כל חייהם נאלצו מצדה, פלאי ונרדי להתמודד עם תגובות מציקות ומעיקות לשמותיהם הייחודיים. למרות זאת שלושתם מבהירים: לא נשנה את שמנו לעולם

נופר לארי

"בעבר היה לי מאוד קשה עם השם שלי", מספרת מצדה באֵסה, סטודנטית למדעי המחשב במרכז הבינתחומי, ששמה הפרטי הייחודי, כמו גם שם משפחתה, כשהוא נקרא ללא ניקוד, מעוררים תשומת לב תמידית. "היה לי אפילו חלום לשנות אותו לשם סופר-בנאלי, אבל ככל שגדלתי התחברתי אליו יותר והיום אני יכולה להגיד שאני אפילו אוהבת אותו. הוא עוזר לאנשים לזכור אותי. אני אפילו חושבת שהוא מהווה יתרון בראיונות עבודה, ובכל מפגש ראשוני".

מצדה, אחות אמצעית לשני אחים עם שמות סטנדרטיים יותר , שלומי ונדב, נאלצה להתמודד כל חייה עם כובד משקלו של שמה הייחודי. אמה, היא מספרת, חלמה כל חייה שכשתיוולד לה בת היא תקרא לה מצדה: "אמא שלי התחברה מאוד לשם מצדה ולמה שהוא מסמל. עבורה הוא סמל לגבורה יהודית ונחישות". אך כמו שהבינה מצדה כבר בגיל צעיר, לבחירה הטריוויאלית כביכול של אמה היו לא מעט השלכות. "יש תגובות שאני ממש זוכרת", היא אומרת, "אחת מהן הייתה כשעשיתי מבחני קבלה לתיכון, והמראיינת שאלה אותי למה קראו לי בשם כזה כבד. התגובות, בגדול, די מגוונות: החל מלשאול איך ההורים בחרו לי שם כזה שקשור לסיפור שהוא לא פשוט,  דרך בדיחות על השם – 'בטח אמרו לך בגיל שנה שמצדה לא תיפול שנית'- ועד אנשים שמפרגנים על השם ואומרים: 'איזה שם מיוחד'".

אבל לא כולם משלימים עם השם שנתנו להם הוריהם. לפי החוק במדינת ישראל, רשאי אזרח בן 18 ומעלה לשנות את שמו במרשם האוכלוסין. אלא שזה לא מקל על הקשיים שעולים קודם לכן, ושלהם עלולות להיות השלכות ארוכות-טווח. בשנת 2011 הציע יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת דאז ח"כ זבולון אורלב תיקון לחוק, המגביל את הענקת השמות לילדים. בדברי ההסבר להצעה, שלבסוף לא קיבלה את אישור הכנסת נטען כי  "כל שם חריג שעלול לפגוע במהלך חייו התקין של הילד ולגרום לו בעתיד נזק נפשי יהיה חייב אישור מיוחד של משרד הפנים". עוד נכתב שמטרת החוק היא "לשמור על זכות הבחירה של ההורים – אך במקביל לשמור גם על זכויותיו של הרך הנולד".

מצדה הבינה, עם השנים, ששמה הייחודי הוא ברכה: "כשהייתי קטנה ממש רציתי שיהיה לי שם רגיל", היא אומרת. "מאוד רציתי שיקראו לי טל. היה לי קשה שהשם שלי גרר תגובות בכל מקום שהייתי. רציתי שם שלא יעורר שאלות או תגובות, אבל היום אני מבינה שיש משהו בשם שלי שיוצר מעיין נושא שיחה ראשונית עם כל בן אדם שאני פוגשת, שזה אחלה דבר, מה גם שאני חושבת שהרבה פעמים זוכרים אותי יותר מאנשים אחרים בגלל השם. אני לא מדמיינת את עצמי קוראת לילדים שלי בשמות בנאליים. עלתה לי מחשבה שכולם הולכים להיות עם שמות של הרים בארץ ישראל, כמו מירון ותבור". עם זאת היא מדגישה: "חשוב מאוד לא להגזים עם הרצון להיות מיוחדים, כילד זה לא תמיד פשוט להתמודד עם זה, במיוחד לילדים ביישנים".

יחסי אהבה-שנאה עם השם

בדומה למצדה, פֶּלְאִי מאיר, סטודנט בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מנהל גם הוא מערכת יחסים אמביוולנטית עם שמו. "היום אני אוהב את השם שלי, אך בעבר עצבנה אותי ההתעסקות בו ולכן היו לי יחסי אהבה שנאה איתו. היום ההתעסקות עדיין מציקה, אבל אני מעריך את ההורים שלי שבחרו לתת לי שם מיוחד", הוא מספר.

מקורו של שמו יוצא הדופן בתנ"ך, הוא אומר: "השם מגיע מהסיפור של שמשון: מלאך יורד אל הוריו של שמשון והם שואלים לשמו. והמלאך עונה 'אל תשאלו לשמי והוא פלאי'. יש ויכוח על הפסוק הזה. יש שטוענים שהמלאך אומר שהשם שלו הוא פלאי, ויש שטוענים שהשם פלאי (מופלא) מדי כדי שייאמר להם." גם עבור פלאי, עיקר ההתמודדות היא עם תגובות מהסביבה: "התגובה המיידית היא לשאול "מה?" ובהמשך, ברוב המקרים, אומרים שהשם מיוחד ושואלים מה מקורו. לפעמים זה אפילו שובר את הקרח וממשיך לשיחה". על אף כל זאת, הוא אומר בלי לחשוב פעמים, "למרות ההתעסקות הרבה עם השם שלי מעולם לא חשבתי להחליף אותו".

פלאי אינו היחיד במשפחתו שקיבל שם מיוחד. אחיו הקטן נקרא נֶרדי, שם שמקורו גם בתנ"ך. נרד הוא צמח בו השתמשו בתקופת המקרא להכנת בושם. נרדי מספר איך בשנים האחרונות הוא למד לאהוב את שמו: "היום אני מקבל המון מחמאות, השם שלי גורם לאנשים להתעניין בי יותר". נרדי קורא להורים להיות יצירתיים בנוגע לבחירת שם לילדיהם: "הבחירה בשם מיוחד תגרום לילד שלכם להרגיש מיוחד".

מעבר להצקות בבית הספר, פלאי מצא את עצמו לא פעם בסיטואציות מביכות בגלל שמו המיוחד, כמו לפני כמה שנים כשנפצע בעינו במהלך הטיול השנתי בבית הספר. " כשהמתנתי לטיפול בבית החולים עם עין נפוחה כמעט פספסתי את התור שלי כי בכריזה קראו לי Fly ולא הבנתי שבעצם קוראים לי. ככל שגדלתי, התרגלתי לזה שלא מבטאים את השם שלי נכון. היום כשאני ממתין שיקראו בשמי אני תמיד לוקח בחשבון את כל האופציות האפשריות" .