בלגן לא כל כך גדול.

המקומיים היו ההפתעה הכי גדולה. חשבנו שנצטרך להסתיר את הזהות הישראלית שלנו, שיקבלו אותנו בבוז ובחוסר אהבה, אבל קרה בדיוק ההפך: כשנשאלנו, ענינו במלמול חלש שאנחנו ישראליות והתקבלנו בחיבוקים ואהבה. הבדווים והמצרים מתגעגעים לישראלים. רובם יודעים עברית וצוהלים כשהם מבינים שחזרנו.

ובכלל, תגידו לי, איפה לא מסוכן היום? על פי משרד החוץ, בשנה האחרונה בוצעו 332 פעולות טרור בישראל. הייתם אומרים לתייר מחו"ל שמסוכן פה ועדיף לו לא להגיע לישראל? בגרמניה ובצרפת בוצעו שישה פיגועים, האחרון שבהם ממש עכשיו. בבלגיה היו ארבעה פיגועים, וגם על בריטניה, הונגריה ואיטליה הטרור לא פסח השנה. ובכל זאת, התיירות לא מפסיקה והישראלים נוהרים לאירופה. וכמה פיגועים התרחשו לדעתכם בסיני הדרומית? תופתעו, אך כבר תשע שנים לא היה אירוע כזה. מאז הפיגועים הנוראיים של 2004 ו-2005, סיני של הים האדום נשארה שקטה לחלוטין.

ואם שקט זה מה שאתם מחפשים, זה מה שתמצאו כאן. הגענו לחוף "הדיונה הגדולה" בנואיבה – חול צהוב, מים כחולים, דקלים ירוקים ושמש נהדרת. קיבלנו חושה גדולה עם מרפסת, חשמל, מזרנים וכילה ממש על קו המים ב-25 שקל ללילה. ובכלל, הכול זול שם ואין צורך לחשב כל הוצאה. הרגשנו כמו מלכות! התעוררנו כל בוקר  לקול הגלים המלטף ולטבילת בוקר מרעננת. ארוחת הבוקר הגיעה עד החושה ושכבנו תחת שמש נצחית שבה אפשר לנוח ולהירגע.

סיני גרמה לנו להתאהב בה. זה לא רק הנופים והחיסכון, אלא האווירה שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר. הרוגע והקלילות ממכרים כל כך, שאפילו לא אכפת שלוקח לאוכל שעה וחצי להגיע. סיני מזכירה לך שבעצם אנחנו לא צריכים יותר מדי כדי להיות מאושרים. אף פעם לא תיארתי לעצמי איזה כיף יהיה להתקלח תחת קרני השמש ועצי הדקל. ואם בכל זאת תרצו קצת יותר, אפשר למצוא גם צימרים עם מזגן ומטבחונים, או אתרי חופשה ברמה גבוהה כמו בכל מלון באילת – רק הרבה יותר זול.

אז אם תחליטו, יחד עם אלפי ישראלים אחרים, שאזהרות המסע אינן מרתיעות אתכם, תזכו בגן עדן. ואולי אפילו ניפגש בחופשת הסמסטר הבאה שלי.