למרות פערי שפה ורקע כלכלי, מספרם של הסטודנטים הערבים במערכת האקדמית בישראל עולה בהתמדה

מלאק ערוק

בשנים האחרונות עלה שיעורם של הסטודנטים הערבים מתוך כלל הסטודנטים בישראל. ועדיין,  שיעור הייצוג של הציבור הערבי באקדמיה בישראל נמוך באופן משמעותי מחלקו באוכלוסייה (21% מאוכלוסיית המדינה). מעבר לכך, סטודנטים ערבים רבים מעדיפים לרכוש את השכלתם הגבוהה בירדן, אירופה או ברשות הפלסטינית. וכך, בעוד שאחד מכל ארבעה סטודנטים ערבים לומד בחו"ל, רק אחד מתוך שמונה  סטודנטים יהודים לומד בחו"ל.

בתהליך השתלבותם של סטודנטים ערבים באוניברסיטאות ובמכללות קיימת תקופת מעבר והסתגלות לא רק למוסד לימודים חדש, אלא במקרים רבים גם לחיים עצמאיים מחוץ לבית ההורים ולמעגל חברתי חדש. בהקשר זה, הקשיים מתחילים עוד בבית ספר, כאשר מערכת החינוך מופרדת למגזרי חינוך היהודי והערבי, שביניהן יש פערים מהותיים בשיטות ההוראה ובמיומנויות הלמידה המוקנות לבוגרים. להבדלים אלו יש השלכות על יכולתם של תלמידים ערבים להתקבל ללימודים אקדמיים ולהצליח בהם. מעבר לכך, היות שהחינוך בבית הספר הוא בשתי מערכות נפרדות, במקרים רבים האוניברסיטה מהווה מפגש ראשון של הסטודנטים הערבים עם מסגרת חברתית בה הם מהווים קבוצת מיעוט.

אחד מתנאי הקבלה המרכזיים למוסדות אקדמיים היא הבחינה הפסיכומטרית, הנתפסת כחסם בפני נגישות להשכלה גבוהה, בהיותה מוטה לכיוון התרבות המערבית באופן שאינו מתבטל עם התרגום  המילולי של הבחינה בעברית לשפה הערבית. וכך,מנתוני 2011 של המרכז הארצי למדידה והערכה עולה כי קיים פער של כ-100 נקודות בציוני נבחנים בעברית לעומת הנבחנים בערבית. מעבר לכך, ממצאי מחקרים מצביעים על אי-עמידת הבחינה הפסיכומטרית במבחן חיזוי השתלבות והתמדה. כלומר, הפער בין קבוצות חלשות לקבוצות חזקות בציוני הבחינה הפסיכומטרית גבוה מהפער בין חברי אותן קבוצות בהתייחס להצלחתן האקדמית בפועל, מרגע בו התחילו את לימודיהם במוסד להשכלה הגבוהה.

בנוסף, בחירת תחום הלימודים מהווה סוגיה שבה הסטודנטים לעתיד מושפעים מנטיות אישיות, מציון הפסיכומטרי, ממגוון שיקולים ומלחצים חיצוניים. הסיבות העיקריות לכך שסטודנטים ערבים בוחרים במקצועות הפופולאריים במגזר הם חוסר ידע וחוסר ביטחון. לסטודנטים ערבים יש פחות עם מי להתייעץ, ולכן הם בוחרים ללמוד את מה שאחרים ביישוב כבר למדו לפניהם. וכך, הראשון שפורץ את הדרך מתווה את המסלול לדורות הבאים אחריו.  סטודנטים ערבים מהווים 42% מהלומדים בחוגים לרוקחות ו-36% מהסטודנטים לסיעוד, אך  לעומת זאת, הם נמנעים מלנסות להתקבל לחוגים אחרים, נחוצים וחשובים, כמו כלכלה וניהול ‏(5% סטודנטים ערבים‏), הנדסה ‏(6%‏) או חקלאות ‏(3%‏). על פי כתבה שהתפרסמה ב-The Marker ריכוז הסטודנטים הערבים במספר מוגבל של מקצועות אינו מועיל להם. כך למשל ריבוי הסטודנטיות הערביות בתחומי ההוראה הוא לא רציונלי, משום שאין די משרות הוראה במערכת החינוך הערבית כדי לספק תעסוקה לכולן.

