כמו מתנה מעצמי לעצמי

פירוט הוצאות שופינג מקוון בכרטיס האשראי של אדרי

מור אדרי, מכורה לקניות באינטרנט, מגישה את החשבון

מור אדרי

שמי מור אדרי, סטודנטית, בת 24, ואני מכורה לקניות באינטרנט. אומרים שלהודות בבעיה זה כבר חצי מהפתרון. האמנם? כולי תקווה. בעולם של ימינו התמכרות לשופינג מקוון לא פחות מסוכנת מהתמכרות להימורים, סמים ואלכוהול, ועל כך יעיד פירוט הקניות בכרטיס האשראי שלי.

בעשור האחרון, גוגל ופייסבוק הפכו לפלטפורמות פרסומיות שיווקיות שמנטרות את הקונים דרך החיפושים שהם מבצעים במנועי חיפוש וברשתות החברתיות. אותן רשתות חברתיות מלאות במובילי דעה שמפרסמים מוצרים, כאשר כל מה שמפריד ביני לבין אותו מוצר שהמפורסם מפרסם הוא הקלקה אחת אחת על העכבר. מאז שהחנויות המקוונות פרצו לחיינו קל יותר מאי פעם להזמין כל מה שחשקה בו נפשנו, עד לפתח דלת הבית (בתוספת דמי משלוח, כמובן). וכך, הקלות שבה ניתן לספק את יצרינו וחשקינו בלחיצת כפתור הפכה את עניין השופינג להרבה יותר זמין וממכר.

בניגוד לשופינג רגיל, בשופינג מקוון אני לא מתעייפת בזמן הקנייה. אני מרגישה סיפוק, שליטה ואושר רגעי בעת הרכישה, כך שאני אפילו לא חושבת על כך שבסוף אצטרך באמת לשלם על המוצר. אני מוצאת את עצמי מכינה סל קניות מקוון, ורק מחכה שמסגרת האשראי תאפשר. המחשבה על הסל המקוון לא מניחה לי. לפעמים, אני אפילו מזמינה דברים באינטרנט רק כדי שיהיה לי למה לצפות. ההמתנה למוצר מרגשת, וכשהוא סוף סוף מגיע זה ממש כמו לקבל מתנה מעצמי לעצמי. אני יכולה להעיד שהזמן שאני מבלה באתרי החנויות המקוונות בכל חודש, עולה על מספר השעות החודשי שאני עובדת.

אחת מהתופעות הלוואי המוכרות של הולדת התמכרות חדשה היא צמיחה מקבילה של הצעות טיפול בהתמכרות. כך למשל, האתר מרכז ד"ר טל תמיכה רגשית ונפשית מציע תכנית אינטנסיבית לטיפול בהתמכרות לשופינג מקוון, בליווי רפואי, והכל כמובן  תמורת תשלום. בכתבתה של אינה ארצי, מטפלת בהתמכרויות מטעם המרכז הנ"ל היא מציינת שקניות ברשת הן לרוב קניות אימפולסיביות וחסרות שליטה. בדיוק כמו התמכרות לשופינג רגיל, עליה נכתב כבר רבות, שופינג מקוון מספק אצל המכורים והמכורות את אותם סיפוקים מיידים כמו שיפור במצב הרוח, הרגשת הפיצוי, הפגת מתחים ועוד. לרוב, כותבת ארצי "התמכרות לקניות מפצה על תחושות קשות כמו ביטחון עצמי נמוך, חרדות, לחצים וכעסים." הבעיה מתחילה כאשר סך ההוצאות עולה על סך ההכנסות, ואותן הקניות שאמורות לשפר לנו את מצב הרוח מכניסות אותנו לקשיים כלכליים וגורמות למצב רוח ירוד אף יותר. ועדיין, קשה להפסיק לקנות.

אם כך, מה אפשר לעשות? איך אפשר להתמודד עם התמכרות לקניות ברשת? איך אפשר להפוך לצרכנים חכמים, ולהפסיק את הבזבזנות? יש הטוענים (ובעלי, כמובן ביניהם) שהכול התחיל בגלל כרטיסי האשראי, ולכן גזירה של כרטיס האשראי שלי תהווה פתרון מיידי לבעיה. מצד אחד, אם לא יהיה לי כרטיס אשראי לא אוכל לבצע רכישות באתרים בכספי. מצד שני, מכורה אמתית שכמותי תוכל לקנות עם כרטיס אשראי של מישהו אחר, ולהחזיר לו את הכסף במזומן.

מרכז נוסף שמטפל בהתמכרויות מן הסוג המדובר הוא המרכז לגמילה מהתמכרויות בו מטופלים המכורים בדרכים שונות: ניתן להצטרף לקבוצות תמיכה, ללכת למרכזי גמילה ואף לעבור טיפול אישי. בנוסף, המרכז מציע דרכי עבודה עצמיות, שהן לפי דעתי, הפתרון האולטימטיבי. בדיוק כמו כל התמכרות קלאסית, הפתרון הוא קודם כל בראש. יש ליצור מודעות לסיבה שדוחפת אותנו לקניות הללו, להבחין בין צורך אמתי במוצר לבין הצורך הפסיכולוגי. כמו כן, יש לחשוב על מי שעוד עלול להיפגע מההתמכרות הזו מהבחינה הפיננסית והם כמובן בני הבית שחיים אתנו. אני מאמינה שהצבת יעדים כלכליים, מחשבה על האחר ועבודה עצמית יוכלו לשפר את המצב ולגרום להפחתת הבזבזנות ברשת. בהצלחה לכולנו.