60 סטודנטים מאוניברסיטת חיפה למדו השנה באוניברסיטאות בחו"ל במסגרת תכניות שיתופי פעולה בינלאומיים.  נציגות החוג חולקות חוויות מצ'כיה ומסין

מור אדרי

האם קיים סטודנט שלא חולם לנפוש בחו"ל במהלך התואר? לא נראה לי. תכנית חילופי הסטודנטים של אוניברסיטת חיפהאמנם לא תעניק לכם את החופשה המיוחלת, אך היא בהחלט תעניק לכם התנסות בלמידה בחו"ל למשך סמסטר אחד ועד שנה שלמה. במסגרת קידום נושא השותפות הבינלאומית, אוניברסיטה חיפה תומכת בתכנית חילופי סטודנטים שאליה יכולים להתקבל סטודנטים משנה ב' ומעלה, שלהם ממוצע ציונים מעל 85 ושסיימו את חובות קורסי האנגלית שלהם. על הסטודנטים להיות מוכנים לייצג את אוניברסיטת חיפה בחו"ל בכבוד, לגלות עצמאות, אחריות ולקיים יחסי אנוש טובים עם מרצים וסטודנטים מכל העולם.

הדרך לטיסה המיוחלת עוברת דרך ראיון באנגלית עם המשנה לרקטור, הגשת מכתבי מוטיבציה ליציאה לחו"ל במסגרת חילופי הסטודנטים, הגשת גיליון ציונים והמלצות ממרצים. באתר הרשמי של תכנית חילופי הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה ניתן למצוא את רשימת האוניברסיטאות המשתתפות בתכנית (שפרוסות ברחבי אסיה, ארה"ב ואירופה), טופסי הרשמה, הסכמי למידה ומידע על המלגות השונות שמעניקות בין 2,000 ל-6,000 דולר לכיסוי עלות הטיסות והוצאות המחיה. את שכ"ל ימשיך הסטודנט לשלם לאוניברסיטת חיפה ולאחר שירכוש כרטיס טיסה, ביטוח בריאות, ויזה וציוד לימודי יקבל את תשלום המלגה בסמוך למועד הנסיעה. מבחינה לימודית, הקורסים באוניברסיטאות השונות לרוב אינם חופפים לקורסים בארץ, הדרישה היא ללמוד מספר מסוים של נקודות זכות בהתאמה לחוג ולשנת הלימודים בה נמצא הסטודנט. סטודנט שמסיים את התכנית בהצלחה יוכל לבחור בין קבלת ציון ממוצע של כל הקורסים שלמד בחו"ל לבין קבלת ציון השלים (שלא ישפיע על ממוצע הציונים). מבחינה חברתית, ישנם סמסטרים בהם נוסעים מספר רב של סטודנטים לאותו המקום, ובכל מקרה, בטוח שההכרות עם אנשים חדשים היא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

לילך ברקת, אחראית התוכנית ושיתופי פעולה בינלאומיים, מציינת ש-60 סטודנטים של אוניברסיטת חיפה השתתפו בתכנית במהלך השנה האחרונה. 36 מהם טסו לסמסטר שלם ו-23 מהם הצטרפו לקורסי קיץ דרך החוגים השונים. לדבריה "חשוב לנו לבדוק שמדובר בסטודנטים שיכולים להסתגל ללימודים בסביבה תרבותית שונה ובשפה שונה, ושהם אכן יצליחו בלימודים וייצגו אותנו בכבוד". ברקת מציינת שההתעניינות בתכנית גדלה משנה לשנה ומלבד מקרה אחד שבו סטודנט נאלץ לחזור עקב אסון במשפחה, מרבית הסטודנטים הנוסעים לחו"ל במסגרת התכנית מרוצים וממליצים על החוויה.

