יותר מ-260,000 ישראלים מתמודדים עם מחלת הפסוריאזיס. הטיפול אינו פשוט, אך הוא מאפשר שיבה לשגרת חיים רגילה
שיר פוגל
חייהם של החולים במחלת הפסוריאזיס אינם קלים, מספרת חני לייבוביץ', סטודנטית בשנה א' בחוגים לתקשורת ושירותי אנוש באוניברסיטה: "לפני כחמש שנים, בסוף הטירונות, גיליתי על הגוף נקודות אדומות. זה נראה כמו פריחה". לייבוביץ' מספרת כי היא ניגשה לרופא היחידה אשר נתן לה משחה נגד פריחה, שלא עזרה לה. "אחרי כמה שבועות המצב החמיר ולכן הלכתי לרופא נוסף שבחן את המצב. הוא אבחן שמדובר בפסוריאזיס והסביר לי שמדובר במחלה גנטית כרונית".
גם כיום, לא כולם מכירים את מחלת הפסוריאזיס ולפעמים מפרשים אותה כפריחה ולא יותר. לפי הנתונים שפרסמה אגודת הפסוריאזיס הישראלית בסוף שנת 2017, במדינת ישראל חיים כ-262,290 חולי פסוריאזיס. ברחבי העולם יש כ-125 מיליון איש אשר מתמודדים עם הפסוריאזיס, שהמפורסמת ביניהם היא ככל הנראה קים קרדשיאן, המעדכנת את מיליוני עוקביה בטוויטר באופן קבוע אודות התמודדותה עם המחלה. הפסוריאזיס היא מחלה המתאפיינת בדרך כלל בהופעה של נקודות רבות וסימנים אדומים על העור. המיקום האופייני ביותר הוא במרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת. במקרים קשים יותר של פסוריאזיס, מופיעים נקודות וסימנים אדומים דומים בחלקי גוף נוספים, שיכולים במקרים קשים במיוחד לכסות את כל הגוף. לעיתים, המחלה מופיעה רק בכפות הידיים והרגליים או רק בבתי השחי והמפשעות. אצל תינוקות, הפסוריאזיס יכולה להתבטא, לראשונה, כדלקת חיתולים קשה שאינה מגיבה לטיפול. יונה קציר, מנכ"לית אגודת הפסוריאזיס הישראלית המתמודדת בעצמה עם המחלה מספרת כי "מעבר לאסתטיות, הפסוריאזיס היא מחלה רב מערכתית בעלת ביטוי עמוק וקשה יותר מאשר תסמינים חיצוניים על פני העור". היא מוסיפה כי חולי הפסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב, כולסטרול, השמנת יתר וסוכרת במהלך חייהם, ובנוסף, חלק מהחולים מתמודדים עם דלקת מפרקים הגורמת לכאבים, נפיחות ונוקשות.
עד היום הסיבה להתפרצות מחלת הפסוריאזיס אינה ברורה, אך קיימות הוכחות לכך שהמחלה קשורה בשני תהליכים שונים: האחד הוא תהליך דלקתי, הגורם להרחבת כלי דם וליצירת אודם בעור, ואילו התהליך השני הוא ייצור מואץ של תאי עור חדשים בשכבת העור העליונה. כלומר, בניגוד לעור הרגיל אשר מתחלף פעם בחודש, התאים בעורו של אדם החולה בפסוריאזיס יתרבו במהירות ושכבת העור כולה תתחלף בתוך מספר ימים.
הטיפול במחלה על פי לייבוביץ' אינו פשוט: "זה התחיל עם מגוון משחות, חלקן סטרואידיות. ניסיתי למרוח על הגוף כל מה שרק שמעתי שיכול לעזור, ובמקביל התחלתי טיפול פוטותרפיה שהוא טיפול באמצעות משחות וקרמים אשר מביאים להטבה מסוימת במחלה, אך מחייבים שימוש יומיומי לתקופות מאוד ארוכות. רוב המשחות והקרמים שומניים, או בעלי ריח לא נעים, מה שמקשה על ההתמדה בטיפול". לייבוביץ' מוסיפה ומספרת כי לקראת סיום השירות הצבאי, מצבה החמיר ובעקבות זאת, היא נכנסה לאשפוז יום שכלל מלבד טיפולי פוטותרפיה, טיפול במשחות זפת. "להתמודד עם מחלה שיש לה נוכחות חיצונית בגיל שלי זה לא עניין פשוט" היא מספרת. "בהתחלה התביישתי כל הזמן, הסתרתי את העור ולבשתי רק בגדים ארוכים, כי לא רציתי שאנשים יסתכלו וישאלו שאלות". לדבריה, רק בשנה האחרונה הבינה שהיא אינה צריכה להתבייש בסימנים שעל גופה ושעליה ללמוד לחיות עם המחלה. "שינוי התפיסה עזר לי ברמה הרגשית לא להתעסק כל הזמן בכמה מייק-אפ לשים ומה ללבוש כדי שלא יראו. זה גם עזר לי להוריד את רמות הלחץ, ולחץ זה אחד הדברים הכי גרועים למחלה כיוון שככל שאהיה יותר בלחץ, כך יופיעו יותר סימנים על גופי ומצבי עלול להחמיר עוד יותר".
ישנן דרכים נוספות לטיפול במחלה הקשה המתאפיינת במגוון רחב של תסמינים קשים ולא נעימים. כך לדוגמה, טיפול במימי ים המלח מאפשר ניקוי עמוק של הנגעים בעור והפוגה דרמטית, או אפילו נסיגה זמנית של המחלה. בנוסף, תרפיה במים מתוקים בשילוב עם מלחי אמבט משפיעה מאוד על העור ומנקה באופן יסודי את הגוף מרעלים. לייבוביץ' מספרת כי כיום היא חיה חיים רגילים, נמצאת בזוגיות כבר שלוש שנים ומשתדלת כמה שפחות להימצא במצבי לחץ אשר עלולים לגרום לסימנים לחזור ולהופיע על גופה. בנוסף, היא מציינת כי לדעתה דרך התמודדות הנכונה עם המחלה היא לא להסתיר את הכתמים שעל הגוף על מנת להגביר את המודעות למחלת הפסוריאזיס, כדי שאנשים ידעו שלא מדובר במחלה מדבקת ושהיא מאפשרת חיים רגילים לחלוטין. היא מציינת כי "ככל שיותר אנשים יכירו במה מדובר, זה יעזור לאנשים שסובלים מהמחלה להסתובב בחופשיות בלי לסבול משאלות ומבטים".