פעילי איכות הסביבה בטכניון נאבקים בגבורה בזיהום האוויר מבתי הזיקוק, מארגנים הפגנות ומגיעים עד לכנסת • באוניברסיטת חיפה מארגנים טיולים, מחלקים מחזיקי מפתחות, וכבר שנה אין רכזת איכות סביבה באגודת הסטודנטים • מיתר שוורצמן, הרכזת היוצאת וסטודנטית לתקשורת: "הרגשתי שבאגודה מרפים את ידיי" • יו"ר האגודה: "לקחנו חלק במספר מיזמים סביבתיים, יושם דגש על הנושא בשנה הקרובה"

מאת יוה וולינסקי

אם העפתם לאחרונה מבט מרחבת הדשא לנוף הנשקף מהאוניברסיטה אל עבר נמל חיפה, ודאי שמתם לב לעננת העשן המלווה אותו דרך קבע ומרחפת מעל אחד האזורים המתועשים ביותר בעיר. מי שסבור כי מדובר בענן תמים למראה מוזמן להתקדם לכיוון הצ'ק פוסט: הריח באוויר לא משאיר מקום לספקות.

בתי הזיקוק בחיפה הוקמו בשנת 1938, אך נדמה כי הם עומדים כאן מאז ומתמיד, עד כי הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף החיפאי. במרכזו עומדות הלבניות המפורסמות, שברגע שהעיר מחשיכה מוארות בצבעי הסמל של החברה: כחול וירוק. בשלב מסוים עברה הבעלות עליהן לידי המדינה, וכיום, לאחר תהליך הפרטה, 46% ממניות החברה שייכות לקבוצת עופר-פדרמן. בשנים האחרונות מתנהל מאבק בין קבוצת בז"ן, תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה בישראל, לארגוני איכות סביבה שונים, ובהם מגמה ירוקה, על רקע הניסיון להגדיל את שטח המפעלים פי שלושה, ובכך גם להחריף את הנזק הסביבתי שכבר נגרם לעיר כתוצאה מנוכחותם.

נורמות של מדינת עולם שלישי

"מה שמטריד בכל העניין הוא שהמדינה רואה במפרץ את המקום ששם צריכה להיות רוב התעשייה של חיפה", אומר עמרי פרל, פעיל במגמה ירוקה והדובר לשעבר של תא המגמה בטכניון. "מה, לא אידאלי לרכז את התעשייה ליד מיליון תושבים? המודעות הסביבתית בארץ באופן כללי מאוד נמוכה, אבל פה בחיפה אנחנו רואים את זה בצורה הכי חריפה בגלל ריכוז המפעלים המזעזע. הם נוהגים להגיד שזה מתחבורה, אבל בתל אביב יש יותר תחבורה ופחות תחלואה וסרטן. שיסבירו את זה".

המאבק של מגמה ירוקה לשיפור איכות הסביבה בחיפה והמאבק מול בתי הזיקוק נמשך כבר כעשור. "המאבק תפס תאוצה בשנים האחרונות", מפרט פרל. "אנשים מגיעים להפגנות ומפיצים מידע בפייסבוק. לפני שלוש שנים לא היו פה הפגנות בחיפה, עכשיו אנחנו בכל מקום: בעיתונים, ברדיו, בתקשורת. התחלנו להזיז דברים, וזה משפיע".

ואתה מרגיש שינוי בהלך הרוח?

"אנחנו מגיעים לתושבים, אבל זה לא מספיק כי הם לא באמת קמים. או שלא העברנו את המסר מספיק טוב, או שאנשים תקועים בטרדות היומיום ולא מאמינים שהם יכולים לשנות".

יש התייחסות של מי שאתם נאבקים מולו למחאות ולהפגנות?

"כן, הם תמיד מציגים את הצד הנגדי, שבתי הזיקוק עושים הרבה לאיכות הסביבה, וזה נכון, אבל הם לא עושים הרבה כי הם אמפתיים. הם צריכים לעמוד בסטנדרטים עולמיים. לא אכפת לי שהם משקיעים באיכות הסביבה, לא רוצה אותם פה. הייתי בברלין, היו מפעלים עם ארובות, לא הרחתי כלום. זה עולם שלישי מה שהולך פה, זה לא מדינת עולם ראשון. לא יכול להיות שבמדינה כביכול מתוקנת ומודרנית זה יהיה הפתרון הכי טוב. אנחנו נאבקים בלגיטימציה הזאת שנותנת המדינה למפעלים מזהמים פה ובאופן כללי מנסים לחשוב על פתרונות יותר טובים".

