על רקע טענות לאפליה כלפי סטודנטים ערבים, חוסר מקצועיות במתן שירותים ונוהלי בחירות בעייתיים, גוברים הקולות באוניברסיטה הקוראים להחרים את אגודת הסטודנטים • יו"ר האגודה: "אנחנו לא פוליטיים, מי שמחרים מפסיד"

מהדי מריח  

זו עדיין אינה מגפה, אבל קשה להתעלם מכך שבמהלך השנה האחרונה הולך וגדל מספרם של הסטודנטים באוניברסיטה הקוראים להחרים את אגודת הסטודנטים ושל אלה המחרימים אותה בפועל. הנתונים המספריים אמנם קשים להשגה – באוניברסיטה ובאגודה אומרים שאין דרך לעקוב אחרי הסיבות שבגינן סטודנטים בוחרים להשתייך לאגודה או להימנע מחברות בה, ונראה כי סטודנטים רבים משלמים את מסי האגודה מאחר שזו ברירת המחדל והדרך הנוחה ביותר להנפקת תעודת סטודנט – אך עם זאת הולכים ומתרבים הקולות הקוראים להחרמה, ומה שבעבר היה בגדר מיעוט שבמיעוט הפך לקבוצה ווקאלית הרבה יותר.

המחאה הקשה ביותר נגד האגודה מגיעה מהסטודנטים הערבים בקמפוס. באוניברסיטה פועלים כיום ארבעה תאים פוליטיים ערביים – בל"ד, חד"ש, איקראא ובני הכפר – ומתוכם שניים, איקראא ובני הכפר, קוראים לסטודנטים התומכים בהם להחרים את האגודה. תאים אלה, יחד עם תא חד"ש, אף החרימו את הבחירות לאגודה שנערכו בשנה שעברה. לדברי רבים מהסטודנטים, האגודה אינה משרתת אותם כלל ואף נוהגת בזלזול כלפי רגשותיהם. "זאת השנה השנייה שאני מחרים את האגודה", מספר עלי דרוויש, סטודנט שנה ב' בחוג לספרות ולשון עברית. "החברים באגודה קיצוניים בהתנהגותם כלפי סטודנטים ערבים. בשנה שעברה ביום הנכבה, הסטודנטים הערבים התאחדו ועמדו דקת דומייה, כשלפתע ממול באו חברי האגודה, לבושים בחולצות האגודה, והתחילו להשמיע מוזיקה בקול רם ורקדו. זה דבר מביש והם לא כיבדו אותנו בכלל".

חלק מהטענות המשמעותיות ביותר נוגעות לבחירות לאגודה, שלדברי גורמים שונים מוטות באופן שיטתי על מנת למנוע ייצוג הולם של הסטודנטים הערבים. בין השאר מתלוננים הסטודנטים על איחוד מלאכותי של חוגים שאין ביניהם כל קשר דיסציפלינרי בבחירות על מנת להבטיח רוב יהודי. כך למשל, נציג אחד מייצג את החוג לתקשורת והחוג לגרונטולוגיה, נציג אחד מייצג את החוג לפילוסופיה והחוג למערכות מידע, ונציג אחד מייצג את החוג לשירותי אנוש והחוג ללימודי מגדר. כתוצאה מכך, בעוד בבחירות 2012 למשל הצביעו 25 אחוזים מהסטודנטים שהשתתפו בבחירות עבור הרשימה המאוחדת של התאים הערביים, רק נציג אחד מתאים אלה נכנס לאגודה מתוך 40 נציגים בסך הכול. בבחירות 2014 הוחרמו כאמור הבחירות על ידי שלושה מהתאים הערביים, ותא "סטודנטים פלוס" הכניס לאגודה 39 מתוך 40 הנציגים. "אנו החרמנו את הבחירות לאגודה, מאחר ששיטת הבחירות אינה הולמת ואינה הוגנת", נמסר מתא חד"ש. עם זאת, בחד"ש ציינו כי "אין גוף אלטרנטיבי לאגודה, ולכן לא ביקשנו מהסטודנטים שלנו להחרים אותה".

הטענות כלפי יחס האגודה לסטודנטים הערבים אינן מגיעות מערבים בלבד. "היחס לסטודנטים הערבים מפריע לי גם אם זה לא פוגע בי ישירות", אומרת ס', סטודנטית שנה ג' שביקשה להישאר בעילום שם ואשר שוקלת לדבריה להחרים את האגודה. "ההתנהלות שלהם היא לא דמוקרטית ומשתיקה קולות שלא נוח להם לשמוע. הם כמובן מצהירים שהם לא גוף פוליטי ושהם נייטרליים, אבל זה בולשיט בעיניי. מי שיש לו פריבילגיה להצהיר שהוא לא פוליטי – זה רק בגלל שהוא נמצא בצד של בעלי הכוח. הם נמצאים במיינסטרים מבחינתם, וכל מי שהוא מחוץ למיינסטרים זה בעיניהם 'פוליטי'. אז למשל הם מפלים ערבים, אבל אין להם בעיה לערוך אירועים בשיתוף עם התנועה הימנית 'אם תרצו'".

