צלמי פפראצי בעידן האינסטגרם, נערים חסרי בית שמשתמשים באינטרנט, ומתכנתים שמייצרים משחקי מחשב לעידוד תזונה בריאה  – אלה רק חלק מהמחקרים שהוצגו בכנס "מתקשרים" לתלמידי מחקר בתקשורת שנערך בעיריית חיפה בשבוע שעבר • הסטודנטים שהציגו התרגשו אבל שמרו על פרופורציות • עדי צור: "אחרי שאתה מתמודד עם אמנים ביח"צ ועם מתבגרים בבית ספר, חוקרי תקשורת זה אתגר מהנה"

מאת יבגני פאליי

"המטרה שלנו היא להכיר את דור העתיד של החוקרים הצעירים ולקחת חלק פעיל בהכשרתם" – כך תיאר פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, את הרעיון העומד מאחורי כנס "מתקשרים" לתלמידי מחקר בתקשורת, שנערך ביום ראשון האחרון זו השנה ה-12 ברציפות. הכנס יצא השנה לראשונה מגבולות הקמפוס על פסגת הכרמל והתקיים בבניין עיריית חיפה. "עבור רוב התלמידים זוהי ההצגה הראשונה של עבודתם בכנס אקדמי", הסביר צפתי. "זה מאפשר להם להציג את עבודתם בסביבה אוהדת ולקבל משוב בונה על עבודתם. הסטודנטים מתנסים לא רק בהצגה בכנס אלא גם בתהליכי ההגשה והשיפוט האקדמיים, בניית התכנית וכל התהליך שסביב לזה. אלה התנסויות חשובות שלומדים מהם המון על העולם האקדמי. בסופו של דבר, רבים מהחוקרים הצעירים בישראל הציגו בעבר את עבודתם ב׳מתקשרים׳, דבר המעיד על חשיבותו לקהילת המחקר בישראל".

אחד מהחוקרים הללו הוא פרופ' דימיטרי אפשטיין מאוניברסיטת אילינוי-שיקגו, שנשא את הרצאת האורח המרכזית בכנס שבו השתתף פעמיים בעבר בתפקיד זוטר יותר. "בפעם הראשונה הייתי סטודנט מ"א שהציג", נזכר השבוע אפשטיין. "אחר כך הייתי מנחה של מושב כשהייתי דוקטורנט, ועכשיו הגעתי בפעם השלישית כשאני כבר חבר סגל. זה מרגיש כמו סוג של סגירת מעגל, ואני מרגיש שאני נותן בחזרה לקהילה. זה די מרגש, ואני גם מקווה שזה מעודד בשביל הסטודנטים לראות מישהו שהציג כמוהם בכנס ועכשיו נופלת בחלקו הזכות לשאת את ההרצאה המרכזית. לימודי מאסטר ובעיקר לימודי דוקטורט הם ריצת מרתון, וכל עידוד עוזר".

מספר שיא של הגשות והצגות

השנה הוגשו לכנס קרוב ל-40 עבודות מסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ, שיא חדש של הגשות שהוביל גם למספר הגבוה ביותר של הרצאות שהוצגו, 24 במספר. עופר כרמל, סטודנט מ"א במסלול במחקרי בחוג לתקשורת בחיפה, היה שותף לארגון הכנס יחד עם עאישה אגבאריה ושירי גרינפלד שגם הן לומדות באותו מסלול, ותחת פיקוחו של ד"ר אורן מאיירס מהחוג. "זו הייתה חוויה מעניינת מאוד", סיפר השבוע כרמל. "מספר גדול מאוד של סטודנטיות וסטודנטים העבירו אלינו עבודות, וחילקנו את העבודה וקראנו אותן. ללמוד על הקשת הרחבה של תחומי מחקר בתקשורת לא משקף בכלל את היצירתיות ותחומי העניין המגוונים של אנשים בדיסציפלינה שלנו. העבודות עסקו בנושאים מרתקים, החל בשירה אינטרנטית, דרך בניית זהות מקוונת של ילדים, דפוסי שימוש במדיה של נוער חסר בית, פרקטיקות מקצועיות של צלמי לוויות, ועד פיתוח משחקי מחשב לעידוד בריאות ילדים".

לאחר הקריאה הראשונית של חברי הוועדה המארגנת, הן הועברו לשיפוט של חברי סגל וסטודנטים ברחבי הארץ. "למדתי הרבה מאופן הבדיקה וההתבוננות של חוקרים ביחס לעבודות", ממשיך כרמל לספר. "אני חייב להודות שבראש ביצעתי 'הימורים' על העבודות שייכנסו לכנס, ולשמחתי רוב הניחושים שלי היו נכונים. חלק פחות נעים היה לשלוח את ההודעות לחוקרים שהעבודות שלהם לא נכנסו לכנס הנוכחי, אבל אני בטוח שההערות שהם קיבלו יועילו להם בשיפור המחקרים, ובוודאי נראה את חלקם בשנים הבאות".

