נגיף הקורונה גרם למשבר כלכלי חמור שלא פסח גם על הסטודנטים והסטודנטיות. נוסף לקשיים נפשיים ולימודיים, חלק מהסטודנטים נקלעו לחובות. כשאחד מכל חמישה סטודנטים הפסיקו או שוקלים להפסיק לימודים, גם הייאוש גובר: "פתאום את רואה שהכל מתרסק בחיים שלך"

לנא גאנם

צילום: דניאל יוסופוב

סטודנטים רבים עובדים במקביל ללימודים במשרת סטודנט או במשרה מלאה. חלקם משלמים שכר דירה ואינם מקבלים תמיכה כלכלית מהוריהם, וניתן לומר כי הם סופרים כל שקל שהם מוציאים ומכניסים. בתקופה זו, חלק גדול מהעובדים יצאו לחופשה ללא תשלום. הבעיה עשויה להיות אף קשה יותר אם הוצאת לחל"ת ואתה סטודנט. לאחרונה, נכתב רבות על הנשירה מהלימודים של סטודנטים, מהפריפריה במיוחד. נכתב כי "20% מהסטודנטים הפסיקו את הלימודים או שוקלים לעשות זאת. מתוכם 8% כבר הפסיקו או הקפיאו את הלימודים. הבעיה חמורה במיוחד במגזר הערבי. 20% אמרו שהפסיקו או הקפיאו הלימודים" (כלכליסט). איך מגיעים למצב של הפסקת לימודים, ומוותרים על החלום שעבדנו כל כך קשה כדי להגשים?

לינה, סטודנטית לסיעוד בת 24, לומדת במוסד אקדמי מוכר בארץ. היא מספרת לנו על המשבר הכלכלי שעברה מאז שיום אחד החליטו בעבודה שלה להוציא את העובדים לחל"ת: "עבדתי במוקד טלפוני תוך כדי הלימודים שלי והמשכורת לא הייתה משהו, אבל עדיין הסתדרתי, לפחות הצלחתי לשלם שכר לימוד, עד שהגיעה הקורונה והחליטו בעבודה להוציא אותי, לחופשה ללא תשלום, ונאלצתי לשבת בבית כמה חודשים כי אין מה לעשות". המשבר הכלכלי, הקורונה והעומס הלימודי השפיעו עליה מאוד, עד שהחליטה לעשות הפסקת לימודים: "הרגשתי שזה השפיע על כל דבר בחיים שלי, הכול השתנה פתאום בחיים שלי, לא הייתי מרוכזת בלימודים וגם אם כן, לא היה לי איך לשלם את שכר הלימוד, הגעתי למצב ששולחים לי כל הזמן שוברים לשלם ובכל פעם ראיתי סכום יותר גדול, לא הבנתי מאיפה אני יכולה להביא את כל הכסף הזה".

לינה רגילה לדאוג לעצמה ולא הרגישה בנוח לבקש עזרה מהוריה, מכיוון שגם הם, כמו כולם, חווים משבר כלכלי. הפסקת לימודים הייתה הפתרון היחידי. "זו הייתה אחת התקופות הקשות ביותר בחיים שלי, כל החיים שלי עבדתי קשה בשביל להתקבל לחוג הזה, עשיתי את הכול בשביל לסיים את לימודיי בהצלחה, הייתי מתעוררת בבוקר מוקדם, הולכת ללימודים ואחרי שאני מסיימת המשכתי לעבודה בשביל להספיק לעבוד לפחות 6 שעות. פתאום את רואה שהכול מתרסק בחיים שלך, אין קשה מזה".

כששאלנו את לינה איך התייחסו לזה במוסד בו למדה, ועד כמה התחשבו במצב של הסטודנטים, ענתה שלא התחשבו כלל: "הייתה מרצה שאמרה לנו פעם בהרצאה שהייתה בזום שעכשיו יש לנו יותר זמן ללמוד בגלל שאנחנו בבית, היא שכחה את המשבר הנפשי שאנחנו עוברים ואת השינויים שאנחנו עוברים. הבעיה שלי הייתה כלכלית, לא היה לי איך לשלם את שכר הלימוד, אבל לפחות אם היינו מרגישים שמתחשבים בנו, זה היה מוריד את הלחץ ואת המשבר הנפשי שחלק גדול מהסטודנטים עברו, אולי היה יותר קל להתמודד".

