הקיץ מבשר את עונת החתונות, ועבור הסטודנטים זה אומר בעיקר הוצאות כספיות אינסופיות על בגדים, תספורות, מסיבות רווקים וכמובן הצ'ק שבסוף • האם יש דרך לשבור את הכוס בלי לרושש את הכיס?

נועה גיא

חתונות. חתן-כלה, חופה וקידושין. הכול כל כך שמח, מרגש וטהור. ההכנות, החיפוש אחר הדברים שיהפכו את היום למאושר ביותר, אבל גם שיהפכו את החתונה לחתונת השנה – כי מי לא רוצה האשטאג בפייסבוק? כולם יפים ומתרגשים, החתן שובר את הכוס והנה הם נשואים. אחרי הרגע הגדוש בעוצמה וברגש, החתן והכלה רוקדים עם החברים עד אור הבוקר עם אנרגיות שחייבות לנבוע מאושר פנימי, כי אחרת אין שום הסבר איך הן מחזיקות כל כך הרבה שעות.

אבל רגע לפני שמכריזים #התחלנו, עולה המחשבה שאולי בעצם כן טוב היות האדם לבדו. כי אם המוזמן הוא סטודנט ובא בזוג, זה יוצא לו מאוד יקר. החברים של בעלי השמחה יוצאים מוקדם יותר מהלימודים, וגם מאחרים או כלל לא מגיעים ביום שאחרי. חלקם גם מפסידים יום עבודה, וזה כסף שהם צריכים – לחתונות הבאות כמובן. אז מה עושים? והאם יש דרך לצלוח את עונת החתונות הבאה עלינו לטובה (ולאוברדראפט שלנו לרעה) בלי להתחיל לקבץ נדבות? יצאתי לראות מה תמונת המצב בקרב כל אלה שמנסים לשרוד מחתונה לחתונה.

"כל אירוע כזה עושק את הכיס"

לדוד שנאן מהחוג לתקשורת ולמזרח תיכון אין ספק שלחתונות יש אפקט מרושש ביותר. "אני גם לומד, גם יש לי שתי עבודות, וגם עושה מלגה", הוא אומר. "אירוע זה בעיה כי אני מפסיד כסף פעמיים – גם על האירוע עצמו וגם מעצם זה שאני מחסיר יום עבודה, שלא לדבר על הוצאות על נסיעות".

יש שיטענו כי "אין עשיר מאדם מאושר". ויכול להיות שזה נכון, אבל מה עם החברים שסובבים את אותו אדם מאושר? הם, סביר להניח, פחות עשירים. "בקיץ הזה יש לי חמש חתונות של חברות קרובות", אומרת מור דניאלי מהחוג לחינוך. "בקיץ שעבר היה יותר. לכל אירוע כזה מזמינים אותי גם למסיבת רווקות וגם לחינה. יוצא שעם הבגדים, האיפור והשיער שצריך לעשות, משקיעים בחתונות מעל 2,000 ש"ח. כל אירוע כזה עושק את הכיס, במיוחד בתור סטודנטים. כשזה רק לחתונה זה עוד סביר, אני משקיעה רק בבגדים. אבל גם מסיבת רווקות וגם חינה זה כבר כבד".

מסיבות רווקים ורווקות מתקיימות בדרך כלל בווילות שמאלצות את האורחים להיפרד מכמה מאות שקלים. אבל זה עוד בתסריט האופטימי, כי יש כאלה שבכלל עושים את מסיבת הרווקים שלהם בחו"ל. "עוד לפני שחבר שלי הציע נישואין הוא תמיד אמר שהחלום שלו זה מסיבת רווקים ברומניה", מספר יעקב שמעון, הלומד לתואר שני בהתמודדות עם מצבי חירום. "אחרי ההצעה נפתחה קבוצת ווטסאפ בנוגע למסיבת רווקים. לא כולם ששו בגלל שמדובר בהוצאה גדולה וכי התאריך יצא בשיא החורף ברומניה, אבל בסוף כולם שילמו, וטסנו 13 חברים לסופשבוע. הסופ"ש עצמו התנהל סביב הקזינו, בערב ישיבת אלכוהול ואז מועדון – ככה במשך שלושה ימים. ההוצאות היו על טיסות ומלון 1,600 ש"ח, ועוד הוצאות מסביב כמו קניות וקזינו הסתכמו בערך בעוד 2,000 ש"ח".

"זה גיל שכולם מתחתנים וההוצאות כבדות"

חלק גדול מהמרואיינים מספרים שהסיבה העיקרית להוצאות הכבדות היא ההשפעה של הסביבה שמייצרת תחושה שאסור לחסוך סביב אירוע כזה. "כל ההוצאות מסביב שאת גורמת לאנשים להוציא, למשל מסיבת רווקות, זה דברים שאני הייתי מוותרת עליהם, אבל הלחץ החברתי מסביב לא נותן", מספרת דניאלי, שבעצמה עומדת להתחתן בעוד כמה חודשים. "עכשיו שאני בתוך זה ואני מבינה כמה הוצאות יש בזה, זה לגמרי השפיע על הבחירה של החתונה שלי. התפשרתי לגבי האולם. רציתי גן אבל האולם הסגור עלה פחות. שמתי לב שכל האטרקציות וכל הדברים הגדולים עולים מלא כסף. כל הספקים בתחרות ומנסים לקחת אותך וצריך לנסות להוציא כמה שיותר הנחות".

