בבחירות לאגודת הסטודנטים זכה תא "סטודנטים פלוס" ב-39 מתוך 40 מנדטים, על רקע טענות קשות מצד המתחרים כלפי שיטת הבחירות, החרמתן על ידי רוב התאים הערביים ואחוזי הצבעה מזעריים • דוניה קוויקס מ"סטודנטים פלוס": "אם היינו 40 מנדטים זה היה עוד יותר דמוקרטי"

מאת: חאלד מלחם

בבחירות לאגודת הסטודנטים שנערכו באוניברסיטת חיפה בשבוע שעבר זכה תא "סטודנטים פלוס" ב-39 מתוך 40 המנדטים באגודה. מנדט אחד הוענק לתא הערבי בל"ד, והתא הטרי "דרך חדשה" לא הצליח להכניס אף נציג לאגודה. שלושה מארבעת התאים הערביים באוניברסיטה, כמו גם תא "אופק", החרימו את הבחירות בטענה כי הן אינן משקפות הליך דמוקרטי אמיתי ואינן מייצגות את רצון הסטודנטים באוניברסיטה בפועל.

המחרימים מפנים טענות קשות נגד שיטת הבחירות לאגודה, שלדבריהם מוטה באופן שיטתי על מנת למנוע ייצוג הולם של הסטודנטים הערבים. במכתב שנשלח לנשיא האוניברסיטה, מר עמוס שפירא, קובלים מנהיגי התאים "אופק" וחד"ש על כך ששיטת ההצבעה האזורית לאגודה מחברת בין חוגים באופן מלאכותי על מנת ליצור רוב יהודי ברור בכל אזור בחירה. כך, למשל, נוצרו צימודים שרירותיים בין החוג לתקשורת והחוג לגרונטולוגיה, החוג לפילוסופיה והחוג למערכות מידע, והחוג לשירותי אנוש והחוג ללימודי מגדר. התוצאה של שיטת הצימוד הזו היא שבעוד שבבחירות 2012, למשל, הצביעו 25 אחוזים מהסטודנטים עבור הרשימה המאוחדת של התאים הערביים, רק נציג אחד מתאים אלה נכנס לאגודה, לעומת 38 נציגים ל"סטודנטים פלוס" (שקיבלו 67.5 אחוזים מקולות הסטודנטים) ונציג אחד ל"אופק" (שקיבלו 7.2 אחוזים). נוסף לכך, הסטודנטים טוענים כי החלוקה האזורית גם אינה משקפת כראוי את גודלם היחסי של החוגים השונים באוניברסיטה, וכי קיימת אפליה שיטתית נגד חוגים שבהם יש מספר גדול של סטודנטים ערבים. כך, למשל, בשני צמדי החוגים שיש בהם רוב מובהק של סטודנטים ערבים – החוג לסיעוד והחוג לבריאות נפש קהילתית, והחוג לשפה וספרות ערבית והחוג לשפה וספרות אנגלית – מייצג הנציג הנבחר 477 ו-394 סטודנטים, בהתאמה, וזאת בזמן שהממוצע הכללי באוניברסיטה הוא של נציג אחד באגודה על כל 196 סטודנטים.

"אנחנו לא רואים את האגודה כגוף שמייצג את הסטודנטים הערבים", מסביר מוחמד תלי, חבר במזכירות תא חד"ש באוניברסיטה, שהחרים את הבחירות. "היא לא נותנת לנו את צרכינו כסטודנטים. אני פה כדי ללמוד, לא מעניין אותי ללכת ליום הסטודנט או למסיבה בדשא וכל הדברים האלה שהאגודה משקיעה בהם כסף רב". גם נאג'י דעאס, חבר במזכירות תא בל"ד (שהשתתף בבחירות), טען כי "תוצאות הבחירות אינן הגיוניות ואינן דמוקרטיות, אם התא 'סטודנטים פלוס' מאמין בדו קיום ערבי-יהודי, הוא צריך לכלול לפחות 30 אחוז ערבים במנדטים שלו".

בתא "סטודנטים פלוס" דחו את הטענות והבהירו כי התא מייצג גם סטודנטים ערבים הרצים במסגרת התא. דוניה קוויקס, שהייתה הנציגה היחידה של "סטודנטים פלוס" שהפסידה בבחירות (לנציגת בל"ד עזיזה עק'אב, בחוגים לשפה וספרות ערבית ואנגלית), אמרה כי "ההחלטה בסוף היא בידיהם של הסטודנטים, ואם 'סטודנטים פלוס' זכו ב-39 מנדטים זה אומר שהם עבדו קשה ומגיע להם לייצג את הסטודנטים באגודה. לדעתי אם היינו 40 מנדטים מ'סטודנטים פלוס' זה היה עוד יותר דמוקרטי, כי 'סטודנטים פלוס' הם הדמוקרטיה כשלעצמה". גם רם תורג'מן, נציג "סטודנטים פלוס" מטעם החוג ללימודי אסיה, קבע כי "זכיית 'סטודנטים פלוס' ברוב מוחץ של 39 מנדטים היא בהחלט דמוקרטית. הבחירות דמוקרטיות לחלוטין, ויש ועדת בחירות שמפקחת על הכול בראשות עורך דין מוסמך".

בבחירות הפעם נרשמה ירידה תלולה באחוזי ההצבעה בהשוואה לבחירות 2012. שיעור ההצבעה הפעם עמד על 12.5 אחוזים, לעומת 46 אחוזים לפני שנתיים. מוחמד תלי (חד"ש) מאמין כי החרם של התאים הערביים היווה את הסיבה העיקרית לאחוזים הנמוכים: "הרבה סטודנטים ערבים רצו להצביע", הוא אומר, "אבל הצלחנו לשכנע אותם והרחקנו אותם מהקלפיות". לעומתו, רם תורג'מן ("סטודנטים פלוס") סבור כי הסיבה העיקרית לאחוזי ההצבעה הנמוכים הייתה העובדה שהבחירות נערכו ביום רביעי, שבו לא כל הסטודנטים מגיעים לאוניברסיטה. לדבריו, לא לכולם יש זמן להצביע ולחלק מהסטודנטים אין עניין בבחירות ולכן הם אינם מצביעים.