קטיה טומשפולסקי, ישראלית המתגוררת בגאנה, מנסה לגשר על הפער שבין הנהג הצמוד לבין הילדים המקבצים נדבות באמצעות התנדבות בבית ספר מקומי

שיר פוגל

הכל התחיל לפני שנתיים כשבן זוגה של קטיה טומשפולסקי, סטודנטית לחינוך באוניברסיטה הפתוחה, קיבל הצעת עבודה באקרה, בירת גאנה שבמערב אפריקה. לבן זוגה של טומשפולסקי רועי פוגל, שהוא גם אח שלי, הוצע לנהל חברה שמספקת שירותי ארכיון לארגונים ממשלתיים פרטיים בגאנה, ומאז הם שם. "המעבר לא היה קל בכלל" מספרת טומשפולסקי. "הייתי צריכה לעזוב את מקום עבודתי, את המשפחה והחברים, דבר שמעולם לא עשיתי קודם לכן, ועוד לתקופה כל כך ארוכה. למרות הקושי הרב, הבנתי שאם אני רוצה חיים טובים עבורנו בהמשך חיינו, עלינו לעבור כי בישראל מאוד קשה לחסוך כסף ולקנות דירה". היא מוסיפה כי רועי, בן זוגה, עבר לגור בגאנה שלושה חודשים לפני הגעתה לשם. "הוא סיפר כי יש בבית נני ששמה גלדיס אשר דואגת לצרכיו הבסיסיים,  ושיש לו נהג פרטי שנמצא איתו במהלך היום". היא מספרת שכאשר הגיעה, ההתאקלמות לא היתה קלה: "הגעתי ולא הבנתי איפה אני נמצאת, מי האנשים שמסביבי ואיך אני מתחילה את החיים בארץ זרה. ראיתי שיש מישהי שנמצאת בבית כל יום משעות הבוקר ועד הערב, מבשלת, מקפלת כביסה ועוזרת בכל מטלות הבית. ואם זה לא מספיק, אז גם אני קיבלתי נהג צמוד שמסיע אותי לכל מקום. אני יודעת שזה נשמע כמו בית מלון חמישה כוכבים, אבל אני לא אוהבת שעושים דברים בשבילי, ואני מעדיפה לעשות בעצמי. אך הבנתי שאלו החיים כאן, שזה נורמלי והגיוני, שכך התושבים משתכרים ושעלי לקבל זאת".

לאחר זמן קצר טומשפוסלקי שמעה ממשפחה ישראלית שמתגוררת בגאנה כי ישנו בית ספר אשר זקוק למתנדבים על מנת לעזור ולטפל בילדים: "הרגשתי שאני לא יכולה להישאר בחוסר מעש ורציתי לעזור ולתרום לתושבים". בית הספר Noya school נמצא על חוף הים של העיר אקרה ולומדים בו תלמידים בגילאי 7-16. הם מקבלים אוכל פעמיים ביום, מעשירים אותם בידע, אך כמובן שישנם גם קשיים. טומשפוסלקי: "מערכת החינוך כאן מאמינה בחינוך נוקשה והכוונה למכות עם מקל ולכן, כאשר אני נמצאת אני משתדלת למנוע את זה. אני קוראת להם ספרים באנגלית, משחקת איתם ומחבקת אותם". טומשפולסקי מוסיפה כי ההתמודדות הקשה ביותר היא עם רכישת אוצר המילים של הילדים הצעירים ולכן, היא מנסה ללמד אותם כמה שיותר מילים באנגלית, ולקרוא להם ספרים על מנת שיוכלו לתקשר בשפה החיונית.

אך למרות המפגשים הלא-קלים של טומשפולסקי עם עוני ומחסור, מציאות החיים בגאנה מורכבת יותר. למעשה, גאנה היא אחת מן המדינות המתקדמות ביותר באפריקה. "גאנה" נבחרה כשם המדינה עם קבלת עצמאותה מהבריטים, כאזכור לאימפריית גאנה הקדומה. ב-1957, גאנה קיבלה את עצמאותה והפכה למדינה השחורה הראשונה באפריקה שהשתחררה מעול הקולוניאליזם האירופי. לפי נתוני השנה שחלפה, אוכלוסיית גאנה מונה קרוב ל-30 מיליון איש והיא מגוונת מבחינה אתנית, לשונית ודתית. כמו כן, כלכלתה של גאנה היא אחת המצליחות, החזקות והעשירות ביותר באפריקה והיא מבוססת על חקלאות, תעשייה, נפט וכריית מחצבים כגון זהב, יהלומים ונחושת ויש בה גם ענף היי-טק מתפתח. לפי דו"ח שפרסם בנק הפיתוח האפריקני במרץ 2017, איכות החיים ביבשת אפריקה רושמת שיפור גדול. ההתקדמות הגדולה ביותר במלחמה בעוני מאז 2005 נרשמה במספר מדינות שאחת מהן היא גאנה.

אך למרות ההתקדמות הזו, מיליוני תושבים בגאנה עדיין מתקיימים בעוני, ולכן, ישנם מתנדבים כמו טומשפולסקי אשר מנסים לשפר את תנאי המחייה של התושבים אפילו במעט, באמצעות עזרה ברכישת אוצר מילים וקריאת ספרים, תרומות של בגדים ואוכל. לפי דבריה של טומשפולסקי, "אחת הבעיות המרכזיות היא שרבים מהילדים בגאנה מקבלים חינוך שאינו מקנה להם יכולות מספיקות. הם לומדים בבית ספר בתוך מבנה בטון חשוף שאין בו מחשבים ומשחקים ואין לוחות חכמים או ספרי לימוד". היא מוסיפה כי "לילדים אין ארון בגדים והרבה פעמים הם הולכים יחפים. ברחובות רואים ילדים שמקבצים נדבות מכל אדם שהם רואים בתקווה לקבל פרוטה ובסוף היום כאשר מתחיל להחשיך, הם ישנים מתחת לגשרים".

טומשפולסקי ממליצה לכל מי שרוצה לתרום לשיפור איכות החיים במדינות אפריקניות להיכנס לאתר ארגון helpapp, לבחון את האפשרות לתרום למטרה הנראית לו, ואולי אף להצטרף לאחת מן משלחת ההומניטריות היוצאות למדינות כגון אוגנדה, טנזניה וגאנה. "צריך לזכור כי מעבר לכך שאנחנו מתנדבים שעוזרים לילדים", אומרת טומשפולסקי, "אנחנו נציגים של מדינת ישראל בגאנה, שמראים צדדים שונים וטובים של המדינה, שאולי מדינות אחרות לא מכירות".