דמיינו עתיד בו אתם מתעוררים בבוקר, ושולטים בטכנולוגיה סביבכם – מהטלפון הנייד ועד למכונת הקפה – רק בעזרת המחשבה; לא על ידי מגע או דיבור, אלא בכוח המחשבה בלבד.

זה אולי נשמע כמו פרק בסדרה הדיסטופית "מראה שחורה," אבל בין כתלי האוניברסיטה העתיד כבר כאן, וזו רק ההתחלה. לאחרונה הוקמה בקמפוס קהילת נוירו-טק, קהילה מחקרית חדשה המוקדשת למחקר ופיתוח בתחום הנוירו-טכנולוגיה, אשר חברים בה סטודנטים וחברי סגל ממגוון חוגים.

נוירו-טק או נוירו-טכנולוגיה הוא תחום המשלב בין מדעי המוח לטכנולוגיה. אם עד עתה התחום היה מוגבל רק לעולם המחקר והרפואה, לאחרונה הופכת הנוירו-טכנולוגיה רלוונטית ביותר ויותר תחומים. רק לאחרונה עלה התחום לכותרות כשאילון מאסק, היזם שהביא לעולם את Paypal  ואת המכוניות החשמליות של טסלה, השיק את החברה החדשה שלו, "נוירולינק", המפתחת טכנולוגיה שאמורה ליצור יחסים סימביוטיים בין האדם למכונה, באמצעות השתלת שבב שיתחבר ישירות למוח. אמנם הניסויים הקליניים צפויים להתחיל בסוף שנת 2020, אבל עד שזה יקרה אפשר כבר למצוא בשוק דוגמאות נוספות כמו מיוז (Muse), התקן שמוצמד לרקות  ועוזר לאנשים ללמוד לתרגל מדיטציה בעזרת קריאת גלי המוח דרך אפליקציה המותקנת על הטלפון הנייד, וכן מסייע לאנשים עם שיתוק לשלוט באיברים רובוטיים בכוח המחשבה בלבד. והיד עוד נטויה.

אור רבני ואורית נפחא, שתי דוקטורנטיות לפסיכולוגיה נוירו-קלינית, נחשפו לתחום והחליטו להקים קבוצה לאנשים המעוניינים כמוהן בתחום המתפתח ולקדם אותו כאן באוניברסיטה. "הרעיון ליוזמה התחיל בהאקתון באוניברסיטת בן גוריון, שזה בעצם מסיבת פיג'מות של חנונים," מספרת אור. "הם מתחלקים לקבוצות שונות ומנסים לפתח רעיונות והמצאות שיענו על אתגר מסוים". שם, היא אומרת, התגבשה הקהילה ארצית לנוירו-טק, "בריינסטורם" שמה. "אחרי זה הלכנו לדיקן הפקולטה למדעי החברה עם תוכנית עבודה מסודרת והוא ממש תמך בהקמה של קהילה כזאת תחת הפקולטה".

התמיכה מתבטאת, בין היתר, בהקצאת משאבים וכיתות לקהילה. "אבל הדבר הכי חשוב בתמיכת הדיקן הוא פרישת חסותו על התוכנית. זה גורם לכך שמקשיבים לך ולוקחים אותך ברצינות, וזה פתח לנו הרבה דלתות באוניברסיטה ומחוץ לאוניברסיטה".

אחת המטרות המרכזיות של הקהילה, היא מדגישה, היא ליצור קשרים בין הדיסציפלינות השונות. "לאף אחד באוניברסיטה אין הכשרה בנוירו-טכנולוגיה פר סה. אבל אנשים מתעסקים בתחומים נושקים ומשלימים, והרעיון באמת הוא ליצור אינטראקציות ביניהם." בקהילה חברים חוקרים מעולם הפסיכולוגיה, מדעי המחשב, קוגניציה, ביולוגיה, מערכות מידע, כלכלה, חינוך ועוד. הם משלבים בין תחומי הידע השונים כדי לייצר מומחיות בתחום הנוירו-טכנולוגיה על כל גווניו, החל מהבנת דרכי הפעולה של המוח, עבור בכתיבת תוכנות ובניית החיישנים וכלה במציאת שימושים חדשים לפיתוחים. 

"חשוב לנו שיתוף הידע בקהילה," מוסיפה רבני, "וזאת הסיבה שהעברנו שתי סדנאות מבואיות לחברי הקהילה. הראשונה מבוא לנוירולוגיה והשניה מבוא לכתיבת תוכנה, כדי שתהיה לנו שפה משותפת." מבחינתן, הגיוון הוא המפתח: "בקהילה אינטרדיסציפלינרית כמו שלנו, שבה סטודנטים מגיעים מעולמות תוכן ומחשבה שונים לגמרי, יוזמות של סטודנטים בתוך התחום והקהילה שלנו – זה יעד משמעותי שאנחנו רוצים לקדם."

מעבר לעיסוק האקדמאי בתחום, הן שואפות לצאת מתחומי האוניברסיטה. "אנחנו רוצות ליצור קשר שוטף ושיתופי פעולה עם התעשיה," מסבירה רבני. "קשר שבו נוכל להבין מה הם הצרכים שלהם, שהם יבינו מהם הצרכים שלנו ובכך ליצור קשר שהוא יותר יציב שלא מבוסס על בן אדם אחד אלה על הקהילה". דוגמא לקשר הזה היתה במפגש עם ד"ר אורן שפירא, פסיכולוג חברתי בוגר אוניברסיטת חיפה ומנהל תובנות התנהגותיות (Director of behavioral insight) בחברת Medisafe,  שפיתחה אפליקציה לניהול צריכת תרופות. במפגש נתן ד"ר שפירא לחברי הקהילה הצצה לתחום כפי שהוא מחוץ לאקדמיה, ולקריירה פוטנציאלית ביום שאחרי סיום הלימודים.

הדור הנוכחי, שהיה צעיר מדי מכדי לקחת חלק במהפכות הטכנולוגיות שהביאו איתם המחשב ולאחר מכן האינטרנט, לא מתכוון לפספס את הרכבת. "אני חושבת שביוזמות של סטודנטים יכול להיות פוטנציאל שאין ביוזמות ממוסדות, בעיקר בכל מה שנוגע לחשיבה מחוץ לקופסה," אומרת רבני. "זו גם אחת הסיבות שחשוב לנו בקהילה שלנו להקפיד על אווירה שבה לכולם יש מקום אמיתי, מסטודנטים לתואר ראשון ועד לחוקרים ותיקים – לכל אחד יש משהו אחר להציע."