תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", המחברת בין ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים, חוגגת 15 שנות פעילות עם פתיחת סניף חדש בקריות • אריק בר-נס, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה והמנהל היוצא של מחוז צפון בתנועה: " קורה שם משהו מדהים, הם פשוט אוהבים אחד את השני"

אלון מליק ודוד שנאן

הסיפור המדהים של "כנפיים של קרמבו" התחיל לפני 15 שנה. כמה שנים לפני כן התחילה עדי אלטשולר, אז בסך הכול נערה בת 12 מהוד השרון, לחנוך ילד בן שלוש בשם כפיר שסבל מנכות קשה במסגרת התנדבותה בארגון איל"ן. כפיר לא ידע לדבר, אבל למרות זאת עדי הצליחה לתקשר איתו ולהפוך לחברתו הקרובה. מתוך הקשר הזה צמח הרעיון להקים את "כנפיים של קרמבו", תנועת נוער המשלבת בין ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. כיום מונה התנועה יותר מ-50 סניפים ברחבי הארץ. מקור השם "כנפיים של קרמבו" נעוץ בתהליך הייצור של הקרמבו, שלמרות התרחבות הייצור התעשייתי והתפתחות הטכנולוגיה, ממשיכים גם היום לעטוף אותו ידנית. באופן דומה, גם ב"כנפיים של קרמבו" עוטפים את החניכים באופן אישי ועוזרים להם לפרוש כנפיים.

לפני כשלושה חודשים לקחו עשרות בני נוער חלק במסדר כנפיים שהתקיים במתנ"ס רמת בגין במרכז הכרמל. המסדר הוא אירוע השיא של השנה, ובו מציגים החניכים והחונכים את פעילותם במהלכה. המסדרים הראשונים נערכו בבסיסי חיל האוויר, יחד עם החיילים, ומשם החלה המסורת של חלוקת כנפיים לפעילים – מעין "סיכת לוחם" מעוצבת בצורת כנפיים שעליה כפיר (גור אריות, לזכרו של החניך הראשון), דגל ישראל ומשפט החזון של התנועה, "יוצרים יחד חזון ומשמעות לכל אדם".

בנאום שנשאה במסדר השנה הודיעה אילנה טרוק, ראש מערכת החינוך, התרבות והרווחה בעיריית חיפה, על פתיחת סניף נוסף של התנועה בקריית חיים, לאחר כמה שנות המתנה. בימים אלה נערך גיוס פעילים לסניף החדש,  שייתן מענה לחניכים ולחונכים מהקריות והסביבה, שנאלצו עד היום לנסוע לסניפים בעכו, ביקנעם ובמרכז הכרמל. נוסף לסניף זה, ייפתח בשנה הבאה סניף חדש גם במועצה האזורית מטה אשר.

אחריות אדירה על הכתפיים

החניכים ב"כנפיים של קרמבו" הם ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים מגיל 7 ועד 21. לכל חניך מוצמדים שני חונכים – בני נוער "רגילים" מכיתה ז' עד י"ב. הפעילים נפגשים פעם בשבוע לפעילות של כשעתיים שאותה מכינים מדריכי התנועה, גם הם בני נוער.

מנהל מחוז צפון ב"כנפיים של קרמבו" היה עד ממש לאחרונה אריק בר-נס, סטודנט לתואר שני בבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה ואיש חינוך חברתי בעל ניסיון רב. בר-נס הגיע ל"כנפיים של קרמבו" אחרי שנים של עבודה עם בני נוער בתנועת בני המושבים ומצא מיד את מקומו. "קורה שם משהו מדהים" הוא מספר. "הייתי לא מזמן בסניף בעכו וראיתי ילד בן 15 שהוא לא רק חבר של הילד שהוא חונך, הוא גם מסייע לו בדברים כמו ניגוב ריר ולא מתרגש מזה. הם פשוט אוהבים אחד את השני".

גם אם הם בסך הכול בני נוער, בעלי התפקידים הצעירים בתנועה נושאים על כתפיהם אחריות כבדה. "רכז מפעלים למשל אחראי על הבטיחות וההסעות", מפרט בר-נס. "חלק מהילדים הם עם שיתוק מוחין ולא יכולים להזיז את הראש. צריך להיות בקשב מלא אליהם כדי שלא ייחנקו, ויש ילד בכיתה י"א או י"ב שאחראי לוודא שכל זה קורה כמו שצריך, שבמתחם הפעילות אין שום דבר חשוף שיכול לפגוע בהם".

באופן דומה, גם רכז חניכים ומשפחות בתנועה צריך להיות עירני כל הזמן. "הוא יודע מה האבחנה של כל חניך, מה הקשיים שלו, מה האלרגיות שלו", מסביר בר-נס. "יש באחד הסניפים חניכה שאלרגית ללטקס, אז הרכז דואג שלא יהיו בלונים בפעולה. אם חניך מתחיל לבכות בלי הפסקה, הרכז צריך לדעת אם לתת לו להירגע או שזה סימפטום ראשון של אפילפסיה. מדובר על אבחנה קריטית בהתחשב בכך שאם לא מזהים התקף בזמן ילד יכול למות".

עבור בר-נס העבודה ב"כנפיים של קרמבו" מהווה יישום של תפיסת עולם חינוכית אלטרנטיבית שאותה הוא מקווה להגשים. "משפט החזון של התנועה הוא 'יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם'", הוא אומר. "הרבה מהחינוך האלטרנטיבי מדבר על זה, שהמטרה של החינוך היא לא היעד, אלא החוויות שאדם מקבל כשהוא מרגיש שייך ומשמעותי. בתור מורה, גם הילד שבשיעורים אחרים חוטף כאפות, בשיעור שלי הוא ירגיש תהליך משמעותי. הוא ירגיש שרואים אותו, שמבינים את הקשיים שלו, גם אם בסוף השנה הוא לא יידע את כל החומר. המטרה היא לייצר מערכת כזאת".

