מי מרשתות הקפה בקמפוס מנצחת בקרב על לבם וכיסם של הסטודנטים? • מבדיקת "הכרמלית" עולה שקפה אגודה וקפה פלפלת זולות יותר ברוב המוצרים, אבל חלק מהסטודנטים מעדיפים את האווירה בארומה היקרה יותר • סקר שוק

אילנית מישייב ועינב רוזנברג

תחילת הסמסטר. עשרות סטודנטים עומדים בתור, מגניבים מבט לשעון כדי לוודא שנותר מספיק זמן עד תחילת השיעור. חלקם תשושים מבוקר קשה או מיום ארוך, מחכים לקבל את הקפה שהזמינו. חלקם מחכים לסנדוויץ' שנאלצו לקנות לארוחת הצהריים מאחר שלא הספיקו להכין. גם הסטודנטים שלא הולכים לשיעור יושבים בבתי הקפה הפרושים בקמפוס, עובדים על מטלות או יושבים עם חברים. אבל כמה עולה להם התענוג? והאם זה משנה איפה הם בוחרים לשבת? יצאנו להשוות בין בתי העסק באוניברסיטה ולברר מה הסטודנטים חושבים עליהם. חשוב להדגיש כי ערכנו את הבדיקה בסוף שנת הלימודים שעברה, כדי להימנע מהטיה בשל מבצעים נקודתיים ומגמתיים של תחילת השנה. עם זאת, זה אומר כמובן שייתכן שחלו גם שינויים במחירי חלק מהמוצרים. אל הבדיקה הזאת כדאי לפיכך להתייחס כאל מסמנת מגמה כללית, ולא בהכרח דיוק מיקרוסקופי.

באוניברסיטה מסמנים את נקודת המפנה בכל הנוגע למחירי הקפה בקמפוס בשלהי שנת 2012, כאשר בהשראת המהפכה שהנהיגה רשת קופיקס באותה תקופה פתחה גם אגודת הסטודנטים המקומית במחאה נגד מחירי הקפה והמזון הגבוהים. המחאה התחילה בצעדים סמליים כגון חלוקת קפה וסנדוויצ'ים בחינם בנקודות מרכזיות בקמפוס, אך עד מהרה עברה למישור מעשי יותר עם פתיחת "קפה אגודה" בקומת ה-500 של הבניין הראשי, תוך קבלת סיוע כספי מהאוניברסיטה. המטרה הייתה ליצור אלטרנטיבה זולה לסטודנטים ולהגביר את התחרות בין בתי הקפה בקמפוס.

כיום מתחרים על לבם (וכיסם) של הסטודנטים כעשרה מקומות מרכזיים ברחבי הקמפוס: שני סניפי קופיקס (בבניין הרב-תכליתי ובמשכן לאמנויות), קפה פלפלת (בבניין המדרגה), ארומה (בבניין רבין), קפה גרג (ברחבת הדשא המרכזית), שני סניפי קפה עלית (בשדרת החנויות ובקומה התחתונה בספרייה), קפה מרפסת (בבניין חינוך), ושני סניפי קפה אגודה (בקומה 500 בבניין הראשי ובבית הסטודנט). מה האופציות העומדות בפני הסטודנטים במקומות אלה, ועד כמה המהפכה שהחלה ב-2012 ממשיכה להתקדם?

קפה אגודה: זול אבל לא נוח

לפחות ברמה הבסיסית, נראה כי אגודת הסטודנטים עומדת בהבטחתה המקורית להציע מחירים זולים ונגישים לסטודנטים. פרט למכונות הקפה הפזורות באוניברסיטה שמחיריהן נמוכים יותר (ראו בטבלה המצורפת), עבור מרבית המוצרים מחירי קפה אגודה הם כיום הזולים ביותר בקמפוס: קפה הפוך קטן, בין המוצרים הנמכרים ביותר לדברי יו"ר האגודה רם תורג'מן, נמכר ב-5 ₪ – מחיר זהה לזה שבו נמכר כיום הפוך קטן גם בקפה גרג (דשא) הסמוך, כנראה מתוך רצון להשתוות למחיר שמציעים בקפה אגודה. אם תרצו הפוך גדול בקפה אגודה תתבקשו להיפרד מ-8 ₪, 4.5 שקלים פחות מבקפה גרג. גם האספרסו, השוקו, המים והמאפים זולים יותר בקפה אגודה.