"מי שמצטיין בארץ, אין סיבה שלא יצטיין שם"

אך האם הכול ורוד? ביקשתי לשמוע את דעתן של שתי סטודנטיות שהשתתפו בתכנית בסמסטר שעבר, וסטודנטית אחת שמשתתפת בתכנית בימים אלה. שחף אמיר, סטודנטית בשנה ג' למדעי המדינה ותקשורת, בילתה את סמסטר א' באוניברסיטת Masaryk  שבצ'כיה הקרה. אמיר מספרת שהיא פחדה מהרמה הגבוהה של הלימודים בשפה האנגלית במקום שהיא אינה מכירה. "רעדתי מפחד מתקופת המבחנים, פחדתי לא לעבור קורסים". אמיר התקבלה לתכנית דרך מלגת Erasmus Plus של האיחוד האירופי, שמעניקה כלים בינלאומיים לשילוב סטודנטים בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים. המלגה מכסה את הוצאות הטיסות והמחיה, אך במידה ולא צוברים 25 נקודות זכות באוניברסיטה המארחת, חייבים להחזיר את הכסף. מה שעזר לאמיר לצלוח את המסע היה האמונה שלה בעצמה. "מי שמצטיין בארץ, אין סיבה שלא יצטיין שם" היא אומרת. מהבחינה הלימודית, הקורסים אינם זהים לקורסים הנלמדים באוניברסיטת האם, אך התכנים במקרים רבים  חופפים. כך לדוגמא תאוריית "קביעת סדר היום" מלימודי התקשורת בחוג שלנו נלמדת גם שם.
אמיר שכרה דירה יחד עם שותפה ישראלית ולא התגוררה במעונות כמו שאר הסטודנטים. לדבריה, מן הבחינה הכלכלית, הרבה יותר זול להיות סטודנט בחו"ל מאשר בארץ. יחד עם זאת, המרחק מהבית, המשפחה, החברים ובן הזוג הקשו מאד על חייה: "לא ידעתי איך להתמודד עם זה. המרחק הקשה על הקשר ביני לבין בן זוגי וגרם לי לעיתים לרצות לוותר על החוויה הזו". יחד אתה למדו באוניברסיטת Masaryk עוד עשרה סטודנטים וסטודנטיות ישראלים. כולם עברו משברים של געגועים, אבל הגיבוש של הקבוצה עזר להם מאד: "הפכנו למשפחה לכל דבר, היינו שם אחד בשביל השנייה". חוויה אחת שזכורה לאמיר לרעה היא הפעם שבה ניסתה לרכוש כרטיס חופשי חודשי מקומי. מכיוון שלא ידעה צ'כית המוכר לא הבין אותה והיא נאלצה להמתין בתור זמן רב עד שמצאה מישהו שיכתוב לה על דף את שם הכרטיס בשפה מקומית. לטענתה "הצ'כים הם אנשים מאד מערכתיים, הם לא עושים אחד ועוד אחד, אבל לבסוף הבנתי שאני צריכה לקבל את התרבות שלהם ולהבין שהם מארחים אותי ולכן אני צריכה להתאים את עצמי אליהם". אמיר מסכמת את החוויה בכך שרכשה כלים לחיים:  "עצמאות, התמודדות עם קשיים, פחדים, לחצים וכישלונות, הכרות עם תרבות זרה, והתגברות על פערים תרבותיים".

טופז ירון, סטודנטית בשנה ג' ללימודי פסיכולוגיה ותקשורת, נמצאת כרגע גם היא באוניברסיטת Masaryk. במהלך החודשיים האחרונים היא לומדת קורסים בתקשורת בשפה האנגלית, ולדעתה הרמה לא בהכרח גבוהה יותר מהרמה באוניברסיטת חיפה. לטענתה, עקב השליטה המוגבלת של הצ'כים בשפה האנגלית איכות הקורסים לא גבוהה: "המורים לא בדיוק יודעים אנגלית, לפעמים הם מחפפים, ונראה לי שהם גם מקלים עם סטודנטים מחו"ל". במסגרת המלגה שקיבלה מ-Erasmus Plus, ירון זוכה למימון מלא של הטיסות, ובנוסף ל-800 יורו לחודש למחיה: "אני חושבת שאם לא מגיעים באמצעות המלגה, זה מאד קשה, לא הייתי רוצה לעבוד במסגרת חילופי הסטודנטים, כי אני חושבת שזה הורס את החוויה". ירון היא הישראלית היחידה במחזור שלה ולכן המרחק מהבית קשה אפילו יותר: "אין מישהו שמבין. למשל ביום הזיכרון נסעתי לפראג, לטקס בבניין הקהילה היהודית, כי רציתי איכשהו לסמל את היום הזה". יחד עם זאת, בזכות מיעוט הישראלים במחזור שלה היא הכירה הרבה אנשים חדשים וזו הייתה אחת מהמטרות שלה: "בשביל זה באתי. היו לי שנתיים וחצי של לימודים בישראל ורציתי סמסטר אחד לעשות משהו אחר".