לא הכול פוליטי

הטענות כלפי האגודה והקריאות להחרמתה אינן מוגבלות להיבט הפוליטי בלבד. החברות באגודת הסטודנטים כרוכה בתשלום של 122 ₪ בשנה, כשבתמורה האגודה מספקת לחבריה שירותים שונים בתחום הלימודים ובתחום החברתי, כגון חלוקת סיכומי חומרים, שחזורי בחינות והפקת אירועים לסטודנטים בהפסקות. אלא שגם השירותים הללו, לדברי חלק מהסטודנטים, אינם מסופקים באופן משביע רצון. "אגודת הסטודנטים תפקידה לשרת את הסטודנטים", נמסר מתא איקראא, "אבל אנו רואים שבמציאות השירותים שאמורים לעזור לכל סטודנט מוגבלים מאוד". ס' מוסיפה: "ברמה הבסיסית ביותר אני מרגישה שהשירותים של האגודה לא ממש נחוצים לי, ורק לעתים רחוקות הייתי ממש צריכה להיעזר בהם. אני לא אוהבת את האירועים שהם עושים בימי רביעי למשל, עם המוזיקה המעצבנת וכל הדוכנים ליד הדשא. גם כשכן הייתי צריכה את האגודה, ראיתי שההתנהלות שלהם פשוט לא מקצועית. למשל, הייתי צריכה לקבוע פגישה עם עורך דין כדי שיחתום לי על איזשהו מסמך. קבעתי פגישה והוא פשוט לא הגיע בזמן, ובסוף התברר שהוא בכלל לא הגיע באותו יום ואף אחד לא חשב להודיע לי על זה. הם פשוט לא מקצועיים ולא רציניים".

באוניברסיטת חיפה לומדים כ-18,000 סטודנטים, וכ-11,000 מתוכם הם כיום חברי אגודה. עם זאת, מאחר שמספר זה כולל סטודנטים לתארים מתקדמים, שלעתים קרובות אינם נזקקים לשירותי האגודה, קשה להעריך מה מספרם של המחרימים בפועל. באגודה, בכל מקרה, לא מתרגשים יותר מדי מהקריאות להחרמה. "הסטודנטים שהם לא חברי אגודה מפסידים", אומר עמית שפר, יו"ר האגודה. "אנחנו עושים מלא מלא פעילויות לרווחת הסטודנטים, כגון טורנירים, טיולים, בירה ועוד מלא פעילויות". שפר מכחיש את הטענות לגבי אפליה כלפי הסטודנטים הערבים: "אנו כאגודה פתוחים לכלל קהל הסטודנטים בלי שום התייחסות לגזע ולדת, ובכל עת ובכל בקשה אנו נמצאים כדי לעזור. איקראא בכל שנה מחליטה להחרים את האגודה, וגם בני הכפר מחרימים במקום לבוא ולדבר איתנו".

סטודנטים רבים טוענים שהאגודה מבטאת עמדות ימניות ומשתפת פעולה עם "אם תרצו".

"בכל גוף או תנועה ישנם אנשים קיצוניים, והאנשים האלה מכל צד מקצינים את היחסים בינינו. האגודה לא שייכת לשום לגוף פוליטי, ולכל אחד מחברי האגודה יש דעה פוליטית שונה. זה לא אומר שהדעה שלו מייצגת את הדעה הכללית של האגודה. אנו מתייחסים ל'אם תרצו' כמו לכל תנועה אחרת הפועלת באוניברסיטה ללא יוצא מן הכלל, ואין לנו שום קשר או יחס מיוחד כלפיהם".

ומה לגבי הטענה שהאגודה זלזלה ברגשות הסטודנטים הערבים ביום הנכבה?

"עם כל הכבוד ליום הנכבה, הוא אסור לציון מבחינה חוקית במדינה, והסטודנטים שהתקהלו ועמדו דקת דומייה עשו את זה בלי אישורים. ניגשו אליהם מאבטחים וביקשו מהם שיתפזרו, והם לא שיתפו פעולה. כמה סטודנטים יהודים ביקשו מהאגודה שיפעילו מוזיקה כי בא להם לשמוע, אז נתנו להם לשמוע".