התזמורת הערבית-יהודית באוניברסיטת חיפה משלבת בין נגנים וכלים המזוהים עם המוזיקה הקלאסית לאלה המזוהים עם המוזיקה המזרחית ומאפשרת מפגש תרבותי מרתק ויוצא דופן

ניקולאי קורצקי

מוזיקה מזרחית או מוזיקה קלאסית? כינור או עוּד? שירים בעברית או שירים בערבית? מתברר שלא חייבים לבחור. ממש בתוך האוניברסיטה פועלת תזמורת המשלבת את המגוון הזה ומזקקת מתוכה אמירה מוזיקלית יוצאת דופן. מדובר בתזמורת הערבית-יהודית, הפועלת בשיתוף החוג למוסיקה בבית הספר לאמנויות באוניברסיטה ושהחברים בה הם סטודנטים ומוזיקאים המייצגים רקע שונה, סגנון שונה וזהות לאומית שונה.

התזמורת הוקמה בשנת 2002 ביוזמת מנכ"ל הנוער המוסיקלי בישראל, ד"ר מאיר ויזל. מנצח התזמורת כיום הינו פרופ' תייסיר אליאס, לשעבר ראש החוג למוסיקה מזרחית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. אליאס הצטרף לתזמורת בשנת 2008, ומאז הוא מוביל ומפתח את הפרויקט, אשר משלב מגוון סגנונות, תרבויות, מסורות וסוגי מוזיקה. לפני כשלוש שנים, עם תחילת עבודתו של אליאס באוניברסיטת חיפה, נקלטה התזמורת במסגרת בית הספר לאמנויות, שבו פעל באותו זמן פרויקט דומה, האנסמבל למוסיקה ים-תיכונית.

התזמורת מבוססת על נגנים וזמרים שהם סטודנטים בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה, אולם בהתאם לצורך מצטרפים אליה נגנים אורחים, ובהם כאלה שמגיעים מהנוער המוסיקלי בישראל ומוזיקאים במוסדות אקדמיים אחרים. בתזמורת חברים כיום יהודים, מוסלמים, דרוזים, בדווים ואחרים המגיעים מערים ומכפרים ואשר מנגנים בכלים "מערביים" ו"מזרחיים". "התזמורת משקפת את מרחב הצליל הייחודי של החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה, שבו נגנים וזמרים של מוסיקה ערבית ומערבית לומדים ביחד תוך חשיפה והקשבה לתרבויות המוסיקליות המגוונות שסביבנו", אומרת ד"ר אביגיל ווד, ראש החוג למוסיקה באוניברסיטה. ההרכב המגוון של התזמורת מוביל כמובן גם ליצירתיות רבה בתוכן ובעיבודים. "ברפרטואר של התזמורת נמצאים שירים שמקורם בדווי או פלסטיני, ואשר 'עוברתו' בתחילת המאה העשרים ונקלטו בתרבות הישראלית", מספר פרופ' יובל שקד, ראש בית הספר לאמנויות. "התזמורת מבצעת עיבוד משולב של שתי הגרסאות, והזמרים שרים בערבית ובעברית לסירוגין. התזמורת יכולה גם לבצע שיר מערבי פופולרי יחד עם שיר ערבי שיש לו זיקה הרמונית חזקה לשיר המערבי, ובכך התזמורת מתבררת ככר יצירה המצית את הדמיון".

שיתוף הפעולה הבא לידי ביטוי בתזמורת מאפשר לנגנים להתנסות בעצמם בשילוב בין כלי נגינה וסגנונות שאליהם לא היו חשופים קודם לכן. כך לדוגמה יש בתזמורת "כינור מערבי" ו"כינור מזרחי" – כלים שהכיוון שלהם שונה וצורת הנגינה בהם שונה ואשר נדיר יחסית למצוא אותם חולקים מרחב מוזיקלי משותף. התזמורת משלבת גם בין כלים "מערביים" נוספים כמו הצ'לו והחליל לבין כלים "מזרחיים" כגון הקאנון והעוּד.

התזמורת מופיעה דרך קבע בפסטיבלים ובאירועים שונים ברחבי הארץ, הן ביישובים יהודיים והן ביישובים ערביים, ויוצאת מדי פעם גם מגבולות ישראל. כך למשל, לפני כמה חודשים ערכה התזמורת סדרת הופעות בבירת ארגנטינה בואנוס איירס. שקד, שהתלווה למסע, מספר ש"בהופעות שם התזמורת ריגשה מדי פעם עד דמעות, פשוט כך, מאות תלמידים בבית ספר נוצרי בעיר, קהל מעורב בבית הכנסת הליברלי, וקהל של אלפים בתיאטרו קולון הנודע". עבור חלק מחברי המשלחת זו הייתה הופעה ראשונה בפני קהל לא ישראלי, מה שמצביע על ההעשרה ההדדית שבין התזמורת והקהל שלה ועל יכולתה של המוזיקה להוות שפה החוצה גבולות גיאוגרפיים, לאומיים ותרבותיים.