יציאה מאזור הנוחות

בניגוד לאמיר וירון שבחרו ללמוד באירופה, מיה גילבורד, סטודנטית בשנה ג' ללימודי אסיה ותקשורת, טסה בסמסטר א' ל-East China Normal University הנמצאת בשנחאי שבסין הרחוקה. גילבורד מספרת שכאשר התחלה להתעניין בתכנית היא יצרה קשר עם סטודנטים שלמדו בסין במסגרתה, והם הכינו אותה לכך שלא יהיה לה פשוט מבחינה לימודית. הקורסים במסגרת לימודי אסיה הועברו בסינית מנדרינית, ולא היו חופפים כלל מבחינת הסילבוס לקורסים הנלמדים באוניברסיטת חיפה. "קיבלתי את זה באהבה", היא מספרת, "לא פחדתי כי באתי מאד מוכנה, ועם הזמן גם הרמה הלימודית שלי השתפרה". גילבורד נסעה לסין במימון מלגה של הדיקנט שהוענקה לה על סמך ציוניה הגבוהים, אך המלגה לא כיסתה את רוב הוצאות המחיה שלה. "צריך לבוא מוכנים מראש להוצאה כספית, וניתן גם לעבוד בעבודות זמניות", היא אומרת. כך, למשל, גילבורד שילבה את הלימודים עם עבודה בקהילה היהודית ועבדה ב-Hebrew School על מנת להוסיף לתקציבה הכנסה צדדית "לא באים עד לכאן רק כדי ללמוד, באים כדי להכיר מקרוב את התרבות, ליצור קשרים עם אנשים מכל העולם, לשפר את השפה".

גילבורד לא עברה את החוויה הזו לבד אלא עם בן זוגה, מיקי, שהצטרף אליה, ויחד הם שכרו דירה בשנחאי, מה שהקל עליה מאד. גילבורד מאמינה שהתקופה שבילתה בשנחאי היא פרק זמן שלא יחזור, ולכן צריך לנצל כל רגע וליהנות ממנה, חרף הגעגועים. לדבריה, התועלת שהפיקה מהחוויה היא עצומה: "למדתי להסתדר בחו"ל לא רק בתור מטיילת, אלא גם ובעיקר בתור סטודנטית בארץ זרה. השונות בסין מאד מורגשת בעיקר בגלל המראה החיצוני, למדתי להסתגל אפילו כשאנשים צילמו אותנו ברכבת רק בגלל שיש לנו פנים מערביות". היציאה מאזור הנוחות תורמת המון ללמידה העצמית, ולפעמים מביאה אתה גם חוויה לא כל כך נעימות: "בחודש הראשון נפל לי התיק במונית, והנהג לא היה כל כך הגון וגנב את התיק יחד עם כל החפצים האישיים שלי: ארנק, פלאפון ועוד". למרות זאת, ההכרות עם האנשים החדשים ועם עצמה מחדש הפכה את החוויה למעצימה ובלתי נשכחת שהיא ממליצה עליה לכל אחד ואחת.

לסיכום, אני מתחילה קצת להצטער שלא יצאתי בעצמי לתכנית שכזו, אז אם גם אתם לא רוצים להצטער כמוני ולפספס חוויה, אני ממליצה שתמהרו כי ההרשמה לסמסטר א' של שנת הלימודים הבאה כבר הסתיימה, בעוד שההרשמה לסמסטר ב' בעיצומה. טיסה נעימה!