באוניברסיטת חיפה נפתח החודש המחזור השלישי של התוכנית "פוליטיקאיות צעירות", ששמה לה למטרה לעודד נשים צעירות לפעול בזירה הפוליטית. "המטרה היא לחזק אצל סטודנטיות את התחושה שכל אחת יכולה אם היא רוצה", אומרת ל"כרמלית" מייסדת התוכנית.

צילום : באדיבות "פוליטיקאיות צעירות"

יריית הפתיחה של התוכנית "פוליטיקאיות צעירות – מעזות, משפיעות, מנהיגות" באוניברסיטת חיפה נורתה השבוע, עם פתיחתו של המחזור השלישי. התוכנית הארצית נוסדה בשנת 2015, ומיועדת לסטודנטיות. מטרתה העיקרית היא עידוד נשים צעירות להיכנס לזירה הפוליטית, והיא כוללת מפגשים של הסטודנטיות עם נשים מצליחות ברחבי הקשת הפוליטית, וביניהן חברות כנסת, חברות מועצות מקומיות, יועצות תקשורת ועוד.

התוכנית "פוליטיקאיות צעירות" מגדירה את עצמה כתנועה ארצית עצמאית, הפועלת להגדלת מספר הנשים הנכנסות לפוליטיקה.  במקביל לאוניברסיטת חיפה, התוכנית פועלת בשלל אוניברסיטאות ברחבי הארץ. היא נוסדה על ידי ניצן סניור, 34, בזמן שהייתה סטודנטית באוניברסיטה העברית. כיום ניצן היא עיתונאית במקצועה, וממשיכה להוביל את התוכנית בהתנדבות. התוכנית פועלת באוניברסיטת חיפה, כשבמקביל היא פועלת בשלל אוניברסיטאות אחרות בארץ. בריאיון ל"כרמלית", סניור מתארת את מהות התכנית: "מפגשים פעם בשבוע שמתקיימים בקמפוס במשך כשלוש שעות בכל ערב, כשבהרצאות אנו מזמינות פוליטיקאיות וגם מעבירות ידע מקצועי. רוצות שהמשתתפות יבינו איך המערכת הפוליטית עובדת".

עקב הקורונה, התוכנית בת 13 המפגשים צפויה להתקיים השנה בזום, כפי שהיה בשנה שעברה. ישתתפו בה 20 סטודנטיות, לאחר שעברו מיונים בסמסטר א'. בין המרצות המיועדות השנה נמנות חברות הכנסת יפעת שאשא – ביטון (ליכוד) וע'דיר כמאל מריח (יש עתיד), וכן נשות ציבור נוספות, כגון נעמה לזימי, חברת מועצת העיר חיפה, ופולינה קמפינסקי, שגרירת צעירי ישראל באו"ם. כמו כן, מרצים אורחים מהאוניברסיטה צפויים להשתתף ולהגיע להרצות בנושאים שונים כמו: תולדות הסכסוך הישראלי – פלסטיני, סדנת סטוריטלינג, השלטון המקומי ועוד. לבסוף, אקורד הסיום צפוי להיות סיור מודרך בכנסת ישראל בליווי חברת כנסת או יועצת פרלמנטרית.

סניור מציינת שהמסגרת מנסה לאזן בין פוליטיקאיות מרחבי הקשת הפוליטית שמספקות השראה, לבין מרצות המספקות ידע מקצועי ופרקטי יותר אודות המערכת הפוליטית. "המטרה היא לחשוף את הסטודנטיות לעולם הפוליטי, לנבחרי ציבור, לחוות את החוויה, להבין מה זה אומר גם על קצה המזלג", היא אומרת. "לראות מודלים של מנהיגות נשית מגוונת ועשירה, ולחזק אצלן [את התחושה] שכל אחת יכולה אם היא רוצה."

כשהייתה סטודנטית לתואר ראשון במדעי המדינה ביחסים בינלאומיים, וגם לתואר שני בתקשורת פוליטית עם לימודי מגדר, היא מוסיפה, "היה לי חשוב שהתוכנית תהיה עצמאית לחלוטין, מסגרת שלא תלויה באף אחד, לא במימון ולא במעמד. הבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה תהליך של למידה, קורס של למידה, ובמקביל לפתח את המקום של הקהילה ואת תחושת השייכות והערכיות, זה לא רק לבוא ללמוד אלא זה חלק מהתארגנות שיש בה משהו מעבר, שנשארת איתך. מה שלדעתי מאוד חסר זה המקום של ההיכרות, של התמיכה אחת בשניה. מאוד קשה בפוליטיקה להתמודד נפשית עם מה שקורה, ואני רוצה שלפוליטיקאיות צעירות יהיה עוגן בדמות הקהילה הזאת".

הקבלה לתוכנית מותנית בעמידה בהצלחה במיונים. תחילה על המועמדת להגיש טופס בקשה להצטרפות לתכנית שכולל שאלות פתוחות לגבי סוגיות פוליטיות. לאחר מכן, מועמדות יזומנו לראיון, ובמידה ויימצאו מתאימות, יתקבלו להשתתפות בתוכנית. הקריטריונים לקבלה אינם קשורים בהכרח לרקע או ניסיון פוליטי כלשהו, אלא למידת הרצינות והחריצות שהמועמדת מפגינה בראיון, ולמידת התשוקה שיש לה לעשייה פוליטית כלשהי. כמו כן, במלאכת ההרכבה של כל מחזור נלקח בחשבון מגוון הדעות של המשתתפות.

יארא חאג' יחיא, 23, סטודנטית למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ועובדת בתחנת הרדיו "א שמס" בנצרת, היא בוגרת המחזור הראשון של התוכנית בחיפה. "אני ממש מרוצה מכל החוויה", היא מספרת על ההשתתפות שלה ב"פוליטיקאיות צעירות". "הכלים שיצאתי איתם הם רשת חברתית של בנות איכותיות." לדבריה, כשהצטרפה לתוכנית למדה בחוג לתקשורת, אך בעקבות החוויה החליטה לפנות לדרך שונה, לימודי מדעי המדינה. "התוכנית הזאת הייתה מקפצה של לחשוב איך להיכנס לשדה הפוליטי, אז לקחתי החלטה שאני קודם כל צריכה לדעת איך המשחק הזה מתנהל. היא חידדה לי את המחשבה של להפוך דברים לפרקטיים. היא חשפה את האהבה שלי לפוליטיקה".

כיום, בכנסת ה-23, מכהנות 34 חברות כנסת, או 28.3% מכלל חברי הבית. ניצן סניור מסבירה את המשמעות שיש לנתון הזה בעיניה: "עצם זה שיש רק רבע נשים בכנסת, מה זה אומר על נשים? שאין להן מקום, שהן לא רלוונטיות בכלל, המסר הוא שמי שלא לוקח חלק הוא לא נחשב ולא נספר, אז הוא לא רלוונטי. אם אני לא אהיה שם ולא אשמיע את הקול שלי, אף אחד לא ישמיע אותו, ככה העולם הזה עובד. גבר, עם כל הכבוד, יהיה לו יותר קשה להסביר מה החוויה שלי. זה לא רק מה נשים מביאות לשולחן, זה מה קורה כשנשים לא נמצאות. יש הבדל בין שני הטיעונים האלה".

התוכנית באוניברסיטת חיפה פועלת בשיתוף עם אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה, ועם חגית הלמר-הרמן, מנהלת היחידה למעורבות חברתית וממונה על התקווה הישראלית באקדמיה.