על אף שמחלות נפש נפוצות בקרב סטודנטים פי חמישה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, רבים מהם נמנעים מטיפול בשל העלויות הגבוהות. מימונה סאלח מזכירה כי הטיפול בדיכאון אינו בגדר אופציה או מותרות

בתחילת שנת הלימודים, בעת הפסקה בין שיעורים, פגשתי חברה מימי התיכון, גם היא סטודנטית. ניכר שהיא היתה במצוקה גדולה: היא רעדה, גמגמה ובכתה. ידעתי שהיה לה מבחן באותו יום, וניסיתי להרגיע אותה ולהבין אם זו הסיבה למצוקתה. היא סיפרה לי שהיא סובלת מחרדת בחינות ומדיכאון כרוני ואני, בתגובה, שאלתי האם היא מקבלת טיפול קליני כלשהו.  "אני בקושי משלמת את שכר הלימוד", היא ענתה והותירה אותי מזועזעת. הרי לא יעלה על הדעת שהיא לא תוכל להרשות לעצמה טיפול רפואי, שהיא כה זקוקה לו.

דיכאון הוא אחת מהפרעות מצב הרוח הנפוצות ביותר בעולם. הוא  גורם למצוקה ולירידה בתפקוד, והוא אחד הגורמים המובילים לאובדנות. הסובלים מדיכאון מדווחים על ירידה באיכות החיים ועל פגיעה בתפקוד בעבודה, בלימודים ובחיי החברה. מחקר שנערך באוסטרליה מצא כי סטודנטים סובלים ממחלות נפש בתדירות גבוהה פי  חמישה בהשוואה לשאר האוכלוסייה,  בשל אורח החיים שלהם, שמלא בלחצים ואתגרים. סטודנטים נאלצים להתמודד עם עומס גדול בלימודים הכולל מטלות, עבודות ובחינות, וכן עם דוחק כלכלי, שכן שכר הלימוד עומד על אלפי שקלים בשנה, ולוח הזמנים האקדמי לא מאפשר לעבוד בעבודה מכניסה בהיקף מלא. בשל הלימודים התובעניים רבים מוותרים על תחביבים, חיי חברה, תזונה נכונה ודברים נוספים שתורמים לאיכות החיים. אם לאדם יש נטייה לסבול מדיכאון, סביר שהוא יתפרץ בשנות האוניברסיטה.

על אף השכיחות שלהן, בעיות נפשיות זוכות ליחס שונה מאוד ממחלות גופניות. בספרו "בוחרים להרגיש טוב", כותב דייויד ד. ברנס, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית ולמדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד כי "דיכאון עלול להיראות כגרוע יותר מסרטן, משום שרוב חולי הסרטן חשים אהובים ויש להם תקווה והערכה עצמית, בעוד הדיכאון משדר ייאוש מוחלט ומחלה שיש להתבייש בה. מטופלים מדוכאים רבים תיארו לי כיצד הם מתפללים מדי ערב לחלות בסרטן, כדי שימותו בכבוד מבלי שיהיו עלולים לבצע התאבדות".

היחס המפלה למחלות כמו דיכאון, שאינן נתפסות כחמורות באותה מידה כמו מחלות גופניות, מתבטא גם במחירי הטיפול. כך למשל במדור הקליני באוניברסיטת חיפה מפגש היכרות ראשוני עולה 160 ₪, ועל כל מפגש טיפולי נוסף של 55 דקות ישלם הסטודנט 150 ₪. בהתחשב במצבם הכלכלי של מרבית הסטודנטים, אלה מחירים גבוהים, כפי שאמרה לי א', סטודנטית המסתייעת  בשירותי המדור הקליני: "אני משלמת תמורת הטיפול את הכסף שאני מקבלת ממלגות". חיים קפלן, ראש המדור לייעוץ פסיכולוג באוניברסיטת חיפה מסר בתגובה: "אם  יכולנו להוזיל את המחירים היינו עושים זאת, אבל התנאי לפתיחת  יחידה קלינית באוניברסיטה הוא שסטודנטים יישאו בעלויות הטיפול". על פי נתוני המדור הקליני, מספר הפונים  בשנה עומד על כ-230 סטודנטים. "יש צוות גדול שעובד במדור", מסביר קפלן, "כך שעלויות התפעול שלנו גבוהות, ועל פיהן נקבעים מחירי הטיפול. יחד עם זאת, יש אפשרות לקבל הנחה".

ואולם, עבור הסטודנטים הטיפול בדיכאון  אינו בגדר אופציה או מותרות. דיכאון לא מוביל רק למצב רוח רע, הוא יכול גם להשפיע על מידת הצלחתו של הסטודנט בלימודיו. טיפול הוכח כמסייע לסטודנטים ומקדם אותם בצורה משמעותית, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה  אישית וחברתית. "אחרי הטיפול הכל השתפר", אומרת א', "למדתי באופן יותר טוב, ישנתי יותר טוב, והחיים שלי השתנו".

טיפול נפשי הוא צורך חיוני. אמנם השירותים המוצעים במדור הקליני של האוניברסיטה זולים בהרבה בהשוואה למחירים הנגבים על ידי פסיכולוגיים פרטיים, אך בשל מצבם הכלכלי של הסטודנטים, ומשום שהם חשופים במיוחד למצוקה נפשית, חשוב שהאוניברסיטה תלך לקראתם על ידי סבסוד גדול יותר של עלות הטיפול.