"החיבור בין האחים התעצם בגלל קרמבו"

כמו בכל תנועה מסוג זה, גם ב"כנפיים של קרמבו" שמור תפקיד חשוב במיוחד למשפחות של הילדים. שרית זיתוני מחיפה היא אם יחידנית לשני תאומים בני 16, רון ודן. שניהם פעילים ב"כנפיים של קרמבו", רון כחונך ודן כחניך. דן נולד עם שיתוק מוחין: הוא אינו רואה ואינו מדבר, מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לסיוע צמוד במשך כל שעות היממה. "כל החיים בבית סובבים סביב דן", מספרת זיתוני. "צריך להתארגן תמיד בצורה שתתאים לו. זה צריך להיות מותאם לשעות האוכל שלו, לשעות המנוחה שלו, לטיפולים שלו. כל מקום שאני הולכת אני צריכה לדאוג לקחת מזרן למקרה שהוא ירצה לנוח, בגדים להחלפה, תרופות".

המצב הלא פשוט הזה עלול היה לייצר יחסים משפחתיים סבוכים, אך זיתוני מספרת שרון מתגייס באופן מוחלט לסייע. "לרון ולדן יש קשר מיוחד", היא מסבירה. "דן מאוד אוהב את רון. אם רון יוצא לטיול של כמה ימים, כשהוא חוזר הפנים של דן קורנות מאושר. אחד הדברים שדן הכי אוהב ושהכי מרגיעים אותו זה מוזיקה, והחיבור ביניהם מאוד מתעצם כשרון מנגן בפסנתר. כיום החיבור התעצם עוד יותר בגלל קרמבו".

ואכן, גם רון מספר שהפעילות בתנועה, שאליה הצטרף השנה אחרי שדן השתתף בה בחמש השנים האחרונות, קירבה בין האחים. "נחשפתי לקרמבו דרך דן", הוא מפרט. "ראיתי כמה הוא שמח כשהוא חוזר מהפעילות ורציתי להיות חלק מזה. עכשיו סוף סוף יש משהו שכל שבוע שנינו מחכים לו ואוהבים לעשות ביחד". האם שרית מוסיפה: "רון מתבאס ללכת לפעילות של קרמבו בלי דן, הוא ממש מתאכזב. עד כנפיים של קרמבו לדן לא היו חברים. לתלמידים בחינוך המיוחד אין חברים, לא באים אליך הביתה אחרי הלימודים. קרמבו פתחו לו את האפשרות להכיר אנשים, והיום הילד פורח. כשהוא קם בבוקר ואני אומרת לו שהיום הולכים לקרמבו הוא קורן מאושר. כשאין לו מצב רוח אני שמה לו דיסקים עם שירי מורל של קרמבו וזה מסב לו אושר".

לדברי רון, הפעילות ב"כנפיים של קרמבו" שינתה את יחסו גם לילדים באופן כללי. "הכרתי מצד אחד חונכים מדהימים שנותנים מעצמם מכל הלב, ומהצד השני הכרתי את הילדים עם הצרכים המיוחדים", הוא מספר. "מגיל קטן נחשפתי דרך דן לילדים עם צרכים מיוחדים, אבל בקרמבו למדתי לתקשר איתם. אני מסתכל עליהם עכשיו בצורה שונה, כילדים רגילים שרוצים ונהנים לבלות עם החברים שלהם".

החונכות של דן ב"כנפיים של קרמבו" הן עידן ונועה, שתיהן תלמידות כיתה ח', ומצטרפת אליהן איה, חונכת נוספת המתניידת גם היא באמצעות כיסא גלגלים. "עידן ונועה רצות עם דן ואיה, שניהם על כיסא גלגלים, ואף פעם לא מתלוננות", מספרת זיתוני בעיניים בורקות. "כמה שמדברים על הנוער שלנו, שיסתכלו על החונכות האלה".

ועכשיו יש גם גן נגיש

בחודש שעבר נחנך גן משחקים נגיש חדש בשכונת הדר בעיר על חורבותיו של "גן הזיכרון" הישן. באירוע הפתיחה נכחו ראש העירייה, יונה יהב, ופעילים מסניף "כנפיים של קרמבו" המקומי. מאחורי היוזמה להקמת הגן עמדה קבוצה בת שבע אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים, ששמה "אמהות מובילות שינוי בחיפה". מדובר בקבוצת מעורבות הורית הנמצאת תחת חסותו של ארגון "קשר", המסייע לקבוצות מסוג זה ברחבי הארץ.

"התהליך התחיל לפני כשנתיים", מספרת שרית זיתוני, החברה בקבוצה. "עשינו סיור בגנים נגישים במקומות אחרים בארץ וראינו איזה אפשרויות קיימות בתחום. לאחר מכן יצרנו קשר עם חברת מועצת העיר, שקישרה אותנו ללשכת ראש העיר, ומשם התהליך התגלגל". לדברי זיתוני, תכנון הגן בוצע בשיתוף פעולה מלא בין העירייה להורים, שגם ישבו בוועדות התכנון והבנייה והשתתפו בבחירת המתקנים, שחלקם נגישים וחלקם מיועדים לכלל האוכלוסייה. "בדומה לרוח של כנפיים של קרמבו, גם הגן נועד להיות מקום מפגש לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים", מסכמת זיתוני.