אלימות תלמידים כנגד מורים: עדות מהשטח ופתרונות אפשריים
שיר פוגל
תופעת האלימות כלפי מורים במערכת החינוך מוסיפה להטריד מורים ולאיים עליהם, כפי שניתן ללמוד מן המקרה של מיכל סלע, מחנכת כיתה י"א: "זה קרה לפני מספר שנים, כאשר חינכתי תלמיד שבאופן קבוע היו אתו בעיות משמעת, עד שיום אחד הוא יצא מכלל שליטה". סלע מציינת כי בעבר, התלמיד הושעה מן הלימודים כתוצאה מאלימות והוא ידע שאם יהיה מעורב בתגרה פעם נוספת, הוא יסולק מבית הספר. "ביום המקרה, התלמיד הציק לתלמיד אחר שסובל מגמגום. הערתי לו מספר פעמים במהלך השיעור, וכאשר ראיתי שהוא אינו חדל ממעשיו, ביקשתי ממנו לצאת מהכיתה ולחכות לי בחדר המנהל". לפי סלע, היא פנתה לתלמיד בפחד כיוון שחששה שייתכן והוא יתפרץ: "מאותו רגע שביקשתי ממנו לצאת מהכיתה, הוא התחיל להשתגע ולצעוק שתמיד אני נטפלת אליו, ושיש לי משהו אישי נגדו. ניסיתי להרגיע אותו, אך הרוחות התלהטו ולפתע הוא התקרב אלי ותפס אותי בגרון". היא מתקשה להמשיך ולספר, אך בכל זאת ממשיכה ואומרת: "בעקבות המהומות שפרצו בכיתה, נשמעו הצעקות במסדרונות ומורה מכיתה מקבילה ישר נכנסה לכיתה, הבינה מה קורה ולקחה את התלמיד לחדר המנהל". מצב זה גרם להפסקת הלימודים באותו רגע, בשתי הכיתות הללו, ולתחושות קשות בקרב התלמידים והמורים. עוד מספרת סלע כי טלפנה להורי התלמיד על מנת שיגיעו לשמוע על המקרה ולקחת את התלמיד לביתו. סלע מציינת כי הופתעה מאוד מתגובת הוריו: "כאשר הוריו הגיעו, סיפרתי להם על המקרה ואמו התפרצה ואמרה שאני כל הזמן נטפלת לבנה ואם זה לא הספיק, גם אביו התפרץ בזעם רב וניסה להרים עלי יד". באותו הרגע מספרת סלע, היא עזבה את החדר והמשך הטיפול עבר לידיו של מנהל בית הספר.
בהמשך לסיפורה של סלע, ניתן להבחין כי מורים רבים חשופים לאלימות בבתי ספר. "מקרה זה גרם לי לטראומה קשה מאוד", מספרת סלע, "איני מצליחה להבין איפה החינוך של ההורים". לטעמה, ההתנהגות האלימה של התלמידים כלפי המורים יכולה לנבוע משינוי בערכים וביחסי הכוחות בתחום האחריות והסמכות בחברה. בנוסף, סלע מדגישה כי בעבר ההורים פעלו יחד עם המורים וגיבו את המורה מול הילד, ואילו כיום ההורים פועלים יחד עם הילדים, מאמינים להם ותוקפים את המורה. כאשר תלמיד נוכח בסיטואציה כזו, הוא ילמד כי דברי המורה הם בגדר המלצה בלבד, והוא אף עלול להמשיך להתנהג בצורה לא נאותה. זאת ועוד, אם המצב הנוכחי ימשיך כך, טוענת סלע, מוסדות החינוך יתדרדרו וסטודנטים לא ירצו ללמוד הוראה, מתוך חשש שאולי בעתיד גם הם יחשפו לאלימות. לבסוף, סיפרה סלע שבעקבות התקיפה האלימה, היא החליטה להפסיק לחנך תלמידי תיכון, ועברה ללמד בבית הספר היסודי.
המקרה של סלע אינו ייחודי: על פי דיווח של אתר החדשות "דבר ראשון" בשנת 2016 דיווחו 32,400 מורים על אלימות מילולית שהופנתה כלפיהם מצד התלמידים, 4,800 מורים דיווחו על פגיעה ברכושם ו-3,000 מורים נתקלו באלימות פיזית שהופנתה כנגדם. בהמשך לכך, התקיימו שביתות במספר בתי ספר עקב פגיעות מילוליות או פיזיות של תלמידים באנשי החינוך. לפי דבריה של ד"ר אמל טהא-פאהום דיקנית הסטודנטים במכללת סכנין לעובדי הוראה, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אסור לאדם לפגוע באדם אחר ועל אחת כמה וכמה כשהנפגע הוא בתפקיד של מורה.
לאור הנאמר לעיל, דרך התמודדות עם המצב הנוכחי צריכה להיות ניסיון להבין את שורשי הבעיה המביאים לכך שתלמידים פוגעים במורים. יש לכתוב יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות בתכניות ההכשרה וההשתלמות של גננות, מורים ומנהלים, לקבוע נהלים ברורים לטיפול בתלונות של אלימות מצד הצוות החינוכי ועל משרד החינוך להציב את צמצום האלימות כמרכיב מרכזי בהערכת ותגמול בתי הספר. כמו כן, יש להגביר את הפיקוח וההשגחה על התלמידים בזמן יום הלימודים, להפעיל תכנית למניעת אלימות בבתי הספר מתוך מאגר התכניות המומלץ ע"י משרד החינוך, ועל משרד החינוך לבנות נוהל הדרכה וסיוע מיידי להתמודדות עם אירועים חריגים. דרך התמודדות נוספת עם האלימות בבתי הספר, המוצעת על ידי ארגון המורים, היא לקבוע את מעמדם המשפטי של המורים בבתי הספר העל יסודיים, המוגדרים כעובדי מדינה רק בנוגע לתנאי שכר, כעובדי מדינה לכל דבר. כך, הפגיעה בהם תחשב על ידי המשטרה ומערכת המשפט כפגיעה בעובד מדינה, מה שיביא לכך שהענישה כנגד הפוגעים תהיה חמורה יותר. נוסף לכך, על המורים לנסות ולהגיע לפתרון בעיות דרך דיאלוג, בדגש על האופן שבו יוצרים את הקשרים והמרחבים בין הקהילה וההורים לבית הספר.