העבודות שהתקבלו הוצגו בשישה פאנלים שונים במהלך היום והציגו מגוון רחב של סוגיות במחקר התקשורת העכשווי. הסטודנטים שהציגו לא הסתירו את התרגשותם, אבל הפגינו מקצועיות מרשימה. "לא הייתה לי בעיה להציג", מספרת עדי צור מהמסלול המחקרי בחוג לחיפה, שהציגה את מחקרה על צלמי פפראצי בישראל ומאמצי ההישרדות שלהם בעידן האינסטגרם. "אני רגילה לעמוד מול קהל כמורה ובעבר כיחצנית. אחרי שאתה מתמודד עם אמנים ביח"צ ועם מתבגרים בבית ספר, חוקרי תקשורת זה אתגר מהנה".

הסבתא למדה מה זה תקשורת

הכנס נערך בשיתוף פעולה עם חברת "יפעת מחקרי מדיה" ועיריית חיפה, שגם תרמו את כספי הפרסים שניתנו במהלך הכנס. בפרס "יפעת" לעבודה המצטיינת בסך 4,000 ש"ח זכתה שרון רינגל, דוקטורנטית מהחוג לתקשורת בחיפה, על עבודתה העוסקת בתהליך הדיגיטציה של הספרייה הלאומית בירושלים. "הרגשתי גאה במעמד הזכייה", סיפרה רינגל, "ובמיוחד שמחתי מהתגובה של השופטים האנונימיים על הפרק מתוך הדוקטורט שהם קראו והתגובות שלהם שהיו חיוביות ומפרגנות. הזכייה בפרס מהווה בעיקר עידוד להמשיך ולכתוב, סוג של פידבק חיובי לעבודה שאני עושה שברוב הזמן אין לי את ההזדמנות לדבר עליה עם עוד אנשים ולשמוע מה הם חושבים. לפעמים העיסוק במחקר הוא קצת בודד ומבודד, ובהזדמנויות כאלה אני נזכרת שבסופו של דבר אני עושה עבודה חשובה, וזה בהחלט נותן עוד מרץ להמשיך לעבוד". פרסי "יפעת" נוספים חולקו למקום השני (3,000 ש"ח) לניר נון נוה מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים על עבודתו על פוסטים פוליטיים בפייסבוק, ולמקום השלישי, שאותו חלקו (1,000 ₪ כל אחד) מיה שרייבר ויעל פישמן מהאוניברסיטה העברית ונטע יעקובי-אלכסנדר מאוניברסיטת תל אביב. מנכ"ל חברת יפעת, מני אברהמי, ציין כי "התמיכה בכנס מעשירה אותנו במתודולוגיה אקדמית ותורמת מאוד. אנחנו שמחים לתת חסות לכנס הזה".

פרס נוסף שחולק בכנס הוא פרס חיפה ע"ש מארק ביאנו ז"ל, תרומת עיריית חיפה. ביאנו היה סטודנט לתואר שני בחוג לתקשורת בחיפה, מתרגל בחוג וכתב חדשות בתוכנית "עדשה מקומית" בכבלים. הוא נרצח באוקטובר 2003 בפיגוע במסעדת "מקסים" בעיר יחד עם אשתו, נעמי. אמו של מארק, פלורנס, נכחה בכנס והתרגשה מאוד כאשר העניקה את הפרסים לזכרו של מארק. יריב צפתי ציין כי "הכנס מאפשר לנו לזכור את מארק, שהיה תלמיד מחקר בחוג, סטודנט מעורב מאוד ובוגר שהתגאינו מאוד בהצלחתו מבחינה מקצועית בתקשורת המקומית". ברוח עבודתו של מארק, הפרס ניתן עבור הצטיינות הן במישור האקדמי, הן במישור המקצועי והן בתרומה לקהילה. הזוכים השנה היו עדי צור ועופר כרמל מהתוכנית המחקרית בחוג, ויצחק משיח מהתוכנית לתקשורת אסטרטגית. כל אחד מהם קיבל 3,330 ₪. "הפרס נתן לי הרבה כוח להמשיך", אמרה צור. " זו תחושה שרואים את מה שאני עושה ומעריכים זאת". כרמל הוסיף כי "הזכייה בפרס ע"ש מארק ביאנו ז"ל ריגשה אותי מכמה סיבות: הראשונה היא שהפרויקט המחקרי שלי על שיח בגידות באמצעות האינטרנט קרוב מאוד ללבי, וכל הוקרה של העבודה הזו דוחפת אותי להמשיך ולכתוב, גם כשלעתים המציאות והדחיינות מכוונות אותי למקומות אחרים. הסיבה השנייה היא האורחת המיוחדת שהבאתי לכנס, סבתי שושנה כרמל, שזוכה לראשונה לחזות במהו מחקר תקשורת, מה הפרויקט שעליו אני עובד, ולהבין שתקשורת היא לא רק עיתונות. ולבסוף, הנוכחות של אמו של מארק בעת הענקת הפרס הייתה דוגמה עבורי לחשיבות ההנצחה, הרחבת החותם והגדלת מעגלי הפעילות החיוביים של אנשים, דבר שביומיום חומק מתחת לרדאר השגרה".