קורס חדש לעיתונאים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, נועד להרחיב ולהעמיק את הסיקור בנושאי סביבה ואקלים בתקשורת הישראלית. 'לא עוד רק כתבי סביבה שעוסקים בנושא', אומרת העיתונאית לי ירון, יוזמת הפרויקט. 'כל אחד מאתנו העיתונאים צריך וחייב לשאול את השאלות הסביבתיות שקשורות לתחום הסיקור שלו.

צילום: WikiCommons

רבים זוכרים את הופעתה של הפעילה למען האקלים גרטה תונברג בעצרת הכללית של האו"ם ואת ההתנצחות המתוקשרת עם נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, לאחריה. חילופי המהלומות בטוויטר אמנם השתלטו על הכותרות הראשיות, אך לא לזמן הרב. במהרה שב נושא האקלים למקומו הקבוע, בעמודים האחוריים.

הדבר נובע, בין השאר, מהקושי לייצר תוכן חדשותי אטרקטיבי בנושא האקלים בגופי התקשורת השונים בישראל. את החולשה הזו זיהתה כתבת האקלים והסביבה של עיתון "הארץ", לי ירון והחליטה לעשות מעשה. "רק כארבעה אחוזים מכלל הסיקור התקשורתי בישראל נוגע למשבר האקלים" היא מספרת ל"כרמלית". נתון זה נמנה על המניעים להקמת הפרוייקט "מושג ירוק".

"מושג ירוק" הוא קורס הכשרה בנושא האקלים המיועד לאנשי תקשורת בארץ. הוא מתקיים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב, וכולל את מיטב המרצים בתחום. למתקבלים, הקורס ניתן ללא עלות, והמחזור הראשון סיים בחודש שעבר. "כ-400 עיתונאים מכל רחבי הארץ וגופי התקשורת לקחו חלק במפגשים", אומרת ירון.

אמנם הקורס הוכתר בהצלחה גדולה, כפי שבא לידי ביטוי מההיענות הנרחבת מצד הנרשמים, אך חשיבותו של הפרויקט בעצם קיומו. לדברי ירון, כחצי שנה טרם פרסום הפרויקט ברבים, היא שוחחה באופן אישי עם עיתונאים מכל גופי התקשורת בישראל, בנסיון לגייס את תמיכתם. לבסוף פנו לאוניברסיטת תל אביב, וזו נענתה להצעתם. זו עדות לפוטנציאל ההצלחה הטמון בשיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התקשורת כדי להעלות מודעות בנושא מסוים, אומרת ירון.

מעבר להעמקת הידע בקרב אנשי התקשורת ולעידוד הסיקור של משבר האקלים, לקורס היתה מטרה נוספת. "העיתונאי צריך להיות סוכן של שינוי בכלי התקשורת שלו", אומרת ירון. "לא עוד רק כתבי סביבה שעוסקים בנושא. כל אחד מאתנו העיתונאים צריך וחייב בסיקור שלו לשאול את השאלות הסביבתיות שקשורות לתחום הסיקור שלו". לא ייתכן שעיתונאים המסקרים את תחום התחבורה, לדוגמה, לא יתעסקו בחיבור שבין משבר האקלים לתחום סיקורם.

נטע אחיטוב, כתבת מוסף הארץ ובוגרת הקורס, מוסיפה שמרחב הסיקור בעיתונות הישראלית נוטה להתמקד בסיקור הביטחוני, המדיני והפוליטי, בעוד סיקור נושאי אקלים וסביבה נדחקים לקצה קצהו של סדר היום התקשורתי, אם הם מופיעים בו בכלל. המחשה לטענה זו קיבלנו באירוע זיהום חופי ישראל, בפברואר השנה. בשבועות שלאחר מכן נושא זה היה אחד מן הנושאים העיקריים בסדר היום התקשורתי בישראל. אך מרגע עליית האירוע על סדר היום, השתלטה מהר מאוד הזווית המדינית-ביטחונית שעסקה בשאלות מקור הספינה שגרמה לזיהום וכוונותיה, ואף עלתה הטענה שמדובר באירוע טרור אקולוגי כנגד מדינת ישראל – השערה שלא הוכחה ואף הופרכה לאחר מכן. בזכות "מושג ירוק", הציפיה היא שנושאים מעין אלו יישארו זמן רב יותר על סדר היום התקשורתי, וגם כשהסיקור עובר לזוויות אחרות ההקשר האקלימי והסביבתי ימשיך לבלוט.

אחיטוב מספרת שהופתעה לטובה לראות בין המשתתפים אנשי תקשורת בכירים כמו אלכס ליבק, גדעון לוי, אילנה דיין ואחרים, כשלצדם השתתפו בקורס מספר רב של עורכים, תחקירנים ואנשי תקשורת מהפריפריה ומכלי תקשורת קטנים יותר. אחיטוב אמנם מסכימה שיש צורך לחזק את סיקור האקלים, אך לשיטתה השינוי כבר החל. "רואים שיפור בסיקור אקלים ביחס לנושאי סיקור אחרים, בעיקר בעיתונות הכלכלית" היא אומרת.

מן הסתם לא בכך תמה המלאכה, והיא אף לא קרובה לסיום. "מושג ירוק" ישיג את מטרותיו כאשר כתבי התחבורה, כתבי הכלכלה, כתבי המשפט, כמו גם שאר הכתבים בכלי התקשורת, ידעו לכלול את סיקור האקלים במעטפת של נושאי הסיקור שלהם. כמו שסיכמה ירון: "אין תחום סיקור שלא תמצא בו זווית הקשורה למשבר האקלים".