קפה אגודה זוכה למגוון רחב של תגובות מהסטודנטים, חלקן אוהדות וחלקן ביקורתיות. איה כהנא, סטודנטית לתקשורת ולפסיכולוגיה, חושבת שהמחירים נוחים אך המיקום מרתיע: "אני חושבת שהקפה שלהם ממש טעים, מקום סבבה, מחירים טובים. חבל מאוד שהם נמצאים במיקום כל כך גרוע מבחינת האזור של האוניברסיטה, כי ממש לא נוח להגיע לשם. אפילו אם אני בבניין הראשי, זה סיפור לרדת את כל הקומות האלה". דיאנה בוטנרו, סטודנטית למשפטים, מחזקת את הדברים: "קפה אגודה פיירים במחיר, אבל בתור אחת שלומדת רחוק זה לא נוח לי להגיע עד לשם כל פעם. אם יהיו יותר סניפים של קפה אגודה ברחבי הקמפוס אני אקנה שם". מן הבחינה הזאת, ייתכן שפתיחת הסניף החדש של קפה אגודה בבית הסטודנט יקל לפחות על חלק מהסטודנטים, אם כי ודאי לא על כולם.

לחלק מהסטודנטים היו גם טענות אחרות על קפה אגודה. "אני נמנעת מלאכול בקפה אגודה, האוכל תמיד נראה לא אסתטי", אומרת ימית כהן, סטודנטית למשפטים. "אני קונה משם רק מוצרים סגורים, דוגמת חטיפים או שתייה קלה". לי עטיה, סטודנטית שנה ג' לחינוך ולשון, מוסיפה: "מבחינת מחירים קפה אגודה נמוך יחסית לשאר, אבל אני מעדיפה לא לקנות שם כי אני לא אוהבת את הקפה ואת הכריכים שהם מציעים". לעומתן, הילה סמבל, סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה, דווקא חושבת שהמוצרים מוצלחים: "אם אני רוצה אוכל, רק בקפה אגודה. יש שם מאפים טריים וסלטים טריים במחירים הוגנים".

בסלטים ובכריכים קשה להשוות

הופתענו לגלות שדווקא בקפה פלפלת, שנתפס כאחד המקומות היקרים ביותר בקמפוס, ניתן למצוא את המחיר הזול ביותר למספר מוצרים: אם תסכימו להתפשר על נס קפה במקום קפה ממכונה, תיפרדו מ-2.40 ₪ בלבד. בקפה אגודה ובקפה גרג הוא יעלה 3.50-3.00 ₪, ודווקא בקופיקס בעל המחיר האחיד נס קפה יעלה 6 ₪. גם התה בקפה פלפלת הוא הזול ביותר ומחירו עומד על 2.10 ₪ בלבד, בעוד בארומה תתרוששו ב-7 שקלים שלמים. בקפה פלפלת תמצאו גם את הקפה השחור הזול ביותר, 2.40 ₪, ואת השתייה הקלה הזולה ביותר: תה קר, מים בטעמים או פריגת בטעמים שונים ב-6 ₪ כל אחד.

לעומת פלפלת, ארומה מצדיקה את הדימוי שלה ואכן יקרה יותר במרבית המוצרים (ראו טבלה). למרות זאת, נראה כי המחיר אינו מרתיע את הסטודנטים, ובפועל קשה למצוא מקום ישיבה פנוי אפילו בתקופת המבחנים, שנחשבת למתה בקמפוס. "ארומה זה אוכל מוכר וטעים", מנמקת ימית כהן. "הקפה שלהם הכי טעים, בשונה משאר הרשתות שמוכרות בחמישה שקלים אבל עושות טובה שהן מכינות לך את הקפה. נוח לשבת ללמוד בארומה במהלך הפסקה ובשעות הפנויות, ולכן נוח לקנות שם את השתייה והאוכל. ארומה נמצאת במקום מרכזי בפקולטה והנגישות אליה היא פשוטה ומהירה". לי עטיה מחזקת את הדברים: "אני מעדיפה לקנות בארומה בגלל הטעם ובגלל הנוחות. מאוד כיף לשבת שם, אבל רוב הזמן יש שם מצוקה של מקומות ישיבה ובלתי אפשרי לתפוס מקום. כשארומה תפוס אני הולכת לפלפלת, כי יש הרבה מקומות ישיבה יחסית ויש אופציה לשבת גם בפנים וגם בחוץ".