מקרה נוסף הוא של סטודנטית שביקשה לא לפרסם את שמה מכיוון שהיא לומדת באוניברסיטה שלנו, אוניברסיטת חיפה, באחד החוגים בפקולטה למדעי החברה. היא מציגה לנו סיפור דומה מאוד, אך עם סוף שונה. הסטודנטית נאלצה לעזוב את עבודתה, אך החליטה להמשיך את לימודיה בכל מחיר. "לעבוד משרה מלאה כשאתה סטודנט שלומד כל השבוע זה לא קל, אבל כשאתה משלם גם שכר דירה וגם משלם שכר לימוד לאוניברסיטה, אתה כבר לא חושב על הקשיים ועל העייפות שיש לך בגוף, אלא איך תשלם את מה שנדרש בזמן, ובלי בעיות. גם ככה המצב הכלכלי שלנו בבית לא טוב, יש לי עוד אחים קטנים ואני יודעת שאם לא אעבוד ואביא כסף בעצמי וארצה ללמוד, אז אף אחד לא יגיד לי 'לכי תלמדי', אני עושה הכל בשביל עצמי ולא מקבלת תמיכה מאף אחד, גם לא כלכלית כמובן". העסק של הוריה התרסק והיא לא רצתה להקשות עליהם: "רציתי לבקש את עזרתו של אבא שלי אבל זה היה בלתי אפשרי. לא רציתי לתת לו את ההרגשה שאני צריכה עזרה שלא יוכל לתת לי, אז העדפתי לסבול ולמצוא פתרון לבד".

כמו הרבה סטודנטים, היא נאלצה ללמוד מהבית אחרי שהאוניברסיטה נסגרה וכולם עברו ללמוד באופן מקוון. היא נאלצה לעזוב את דירתה בחיפה, חזרה לבית הוריה ועזבה גם את עבודתה בחיפה. היא חששה לסכן ולהדביק את הוריה, שאחד מהם הוא חולה אונקולוגי. "כל החיים שלי הפכו להיות אחרים, הרגשה מוזרה, כל החיים שלי היו בחיפה ופתאום לחזור להורים, זה הכי קשה. הרגשתי שאני מתחילה את הכל מהתחלה, זה היה קשה מאוד לראות שהכל פתאום השתנה, בלי סימני אזהרה, בלי שתבחרי את זה החיים שלך משתנים". חודש לאחר פרוץ המשבר, היא הבינה את גודל המשבר הכלכלי אליו נכנסה: "ראיתי שיש הרבה כסף שיורד מהחשבון להלוואות ולהוצאות נוספות, שעדיין לא שילמתי אפילו חצי ממה שנדרש ללימודים. כשראיתי את זה התמוטטתי, פשוט התחלתי לבכות. לא ידעתי מה לעשות או למי לפנות, פחדתי להגיד להורים שלי. אני יודעת שיש הרבה כמוני ואין מה לעשות הייתי צריכה להתמודד עם זה, אבל זה נורא קשה".

ביום בו רצתה לעדכן את מדור שכר לימוד על הפסקת לימודיה, קיבלה מייל מהאוניברסיטה המודיע כי יש אפשרות לדחות את תשלום שכר הלימוד מתוך התחשבות במצב הכלכלי של הסטודנטים. "הרגשתי שאלוהים עזר לי בשביל שאסיים את השנה בהצלחה. כל מה שהייתי צריכה זה את הזמן הזה, לאט-לאט החיים חזרו וחזרתי לעבוד".

הפסקת לימודים היא החלטה שקשה מאוד לקחת, שעושים מחוסר ברירה. כשאין כסף לשלם חשבונות או לקנות אוכל, אין כסף לשלם גם שכר לימוד. מדוע המוסדות האקדמיים לא מתחשבים יותר בסטודנטים? אוניברסיטת חיפה אפשרה לדחות את התשלומים ובכך העניקה לסטודנטים את הזמן והיכולת להסתדר מבחינה כלכלית, אך מוסדות אחרים לא עשו זאת. כמו כן, לא היו מענקים לסטודנטים מהמדינה. נשאלת השאלה, האם הממשלה הייתה יכולה לעזור ולא עזרה? נקודה נוספת אשר עולה מהכתבה היא כי סטודנטים רבים עוברים משבר נפשי בנוסף למשבר הכלכלי. עד כמה לוקחים את זה בחשבון? כנראה שלא מספיק.