לקראת הקרנת "גברים, נשים וילדים" באירוע סיום הסמסטר של החוג לתקשורת,
ורד פינקלשטיין צפתה בסרט וחזרה עם הרהורים נוגים על תפיסת הטכנולוגיה הכל-יכולה העולה ממנו • בואו לצפות ביום רביעי ולהסכים או להתווכח איתה
מאת ורד פינקלשטיין
"גברים, נשים וילדים", סרטו של ג'ייסון רייטמן ("ג'ונו", "תלוי באוויר"), מגולל את סיפורן של כמה דמויות המתמודדות עם הטכנולוגיה המודרנית וההשלכות הנלוות אליה. דרך סיפוריהם של מספר נערים מתבגרים והוריהם בפרבר אמריקני קטן, אנו נחשפים למשא ומתן המורכב, אם כי גם המוגבל במובנים רבים, המלווה את ניסיונות ההתמודדות עם הסמארטפונים, משחקי המחשב, הפורנוגרפיה המקוונת ושלל תופעות נוספות המאפיינות את עידן האינטרנט – ועם ההשלכות של כל אלה על חיי האהבה, המין וההתבגרות באופן כללי.
זו דרמה מרובת משתתפים, חלקם הגדול שחקני אופי מוכרים, אבל באופן מעט פרדוקסלי, דווקא שני הכוכבים המפורסמים ביותר, ג'ניפר גארנר ואדם סנדלר, קיבלו תפקידים כפויי טובה יחסית, והדמויות הבנאליות שהם מגלמים לא מאפשרות להם להפגין את כישורי המשחק שלהם. שאר הדמויות צבעוניות יותר, ורייטמן מיטיב לתאר את המשברים והקטסטרופות העוברים עליהן ומנווט במיומנות כשהוא מותיר את הצופה סקרן לקראת הבאות. ועם זאת, קשה שלא לחשוב על הכוח הרב – אולי רב מדי – שמעניק רייטמן לטכנולוגיה בסרטו. בתסריט שנראה כאילו נכתב לאחר יותר מדי שעות בחברת ספריו של מרשל מקלוהן, דומה כי המסר הכללי הוא דטרמיניסטי להפליא: הטכנולוגיה היא שמעצבת את חיינו, ואין לנו יכולת לעמוד בפניה או להתנגד.
הטענה הזאת, המלווה את הסרט לכל אורכו, מתכתבת עם שורה ארוכה של סרטים מהשנים האחרונות שעסקו גם הם בדיסטופיה הטכנולוגית העכשווית – קשה היה שלא לחשוב על הדמיון בין סרטו של רייטמן לבין "Her" של ספייק ג'ונז, שעסק גם הוא באסונות שהטכנולוגיה ממיטה עלינו. ב"גברים, נשים וילדים" הוריהם של הנערים המתבגרים אמנם מנסים לחסום את הגישה של ילדיהם לאינטרנט, תוך שימוש בשלל תחבולות ואמצעים טכנולוגיים, אבל אצל רייטמן הטכנולוגיה היא מעין הידרה, מפלצת רבת ראשים שאי אפשר לנצח אותה: בכל פעם שנוריד לה ראש אחד, היא תצמיח אחר במקומו – עוד מרכיב המחדד את האימה מפני הטכנולוגיה הבלתי ניתנת להכנעה. מצטרפת לכך הנטייה הקצת מעיקה של רייטמן לקשט את סרטו באינסוף תיבות טקסט ומסכים וירטואליים שקופצים על המסך לכל אורך הסרט; מה שנדמה בהתחלה לשפה ויזואלית צעירה ומגניבה הופך עד מהרה לגימיק טרחני למדי.
אל תתפלאו אם אחרי חמש דקות של צפייה תמצאו את עצמכם מביטים בסמארטפון שלכם במבט חשדני קמעה, אם כי מדובר, קרוב לוודאי, באפקט חולף, ותחזרו לתנות עימו אהבים ברגע שהסרט יסתיים. עבור הורים למתבגרים, ייתכן שההשפעה תהיה קשה עוד יותר. עם זאת, ובלי לספיילר יותר מדי, בסופו של דבר הקלוז'ר שמעניק הסרט רחוק מלהיות חד-ממדי, ועבור ההורים שבינינו אולי אפילו יספק נקודת מבט חדשנית בנוגע לטיבו של מה שהוא כנראה המרחק הקטן ביותר ביקום: זה שבין הילד שלנו לבין המסך שלו.
[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=SrF3HGRf8IE&w=600&h=385]
צפו בטריילר של "גברים, נשים וילדים"
בסך הכול, על אף טון קצת פדגוגי מדי ונטייה לתפיסה דטרמיניסטית ודיסטופית המדגישה את נטיותיה ההרסניות של הטכנולוגיה, "גברים, נשים וילדים" הוא ברובו סרט אינטליגנטי ומרגש, שאולי אפילו יגרום לכם להזיל דמעה או שתיים. היכולת הזאת אולי איננה מהווה תמיד מדד מוצלח במיוחד לאיכויותיו של במאי, אבל במקרה הזה, בסופו של דבר, היא מולידה דרמה מרעננת, מעוררת עניין, ולעתים אף פרובוקטיבית.
_______________________________________________________________
אירוע סיום הסמסטר של החוג לתקשורת ייערך ביום רביעי, 21.1, בשעה 18:15 בסינמטק חיפה, ובמסגרתו יוקרן הסרט "גברים, נשים וילדים". ד"ר רבקי ריב"ק תציג את הסרט, וד"ר ארן ליביו ידבר לאחריו. סטודנטים בחוג, בוגרים, חברי סגל וחברים מוזמנים. נשמח לראותכם!