בכל מה שקשור למאכלים כמו סנדוויצ'ים וסלטים, קשה לקבוע איזו רשת זולה יותר מאחר שהמוצרים עצמם שונים זה מזה. ככל שהדבר נוגע למחירים נטו, אין ספק שקפה אגודה זול יותר: מחירי הסנדוויצ'ים הקטנים נעים בין 6 ל-8 ₪, והגדולים עולים 10-9 ₪. עם זאת, המגוון מצומצם בהרבה מזה של ארומה וגרג למשל. בארומה מוכרים כריכים קלאסיים (גבינת חמד, יווני, צהובה או סלט ביצים) ב-10 ₪ לחצי כריך ו-18 ₪ לכריך שלם, ואילו כריכים עשירים יותר (חלומי, חביתה, חזה עוף, רוסטביף ועוד), שיכולים להוות ארוחת צהריים של ממש, עולים בין 19-17 ₪ לחצי כריך ועד 33 ₪ לכריך שלם. בקפה גרג הכריכים (טוניסאי, בלקני, סביח, סלמון ואנטיפסטי) מגיעים בג'בטה ומחיריהם נעים בין 19 ל-24 ₪. בקפה עלית מחירי הכריכים נעים בין 10.30 ל-17.50 ש"ח, ובפלפלת תיפרדו מ-10.40 ₪ לסנדוויץ' קטן או 12 ₪ לג'בטה או בגט גדול.

בגזרת הסלטים המצב דומה. בארומה המחירים נעים בין 25 ל-45 ₪, בהתאם לגודל ולמרכיבים. בגרג מציעים מבחר סלטים חלביים ובשריים במחירים שבין 19 ל-25 ₪. בקפה אגודה סלט קטן בהרכבה עצמית עולה 15 ₪ וסלט גדול כ-20 ₪, ובקפה עלית מחירי הסלטים נעים בין 18.50 ל-24.70 ₪.

הסטודנטים רוצים יותר מבחר

מחירי המוצרים בבתי הקפה בקמפוס נמצאים תחת פיקוח מלא או חלקי של אגף משק ומבנים באוניברסיטה. למתקנים השונים בקמפוס ניתנת האפשרות לשינוי מחירים אחת לשנה בלבד, בתחילת שנת הלימודים. בעוד בתי הקפה תחת הפיקוח המלא (קפה אגודה, פלפלת וקפה מרפסת) חייבים לקבל אישור על כל שינוי במחיר או במגוון המוצרים, אלה הנמצאים תחת פיקוח חלקי (קופיקס, ארומה, קפה גרג וקפה עלית) מחויבים רק ליידע את אגף משק ומבנים על השינויים ולקבל אישור פורמלי בלבד. מושיק דקל, ראש מדור תפעול מתקני שירות ודואר, מבהיר שהמתקנים המפוקחים באופן מלא אינם מקבלים אישור אוטומטי על העלאת מחירים: "אם באה אלינו בקשה מהמפוקחים להעלאת מחיר, גם של חצי שקל, זה עובר בדיקה בסיסית ופשוטה – כלומר אנחנו בודקים שזה הגיוני, בודקים מול מקומות אחרים, לפעמים בודקים מחוץ לאוניברסיטה, עושים איזשהו ניתוח שווקים קטן. רואים אם זה בגדר הסביר ובתחום התנאים הניתנים". לעומת זאת, בתי הקפה רשאים להוזיל את המחירים או להציע מבצעים מיוחדים ללא קבלת אישור.

מרבית הסטודנטים שעימם שוחחנו היו מרוצים יחסית ממגוון האפשרויות בקמפוס כיום, אך עם זאת הציעו להרחיב את המבחר. בהקשר זה כדאי לציין ששתי רשתות המבורגרים שהיו להן סניפים באוניברסיטה – מקדונלדס ו-Eight8 – סגרו את שעריהן בגלל חוסר הצלחה מספקת. "בסך הכול יש אפשרויות סבירות לאוכל", אומרת הילה סמבל, "אבל אין מספיק גיוון ורוב המקומות יקרים יחסית לסטודנטים". על מתחם האוכל הראשי ליד מוזיאון הכט, העובר שיפוץ בימים אלה, נשמעו טענות לא מעטות. "כל מתחם האוכל הראשי ממש לא אטרקטיבי", אומרת סמבל. "אוכל שומני, לא טרי ולא טעים במיוחד. הייתי רוצה לראות שינוי מבחינת האוכל בקומה הזו – אולי להכניס רשתות חדשות, משהו בשרי, המבורגרים או משהו בסגנון במחירים הוגנים לסטודנטים". גם הדר דוידי, סטודנטית שנה ב' למשפטים, מסכימה: "חסר לי עוד רשתות, כדי שיהיה יותר מגוון ותחרות במחירים". ולי עטיה מסכמת: "חסר לי בהחלט בתי קפה נוספים, כמו מנדרין וכמו שני. חסרים גם הרבה מקומות של מזון רגיל, כמו מקדונלדס ופיצה האט".