פתיחת "הבית הגאה" בהדר מסמנת שינוי דרמטי ביחסה של העירייה לקהילה הלהטב"קית בעיר
סוזן אמסלם
ביום חמישי הקרוב (2.2.2017), אחרי דחייה של כמה חודשים, ייפתח סוף סוף הבית הגאה בחיפה, או בשמו הרשמי, "בית הקהילות – לגאווה וסובלנות". הבית ממוקם ברחוב מסדה בהדר ותפקידו להעניק שירותי תמיכה והעצמה לקהילה הגאה בעיר ולבני משפחה של חברים בקהילה, כמו גם מגוון של פעילויות פנאי ופעילויות חברתיות וקהילתיות. חברים בקהילה מאמינים כי המרכז, שהוקם בשיתוף פעולה של העמותה הגאה העירונית ועיריית חיפה, מסמן שינוי ביחסה של העירייה לקהילה הגאה בעיר – יחס שספג ביקורת רבה במשך תקופה ארוכה. יום הפעילות הראשון יוקדש לפעולה של חניכי וחניכות "איגי" (ארגון נוער גאה), ולאחר מכן ובהדרגה ייפתח הבית לפעילות סדירה של ארגוני הקהילה השונים בעיר.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להקים מסגרת מסודרת עבור הקהילה הלהטב"קית בעיר, בדומה למודל המתקיים כבר היום בערים כמו באר שבע, ירושלים וכמובן תל אביב, הנתפסת כעיר מקלט עבור חברי הקהילה בכל רחבי הארץ. על פי הערכות שונות, בעיר חיפה מתגוררים כ-30 אלף חברים בקהילה על כל גווניה, כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה – אך עד עתה לא היה להם מרכז משלהם. הקמת המרכז, לצד צעדים נוספים בעלי חשיבות סמלית שהתרחשו בשנה האחרונה, כמו העברת מצעד הגאווה ביוני 2016 למרכז הכרמל במקום העיר התחתית ופרישת דגל גאווה ענק על בית העירייה באותו זמן, נתפסת על ידי פעילים בקהילה כשינוי מגמה. "אנו שמחים מאוד על ההחלטה של עיריית חיפה לפתוח את הבית הגאה בעיר", אומרת מיכל מרוז, פעילה בארגון הגאה "הקשת החיפאית" בעיר. "נאבקנו עליו כמה שנים דרך המצעדים, וגם במהלך השנה כולה". מעבר לשיתוף הפעולה של העירייה בהקמת המרכז, היא מתקצבת כעת את הקהילה במיליון שקלים בשנה – וזו הפעם הראשונה שבה הנושא זוכה להיכנס לספר התקציב העירוני. דין אשכולי, ממקימי ארגון "הקשת החיפאית", מוסיף כי "שיתוף הפעולה שנוצר בין העמותה הגאה העירונית לבין העירייה הוא פורץ דרך". לדבריו של אשכולי, עיריית חיפה הבינה סוף סוף את החשיבות שביצירת תשתיות מוסדרות ומאורגנות המיועדות במיוחד לציבור הגאה.
לדברי הפעילים, השינוי הגדול ביחס העירייה לנושא החל עם יציאתו המתוקשרת מהארון של חבר מועצת העיר יוסי שלום (יש עתיד צעירי חיפה) בשנת 2015. שלום, המחזיק בתיק הנוער, הצעירים והקהילה הגאה בעירייה, העלה לסדר היום הציבורי את משמעות ההכרה בקהילה ואת העדרו של מרכז עבורה בעיר. "התרומה של יוסי היא עצומה", אומר ארנון אלוש, מנהל בית הקהילות. "הוא זה שהניע וזירז את התהליך מתוך העירייה ופתח הרבה מאוד דלתות, מוחות ולבבות. היום אנחנו עובדים בצורה משותפת כמעט עם כל האגפים של העירייה כדי לקדם את האינטרסים של הקהילה". גם שלום עצמו רואה את פתיחת הבית כהצלחה גדולה: "אני שמח וגאה שהבית ותוכנית העבודה יוצאים לפועל. זה כבוד גדול בשבילי להוביל את השינוי שמגיע לקהילה בכל עיר".
השאיפה של ארגוני הקהילה השונים היא שהמרכז יהווה חממה להצמחת פעילים חברתיים בנושא, ומתוך כך יהפוך את "הקהילה הגאה החיפאית לחלק אינטגרלי משמעותי בשיח הרב-תרבותי ובעשייה הרב-תרבותית של העיר חיפה", כפי שנכתב בחזון הזמני של הבית, שנוסח בידי שלום ואלוש. הבית אמור לשמש גם כמסגרת שתאגד תחתיה את הארגונים והעמותות השונות של הקהילה הלהטב"קית ותבנה תשתיות להקמת מסגרות נוספות על פי הצורך. "הייתי רוצה להגיע למצב שבו לא נצטרך בית מיוחד לקהילות ולסובלנות", אומר אלוש, "אבל אנחנו עדיין רחוקים מהחברה שהייתי רוצה שנחיה בה, שהיא חברה גמישה המכילה שונויות".
הגדרת המרכז כ"בית" נועדה גם להתמודד עם כך שבזמן שעבור רוב האוכלוסייה בית נחשב למקום הבטוח והמוגן ביותר, עבור הקהילה הגאה בכלל והנוער הלהטב"קי בפרט בית עלול לעתים להיות המקום הכי לא בטוח בגלל תגובות שליליות מצד בני משפחה – תגובות המגיעות לעתים עד כדי סילוקם מהבית. "המטרה שלנו היא להעניק למילה 'בית' את המשמעות הטבעית שלה", מסביר אריאל בן שנן, מנהל פעילות "איגי" (ארגון נוער גאה) באזור הצפון. "המטרה היא שאנשים יבינו שהבית שלהם נמצא במקום שבו הם בוחרים שהוא יהיה; שהנוער ירגיש בטוח לא רק במהלך המפגשים במסגרת פעילות של 'איגי', אלא גם במרחב הציבורי ביומיום".