אתגר השפה והשוני התרבותי

אחרי תחילת הלימודים, נתקלים הסטודנטים הערבים בקשיים רבים ובאתגרים. רוב הסטודנטים הערבים צעירים יותר מהסטודנטים היהודים. עובדה זאת יכולה להקנות להם יתרונות רבים, ובמיוחד האפשרות לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר יותר. יחד עם זאת, גילם הצעיר של הסטודנטים הערבים והרקע החינוכי הלקוי של חלקם מביא לכך שבמקרים רבים הם אינם בשלים ללימודים אקדמיים מיד עם סיום התיכון.  "כסטודנטים צעירים יותר, יש לנו פחות מודעות וניסיון לעומת סטודנטים יהודים אשר עברו הרבה חוויות בחייהם, כמו שירות בצבא, ונסיעה לחו"ל", אומרת מרח אלאנואר, סטודנטית בחוג לתקשורת ומוסיפה: "לדעתי, הגיל משפיע על שני דברים: ראשית, על ההתמודדות עם לימודים באקדמיה, ושנית, על בחירת תחום הלימודים".

אחד הקשיים הבולטים ביותר אצל הסטודנטים הערבים, המבחין ביניהם לבין מרבית הסטודנטים היהודים הוא השליטה בעברית. האתגר הזה מתבטא בחוסר היכרות עם מושגים אשר המרצים והסטודנטים היהודים מתייחסים אליהם כמושגי בסיס, כמו למשל  "מחוון", או "שחיתות". "בסמסטר הראשון שלי המרצה ביקש שאחד הסטודנטים יתנדב ויקרא את הפסקה הראשונה של מאמר", מספרת ג', סטודנטית ערביה באוניברסיטה. "התחלתי לקרוא וכשהגעתי למילה 'טקסט' לא הבנתי אותה, וקראתי במקומה את המילה 'טקסס'. פתאום כולם צחקו בקול רם, ואז הבנתי שלא באמת הבנתי במה מדובר".  קשיי  השפה באים לידי ביטוי גם במבחן יע"ל, המיועד  למי שנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית. סטודנט שמקבל פחות מ-121 במבחן יע"ל לא יתקבל ללימודים במוסד אקדמי, או שיתקבל על תנאי, כשעליו לעבור את בחינת יע"ל תוך שנה. אם גם אז הסטודנט לא יעבור את המבחן לימודיו יופסקו, ואפילו אם הוא מצטיין בלימודים האקדמיים עצמם.

עוד אתגר ייחודי לסטודנטים ערבים הוא התמודדותם החברתית עם היותם קבוצת מיעוט בתוך האוניברסיטה. מוסיפה אלאנואר: "לפני תחילת הלימודים, לסטודנט ערבי לא היו קשרים רבים עם מרצים וסטודנטים יהודים, ופתאום הוא מוצא את עצמו חי בתוך תרבות שונה לגמרי מתרבות הערבית". במקרים רבים, סטודנטיות ערביות צריכות להתמודד עם לחצים מצד הקהילה והמשפחה, ובמיוחד אם הן רוצות לגור לבד, מחוץ לישוב שבו גדלו. הן מרגישות כי הן חיות בתוך קונפליקט חברתי, הנובע מן החיים על קו התפר שבין חברה שמרנית ופטריארכלית לבין האקדמיה הליברלית והפתוחה-יחסית. וכך, הסטודנטיות הערביות נאלצות להתמודד עם מערך כוחות לא שוויוני, ועם לחצים שונים.

האוניברסיטה משחקת תפקיד חשוב בהקלת הקשיים עימם מתמודדים סטודנטים ערבים, כמו למשל במקרים של מתן הארכת זמן לסטודנטים ערבים בשנה הראשונה. יחד עם זאת, לדעתי, גם לסטודנט יש מחויבויות, כמו למשל שליטה בעברית לא רק למטרת הלימודים, אלא בכדי לפתוח בפניו את הדרך להתקדמות בחברה. כסטודנטים ערבים באקדמיה עלינו לעמוד באתגר זה ולהתגבר עליו, ואין ספק שחלק גדול מהסטודנטים מתגברים על הקשיים ומצליחים. ולכן, כאמור, בשנים האחרונות אחוז הסטודנטים הערבים במוסדות הלימוד עולה בהתמדה.