חיפה היא עיר הררית, שבה לאנשים עם מוגבלויות פיזיות קשה במיוחד להתנייד ללא הנגשה מתאימה. תושבים עם נכות המתגוררים באזורים שונים בעיר מספרים על היעדר מענה מצד העירייה בנושא בעיות נגישות וכן היעדר אכיפה של מכשולים שמקשים על התנועה ברחובות, כמו מכוניות שחונות על מדרכות. 

ג' היא תושבת ותיקה של עיר שנולדה עם בעיה ברגל ולכן צריכה להשתמש בפרוטזה. היא חיה במשך 34 שנים בשכונת הוואדי, אולם היא מספרת כי לפני שנתיים נאלצת לעזוב את ביתה כדי לחפש בית נגיש יותר בשל חוסר מענה מצד ההעירייה. "כשגרתי בוואדי, העירייה סידרה לי חניה קרובה לבית, השכונה היא עם עליות וירידות. יום אחד הגעתי לשכונה ורציתי להחנות את הרכב, ראיתי שהשכנים תלשו את השלט ופשוט חנו במקומי. פניתי לעירייה אך לא היה הסדר או מענה מצדם לתלות שלט חדש״, היא סיפרה והוסיפה: "כשעברתי את הניתוח הנוסף ברגל השנייה, ביקשתי מהעירייה אישור להוסיף מעלון לבניין כדי שאוכל לעלות".

מדרגות בכניסה לביתה של ג' בשכונת הדר. "אנחנו האוכלוסייה המוזנחת של העיר", אמרה צילום: שקד קרויטורו

לפי מאגר המידע  "כל זכות", כדי שבית יונגש, העירייה צריכה לאשר היתר בנייה. אך ג' לא נענתה ונאלצת לחפש בית מונגש בעצמה, לפי בקשת העירייה. רוב בנייני העיר הינם ישנים ולא מונגשים ולכן נאלצה לרכוש דירה ישנה בשכונת הדר ולשפץ אותה בכספה האישי.היא מתארת כי כעת השכונה שבה היא גרה לא נגישה, ולכן היא שוקלת פעמיים אם לצאת מהבית. ״רכשתי את הדירה כי היא היתה מספיק מרווחת והדירה הנגישה ביותר שמצאתי, שיפצתי ושיניתי את כולה, אך עדיין השכונה מוקפת מדרגות״. גם רימון, בן 46 משכונת הדר עליון, שעבר לפני 25 שנה תאונה שהותירה אותו פגוע ברגליו, מתאר קשיים מול העירייה. לאחר הפגיעה, הוא פנה לעירייה למתן אישורי בנייה והנגשה בבית הוריו ובשכונתו, אך נותר ללא מענה מצדם. "לא מתייחסים, תמיד מגישים מכתבים, אך בסופו של דבר לא מקבלים תשובה ולא טלפון״.

המחסור חניות לנכים מהווה גם בעיה מרכזית עבור אנשים עם מוגבלות. "בכל המקומות ציבוריים כמו בתי חולים, קופות חולים, בנקים, יש רק 2-1 חניות המונגשות לנכים. כשאני רוצה לגשת לאחד המקומות האלה, אני לא יכולה ללכת עצמאית כי אין מקומות חניה", מתארת ג'. "דיברתי עם העירייה במכתבים וטלפונים, וגם פניתי למנהלת הבנק שלי, אך יש התעלמות טוטאלית מאיתנו. אנחנו האוכלוסייה המוזנחת של העיר, זה ידוע״.

בשל המחסור  במקומות חניה באופן כללי בעיר, נהגים חונים על מדרכות וחוסמים מעברי הולכי רגל. וגם בנושא זה אמרה ג' כי לא קיבלה מענה. היא סיפרה שכשרצתה להגיע פיזית לעירייה גילתה כי אין מקומות חניה לנכים כמעט בכלל, ונאלצה לחזור לשם במונית. "השירות הבסיסי של כל תושב ותושב בעיר הוא להגיע לעירייה. אך גם הזכות הזאת נגזלת כי אין מקומות חניה לנכים. במידה ואני רוצה לצאת להתלונן או לבקש עזרה אני חייבת להיעזר במונית או הסעה״.

עיריית חיפה: תוכנית ההנגשה מבוצעת לפי סדרי העדיפויות והמגבלות התקציביות 

ד"ר רויטל סבירסקי, מנהלת נגישות ישראל צפון, אמרה כי חיפה היא אכן הררית אבל ישנם מקומות הררים אחרים שמוכוונים יותר לנגישות ולנכים. לדבריה, חלק מהבעיות  נובעות מקשיי תקציב ומערכות הבחירות הרבות.  "אם העירייה הייתה מעבירה את התקציב למקומות הנכונים, תהליכי ההנגשה היו עוברים. מלבד זאת, האכיפה בעיר מועטה, לא רק בעניין החניות, אלא גם מבחינת העסקים, ישנם מספר עסקים לא קטן שלא נגישים במרחב הציבורי". לצד זאת ד"ר סבירסקי משבחת את העבודה של מחלקת תחום הנגישות בחיפה. "עובדי העיריה, עובדים מצוינים. כאשר פסק בג"ץ על הנגשת בתי הספר והגנים, המחלקה עבדה כדי להנגיש את מוסדות החינוך לילדים".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהנגשת המרחב הציבורי ובמסגרת זו הונגשו כבר על ידה בהתאם לתקנות הנגישות: מבני ציבור, מבני חינוך, פארקים ציבוריים, תחנות המטרונית ותחנות אוטובוסים. מדובר בתכנית רחבת היקף שעלותה מוערכת במאות מיליוני שקלים ועל כן היא מבוצעת בהתאם לסדרי עדיפות והמגבלות התקציביות בהן פועלת העיריה".