שרי אקשטיין מהחוג לריפוי בעיסוק מחזקת את דבריה של דניאלי ואומרת שגם לה אין יותר מדי אפשרויות לחסוך: "לגבי כל הדברים של הכלה – האיפור, השיער והשמלה – ההוצאות לדעתי מוגזמות. אבל אתה נאלץ לשלם את המחירים האלה כי זה מה שיש בשוק, וזה נדיר למצוא מישהי שלוקחת פחות. ואם היא לוקחת פחות אז זה יכול להלחיץ קצת אולי. איזו סיבה יש לה לקחת פחות? מה, היא פחות טובה? השוק הוא כזה, למה היא ככה? לא מזמן שמעתי על מאפרת שהתחתנה בעצמה שאמרה שהיא יוצאת נגד זה והיא לא מוכנה לקחת יותר מ-300 ש"ח לאיפור של כלה. זה מדהים בעיניי, כי אם אחת תשבור את השוק המשוגע הזה אז כולם ייאלצו באמת להוריד מחירים".

ואם כבר מחירים, הרי שנוסף להוצאות טרום-החתונה יש כמובן גם אפיזודה עגומה המוכרת לכולם וכוללת צ'קים או כסף מזומן. "אני שם 1,000 ש"ח במעטפה", אומר יעקב שמעון. "אני הולך לחתונות של חברים טובים, לא יכול לשים פחות". דוד שנאן לעומתו כן שם פחות: "בערך 300 לחתונה. אני מהפריפריה, אבל אני מניח שבמקומות אחרים זה הרבה יותר. אם אני נוסע עם בת זוג זה 550. למסיבת רווקים זה מתחיל מ-1,000 ש"ח. צריך גם בגדים לחתונה. לא לכל אחת אני קונה חדש, אבל זה יכול להגיע לבגדים בסכום של 500 ש"ח. חינה נהוג לשים 200 ש"ח גם. זה גיל שכולם מתחתנים וההוצאות כבדות".

"הראש בחתונה ולא במבחנים"

ההוצאות לא מסתכמות גם בזה. בדרך כלל חברים מלווים את החתן והכלה גם ביום החופה, וגם זה כרוך בהוצאות. "יש את ההוצאות הקטנות שאתה אפילו לא שם לב אליהן", מפרטת שרי אקשטיין. "לקנות חד פעמי וקישוטים לאוטו, זה דברים שאתה צריך למצוא זמן בשבילם. כשחברה מתחתנת בתקופת מבחנים זה אסון, כי מתי תעשה את הכול? מתי תקשט? מתי יש זמן להכין ברכת כלה, צלחת אירוסין, לתכנן את המשחקים שעושים אם זה מסיבת רווקות או שבתות כלה? מפסידים לימודים, ואם יש להגיש עבודות או מבחנים זה ממש לחוץ. בגלל זה תמיד יש כמה מלוות, אז אנחנו מחלקות בינינו את העבודה שלא יהיה מצב שהכול נופל על מישהי אחת".

וזו לא העבודה היחידה. "לארגן חתונה בתור סטודנט היה ממש לא קל", אומרת אקשטיין. "התחתנתי בסוף שנה שעברה, חודש אחרי תקופת המבחנים של השנה הראשונה באוניברסיטה. יש המון מה לעשות ומה לארגן, אבל תוך כדי ההתרגשות הגדולה מהיום הגדול, יש גם את הלחץ: מה יהיה אם אצטרך מועדי ב'? הראש כל כך הרבה יותר בחתונה מאשר במבחנים. זו מלחמה עם המחשבות כי צריך להתרכז בלימודים, וזה קשה". שנאן לעומתה מנסה לשמור על סדרי עדיפויות: "אני בעצמי מתחתן בחודש הבא ואין לי זמן לתכנן כלום, אני בתקופת מבחנים והראש בזה".

ובכל זאת, יש גם מי שחושב שהגיע הזמן לחזור לשפיות. "זה הפך להיות דפוס, נוהג קבוע שמוציאים המון כסף על מנה והאורחים צריכים לכסות אותה וכו' וכו'", אומר הרב תנחום ריבקין, האחראי על פעילות חב"ד באוניברסיטה. "כל ההסתכלות על חתונה צריכה להיות פחות בפן הכספי והרבה יותר על המשמעות של המושג של חתונה. בהרבה חוגים דתיים למשל יש דבר שנקרא 'משמחים': הם באים בשביל המצווה, בשביל לשמח חתן וכלה, וזו המהות האמיתית".