היום חדש, מחר רטרו

 

מהמוצר הכי חדשני לאבן שאין לה הופכין (תצלום: לינדה שו, Unsplash)

למה בעצם אנחנו מרגישים חובה לשדרג את הטלפון הסלולרי כל הזמן?

רן גליקמן

אי אפשר להתעלם מחשיבות הסמארטפון בחיינו. מסתם טלפון שזמין תמיד הוא הפך למוצר שממלא אינסוף פונקציות בחיינו. אם פעם סמכנו על חסדי אגד שהאוטובוס יגיע בזמן לתחנה, היום אנחנו בודקים בטלפון אם הוא יאחר או לא. אם פעם קראנו את העיתון המקומי ליד השולחן, היום "הארץ" וה"גרדיאן" מלווים אותנו בתור לפלאפל. אם פעם התקמצנו על כל אס-אם-אס ודקת שיחה, היום אנחנו לא עוזבים את החברים שלנו בשקט וגם הם לא מניחים לנו.

הסמארטפון שינה את חיינו ממש כמו שהמקרר שינה את איך שאנחנו שומרים על מזון וכמו שמכונת הכביסה שינתה את איך שאנחנו דואגים שיהיו לנו בגדים נקיים. אבל אם את המקרר ומכונת הכביסה אנחנו מחליפים רק כשהם שובקים חיים, חנויות הסלולר מלאות אנשים שרוצים לשדרג את הסלולרי שקנו רק לפני שנתיים. האם באמת כל כך מהר חולפת תהילת עולם? האם מה שהיה המוצר החדשני ביותר בשוק לפני 24 חודשים הוא היום אבן שאין לה הופכין, או שיש סיבות אחרות למירוץ הבלתי פוסק אחרי הסמארטפון החדיש ביותר?

אחת הסיבות לשדרוג מכשיר סלולרי היא האיטיות שלו, כשמטלות יומיומיות כמו שליחת מייל או צילום תמונה מתחילות לקחת יותר זמן מהרגיל. זו אינה בעיה חדשה בעולם הטכנולוגיה: גם בשנות השמונים מחשבים נעשו איטיים עם הזמן, ואז היינו מפרמטים אותם כל פעם מחדש ופותרים את הבעיה. אבל המצב בסמארטפונים שונה. בניגוד לתוכנות מחשב, אפליקציות סלולריות מתעדכנות בקצב מסחרר, וכל עדכון כבד מקודמו. אפליקציות כמו וואטסאפ ופייסבוק שוקלות היום כמעט כמו סרט הוליוודי באיכות HD. האפליקציות האלה מתעדכנות אוטומטית ומעמיסות עוד ועוד על הטלפון מדי יום ביומו. סמארטפון מצוין משנת 2011 פשוט לא יצליח להתמודד עם האפליקציות של 2017.

אך האם מכשיר מהיר יותר הוא כל מה שמבדיל בין צרכן מאושר לכזה שמטיח את הסמארטפון על הרצפה בעצבים? השחיקה היא לא רק ברמת התוכנה, אלא גם ברמת החומרה. כמו מוצרי חשמל אחרים, גם הסמארטפונים של ימינו פשוט לא מתוכננים לשרוד פיזית הרבה שנים. הם שבירים יותר מהבלטות של נוקיה מהעשור הקודם, והסוללה שלהם מולחמת לתוך המכשיר ולא ניתן להחליפה ללא ביקור במעבדה; זאת כאשר תוך שנה מיום קניית המכשיר הוא עלול לאבד עד 20 אחוז מקיבולת הסוללה. ואם הסמסונג נפל ונשבר לו המסך, הרבה פעמים זול יותר לקנות מכשיר סיני חדש מהניילון מאשר לתקן את הישן במעבדה. הוזלת מחירי הסלולריים במסגרת הרפורמה של משה כחלון לא הורידה את עלויות התיקון, מה שהופך את השדרוג להגיוני עוד יותר.

לא מסוגלים להתנתק (תצלום: מארק סולרסקי, Unsplash)

גם חנויות הסלולר לא טומנות ידיהן בצלחת. המכשירים החדישים בתצוגה נעולים תמיד על הבהירות הגבוהה ביותר, ועם תצוגה מקדימה של מערכת ההפעלה והאפליקציות שעובדות הרבה יותר חלק ומהר מאשר אותו דגם ממש רגע אחרי שנקנה אותו. באותו זמן המכשירים הישנים יותר מוחבאים בבושת פנים בחלק האחורי של החנות ועם בהירות מסך נמוכה, כדי שחלילה לא נתפתה לחסוך כמה מאות שקלים ולקנות דווקא אותם.

במחקר בינלאומי גדול של חברת Deloitte נמצא שישראל היא המדינה המכורה ביותר לסמארטפונים מבין אלה שנבדקו. הדבר הראשון ש-36% מהישראלים עושים ברגע שהם פוקחים את העיניים בבוקר הוא לבדוק את הטלפון. שלושים אחוזים נוספים מצליחים להתאפק חמש דקות לא יותר מחמש דקות עד שיבדקו מה שלחו להם בזמן שישנו. הישראלים גם מרבים להשתמש בטלפון, וזמן השימוש היומי שלהם יכול להגיע לחמש שעות ויותר. עם ההתמכרות בא כמובן התיאבון והרצון ליהנות מהטלפון כמה שיותר, ומה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת אם לא לשדרג אותו תמיד למשוכלל ולחדיש ביותר?

הטרנד הזה רק הולך להחריף, ואנו הצרכנים לא עומדים לנצח בו. המכשיר שיש לנו היום יזחל הרחק מאחורי המכשיר הפופולרי שיגיע ב-2019, והטכנולוגיות החדשות רק יגבירו את הכמיהה למכשיר העדכני ביותר: זה שייתן לנו מצלמת תלת ממד והולוגרמות ניידות. הימים שבהם חיפשנו מכשיר קטן וקל שאפשר לשחק בו סנייק היו יפים, אבל הם לא ישובו עוד לעולם.