מה למשל?

"כרגע זה בעיקר not in my back yard, לא בחצר האחורית שלי".

התא הרדום של אוניברסיטת חיפה

מגמה ירוקה הוא ארגון ללא מטרות רווח ומתנדבים בו בעיקר סטודנטים. אחד ההישגים המרשימים של התא החיפאי הוא הבאת נושא הרחבת המפעלים לדיון בועדת הפנים והסביבה של הכנסת. "אני מנסה לעשות פרויקט עבודה בחיפה, שיהיו לנו אבני דרך ומטרה מדויקת ומוגדרת ואז נפעל עבורה", מספר פרל. "כולנו פועלים ממניע אלטרואיסטי בלבד, של לעזור ולהפוך את העולם לטוב יותר".

בניגוד לשיתוף הפעולה של התא עם גורמים בטכניון, אין פעילות דומה באוניברסיטת חיפה. כשפרל נשאל לגבי שיתוף פעולה עם האוניברסיטה, הוא השיב שכרגע התא הירוק באוניברסיטה רדום. "באוניברסיטת חיפה בעיקר שתלו גינות וכל מיני כאלו. היו תקופות שהאוניברסיטה הייתה קול גדול וחזק, אני לא יודע איפה הוא".

ואכן, כבר כמעט שנה שאין רכז איכות סביבה באגודת הסטודנטים. האחרונה לאייש את התפקיד היתה מיתר שוורצמן, סטודנטית בשנה השלישית בחוג לתקשורת.

מה עשית בתפקיד?

"ארגנתי 'יום כדור הארץ', שזה הפנינג עם דוכנים בעלי נגיעה אקולוגית, וארגנתי בתחילת השנה טיול בנחל ליד האוניברסיטה. אגודת הסטודנטים מימנה את הטיול. בשוטף הייתי מתקשרת לארגונים סביבתיים ובודקת אפשרויות לשיתוף פעולה".

לדבריה של שוורצמן, רוב ההצעות שהעלתה במסגרת תפקידה נשללו על הסף. "איכות הסביבה דורשת טיפול מתמשך. באגודה רצו תוצאות מיידיות, ולא התאים להם השקעה לטווח הארוך. בגלל זה אישרו לי דברים כמו טיול והפנינג, כי זה יותר מעניין את הסטודנטים וזה נראה טוב. היו כמה הצעות שהעליתי ולא הייתה להן נגיעה ישירה לסטודנטים אלא בכללי, והם לא התחברו לזה. וכמובן הדרישה הייתה שזה יעלה כמה שפחות".

מה התקציב שקיבלת?

"אמרו לי שאין תקציב. בהפנינג היו רק שני דברים שעלו כסף: מחזיקי מפתחות ודוכן של קוסמטיקה טבעית. בעלי הדוכנים שהגיעו כיסו את ההוצאות האלו".

הרגשת שהשפעת בתפקיד?

"לא. הרגשתי שמרפים את ידיי. כל פעם שרציתי לארגן משהו הייתי עושה שמיניות באוויר בשביל לקבל אישורים שכביכול מגיעים לי מראש. חבל שהם לא מנסים להבין מה הייתה הבעיה ולשפר".

האגודה: אנחנו תורמים פסולת

עמית שפר, יו"ר אגודת הסטודנטים, מסר בתגובה: "בשנה האחרונה לקחה אגודת הסטודנטים חלק במספר מיזמים סביבתיים, כגון 'יום כדור הארץ' שצוין בקמפוס, פרויקט גינה קהילתית בבית הסטודנט, וכן השתתפות במחקר אקולוגי אשר במסגרתו נתרמו כ-17 ק"ג של פסולת קפה מבית הקפה שמפעילה האגודה. בצוות אגודת הסטודנטים ישנם פעילים סביבתיים, כגון סיו"ר האגודה הפעיל בקליניקה למשאבי סביבה ימית של האוניברסיטה, שבימים אלה עומל על ניירות עמדה משפטיים נגד הבנייה בחופים במסגרת המאבק לתיקון חוק השמירה על הסביבה החופית.

"בשבועות האחרונים הוציאה אגודת הסטודנטים שני טיולים לטבע הפתוח של נחל נדר ופארק נשר, במהלכם נאספו כמויות משמעותיות של פסולת. נושא איכות הסביבה מנוהל כיום במסגרת מחלקת קהילה של אגודת הסטודנטים ויושם עליו דגש רב במהלך השנה הקרובה. הסנונית הראשונה היא קמפיין לעידוד מחזור, ונטיעות ט"ו בשבט שיצאו לדרך".