לאחר תקופת אי ודאות ארוכה, נערך פסטיבל "יום הסטודנט" המשותף לאוניברסיטת חיפה, לטכניון, ולמוסדות אקדמיים אחרים בצפון. עבור סטודנטים ותיקים, ועוד יותר עבור חדשים, זה היה משב רוח של נורמליות.

צילום: פולינה וורוניקובה

בתחילת יוני, לאחר תקופה שנראתה כמו נצח, חזרו אירועי "יום הסטודנט" לחיינו. במשך יומיים התקיים בטכניון הפסטיבל המשותף, כפי שהוא ידוע בשמו הרשמי – והוא נקרא כך משום שהוא משותף למספר אוניברסיטאות ומכללות באזור הצפון, כולל אוניברסיטת חיפה.

לצערם של סטודנטים רבים, האירוע לא התקיים בשנה שעברה, בשל מגפת הקורונה. בעקבות נסיגת המגפה בחודשים האחרונים, ולאור ההקלה במגבלות על התקהלות עד להסרתן המוחלטת, זכו גם הסטודנטים לחזור לחגוג. יומיים של הופעות, דוכני אוכל ואלכוהול, מסיבת בריכה והפתעות אחרות היו סיום הולם בהחלט לשנה נטולת פעילויות.

ליהי סגל, נציגת החוג לשירותי אנוש באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה, השתתפה ביום הסטודנט בפעם השלישית. ״מאוד התבאסתי בשנה שעברה. יום הסטודנט זה משהו שאני אישית הכי מחכה לו מכל אירוע אחר בשנה שהאוניברסיטה ומוסדות אחרים מארגנים ביחד. בשנה שעברה חשבנו להזיז את האירוע לקיץ, אך עם המגבלות של הקורונה ביטלנו אותו. האווירה הזאת, ההתאחדויות האלה, ההתנתקות שלנו מהלימודים זה משהו שמאוד היה חסר. בעיקר הפן החברתי היה חסר. סטודנטים בשנה השנייה ללימודיהם היו בפעם הראשונה בפסטיבל. הם היו בעננים ועפו לשמיים״. 

רשימת האמנים שהופיעו בפסטיבל השנה היתה ארוכה ומכובדת: עברי לידר, טונה, נועה קירל, סטטיק ובן אל תבורי, ג'יין בורדו, עידן רייכל, התקווה 6, עדן בן זקן, Skazi ואחרים. לצד האטרקציות המוסיקליות, השקיעו המפיקים באפקטים ויזואלים על הבמה, שכללו תמונות ואנימציה, וסיימו במופע זיקוקים מושקע. הזמרים "פירגנו" לסטודנטים ב-7-8 שירים כל אחד, ובהחלט עשו לכולם את הערב.

לדברי סגל, יום הסטודנט בטכניון הוא שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר בין אירגוני סטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה בצפון. לפסטיבל, לעומת זאת, חיסרון אחד: ״כל אומן מופיע ביום שלו מתוך היומיים האלה. כלומר, צריך ללכת לכל הימים כדי לראות את כולם״, היא אומרת.

 לטכניון הגיעו אלפי סטודנטים מכל השנים ומכל התארים, וכן אורחים חיצוניים. היו ביניהם שלא זכו לחוות את יום הסטודנט קודם לכן. כזו היא ארזי דבור, 23, סטודנטית שנה ב' להנדסת סביבה בטכניון: ״אני בפעם הראשונה בפסטיבל. זהו מקום שמגבש את הסטודנטים, נותן לנו להתפרק, ליהנות, לנשום אוויר לפני תקופת מבחנים מטורפת. ללא ספק זו חוויה סטודנטיאלית למרות שהזמרים השנה לא לטעמי, אבל הולך להיות כיף ומצחיק עם החברה מהפקולטה ובכללי עם החברים שמצטרפים״.

סטודנטים רבים ברכו על כך שעלות הכניסה לפסטיבל השנה היתה נמוכה. כל חבר באגודת הסטודנטים היה זכאי לכרטיס כניסה לשני הימים תמורת 40 שקלים בלבד. ״לשלם 40 שקלים לכרטיס דו-יומי זה מאוד מאוד יפה. זה מחיר מאוד משתלם עבור כל הסטודנטים. הרבה מנצלים את זה לטובה״, מציינת סגל. לשם השוואה, כרטיס במחיר מלא עלה למעלה מ-200 שקלים.

מריה גלוחיה, בת 24, סטודנטית לסוציולוגיה ולמשאבי אנוש באוניברסיטת חיפה, הגיעה לפסטיבל בפעם השנייה. ״הפסטיבל בשבילי הוא אירוע שבו אני יכולה ליהנות ממוזיקה טובה, מאלכוהול במחירים נמוכים, מהאווירה הפנימית", היא אומרת. "אני מצפה לקבל רגשות חיוביים, להרגיש את האנרגיות של כולם. לדעתי, זו באמת חוויה סטודנטיאלית, והסיבה לכך היא האווירה, האוכלוסייה בפסטיבל שמוגדרת יחסית – כמעט כולם סטודנטים, כולם חווים בערך אותם דברים. מבחינתי סטודנטים הם כמו משפחה, לכן אני מרגישה חלק ממשהו גדול יותר״.