"פתאום הייתי אמא לשלושה ילדים בגיל 20 ולא ידעתי אפילו מה אני אוהבת בחיים": סבתא ג'מילה וסבון הפלא ששינה את חייה

ממכירת סבונים משמן זית בכפר פקיעין עד לחתימה על הסכמים לייצוא בינלאומי: הכירו את סיפור ההצלחה של ג'מילה חיר, האישה הדרוזית בת ה-83 שהפכה את האתגרים להזדמנויות וכבשה את העולם עם סבון בעל מרכיב סודי

אניסה מולא

סבתא ג'מילה חיר בת ה-83 מפקיעין יושבת על ספה ירוקה במפעל שלה בכפר, ומביטה במוצר ששינה את חייה. "פתאום הייתי אמא לשלושה ילדים כשהייתי רק בת 20, ולא ידעתי אפילו מה אני אוהבת בחיים, עד שגיליתי את הסוד", אמרה ג'מילה. הסוד הוא למעשה המרכיב הסודי בסבון שהיא מייצרת, והפך אותו משמן זית רגיל למותג עולמי, שנמכר היום במיליוני דולרים בשווקים הגדולים ביפן, ארצות הברית והונג-קונג. למרות האיומים שקיבלה לאורך הדרך, חיר לא ויתרה ונלחמה כדי לייצר לעצמה את המסלול עליו חלמה.

חיר, שלא ידעה לקרוא ולכתוב מאז ילדותה, התחתנה בגיל 17 והיתה אמא לשלושה ילדים בגיל 20. לאחר שנתיים, היא פתחה חדר עיסוק לנשים בו לימדו קורסים רבים. חיר למדה לקרוא ולכתוב בזמן שלימדה בחדר העיסוק, בלי שהנשים האחרות ידעו על כך. באותה תקופה אמא שלה ריפאה אנשים באמצעות צמחים. חיר החלה לחקור ולחפש צמחי מרפא בשדות יחד עם אמה, תוך הבחנה ביניהם לבין צמחים רעילים. עם הזמן, היא החלה לעשות ניסויים בסבונים משמן זית. בתחילת הדרך, הניסויים שלה לא הצליחו, והיא הייתה זורקת את הסבונים. היא המשיכה לנסות ולבדוק את הסבונים על בעלי חיים ועל העור שלה ושל בני משפחתה. כחלק מהניסויים שלה, היא פצעה את עצמה והניחה את הסבון למשך כל הלילה כדי לראות אם יצליח לרפא את הפצעים. היא נתנה לשכנים שלה סבונים כדי שינסו אותם על הפצעים והדלקות שלהם והמליצה עליהם גם לילדים בבתי ספר. "מאבטח בית הספר צחק עליי ואמר לי, 'מה, גילית אמריקה?'", היא נזכרת ועל פניה עולה חיוך.  "אני יודעת שלא גיליתי אמריקה, אבל הוא צודק. היה סבון באותה תקופה, אבל לא את הסבון הזה. הוא ומלא אנשים אחרים לא נתנו לי אפילו צ'אנס להסביר שזה סבון שונה. אם לא הייתי שומרת על ביטחון עצמי גבוה, הייתי מיד מוותרת על החלום שלי".

חיר הופיעה בטלוויזיה לראשונה ב-1997, כשמראיין מפורסם בא לראיין אותה ולהבין מה מיוחד בסבון שלה. בסוף הראיון הם לחצו ידיים. "כולם יודעים איך זה בעדה שלנו, אסור לגעת בנשים", היא אומרת, "הוא לא נגע בי, אלא רצה לומר להתראות בצורה מכובדת ולצערי נפוץ גל שמועות עליי". חיר היא אישה דתייה שהיתה אחת מהנשים הראשונות שיצאו לעבוד בחברה הדרוזית. עקב כך, המנהיגים בכפר שלה הרחיקו אותה ממקום הפולחן למשך שנים. למרות זאת, היא נשארה דתייה ולא ויתרה על האמונה שלה. "קיבלתי שיחות מאיימות לצאת מהכפר, שזה פדיחה מה שאני עושה… הסבונים? פדיחה? לעבוד כאישה דרוזית דתייה היה פדיחה, החלטתי שמה שאומרים לי אני פשוט לא מקבלת".

לבסוף, המאמצים הרבים של חיר נשאו פרי. היא דיברה עם מנהיגים בכפרים שונים ושלחה מכתב לישיבה של נשים דרוזיות שמתמודדות עם קשיים. היא הסבירה במכתב שהיא עובדת בכדי לעזור למשפחתה, ציינה את הקשיים עמם היא מתמודדת ושהיא מעסיקה נשים במפעל שלה. לאחר קריאת המכתב, המנהיגים אישרו לה לעבוד מבלי להטיל עליה עונש. חיר הקימה מפעל סבון בתפן וחנות בפקיעין. בתפן, חיר החלה לייצר סבונים בהיקפים גדולים יותר ולמכור אותם לקהל הרחב בארץ ובעולם: "מאוד סבלתי, אבל לא ויתרתי. רציתי להצליח והגעתי ליפן". יסמין, בת 42, שעובדת במפעל, מספרת: "אני עובדת פה כבר 20 שנה. סבתא ג'מילה מאוד צנועה, וזה מה שפרסם אותה עוד יותר, לדעתי האישה הזו היא השראה לכולנו".

היא הגיעה ליפן דרך לקוח בחנות שלה בפקיעין, שדיבר עם העיתונאית פיליס גלזר וסיפר לה על הסבון שמרפא דלקות. גלזר הגיעה למפעל וקנתה סבונים, פרסמה את הכתבה הראשונה על סבתא ג'מילה וכינתה את המוצר "סבון הפלא של סבתא ג'מילה". מאז, חיר קיבלה פניות מכל הארץ. בנה הבכור פואאד היה גם הוא באותו זמן בתערוכה בספרד, ומיליארדר בשם קוג'ימה רכש שם סבונים בסכום גבוה. לאחר מכן, קוג'ימה יצר קשר עם המשפחה וחתם איתם על חוזה על מנת לעבוד יחד, וכך התפרסם הסבון ביפן. ג'מילה, נכדתה בת ה-22 של סבתא ג'מילה, מספרת: "סבתא תמיד הייתה מודל  החיקוי שלי. היא האישה החזקה ששברה את תקרת הזכוכית בקהילה ולא נתנה לקולות השליליים לוותר על החלום שלה. הקשר שלנו חזק ורוחני, אני יודעת מתי היא במצב רוח לא כל כך טוב גם אם לא נדבר וזה הדדי".

"בחו"ל, קראו לי "“Secret Jameela”, צוחקת חיר. "הסוד של המרכיב המיוחד בסבון שאני מייצרת נשאר סוד עד היום ורק הבן שלי פואאד יודע אותו". חיר מאמינה שבכל זאת הסוד האמיתי הוא האמונה בעצמנו והרצון העז להגשים את החלום, גם אם זה דורש מאיתנו לשבור את תקרת הזכוכית ולא להיכנע לנורמות חברתיות. "אם אנחנו עובדים קשה ומאמינים בלב שלם שנצליח, נגיע לסוד העמוק בתוכנו ונצליח אחרי כל ההפסדים שבדרך.